תועפות ראם/קצא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) דבר אחר כ"ה לפנינו ובנדפס. ובירושלמי פ"ק דפאה ר' נחמיה אמר לה.
(ב) דמפיק כצ"ל [הגרא"ד]
(ג) וקי"ל כר"י כו', דלא כהרמב"ם פ"ז מה"ד ה"ה שפסק דלא כרבא ותמה עליו בכ"מ שם. שם חדש. ובשו"ת מהר"י מברונא (סי' ל"ח) כ' דלא קי"ל כר"י אלא כדפסקינן בפ' חזקת הבתים כל מילתא דמתאמרה באפי תלתא לית בה משום לישנא בישא עכ"ל ובס' חפ"ח הל' איסורי לה"ר כלל ג' בבאר מ"ח אות א' ביאר דברי רבינו שפסק כר' יוסי דאיירי בענין דאין בו משום לה"ר עיי"ש באורך ומש"ר פי' כו' כן פרש"י שם בלשון א' וראיית רבינו דהכי קיי"ל דהא קם לי' רבא כוותי' לפנינו אמר רבה גם כ' רבינו דאמר רבא פ' יש בערכין להקל כל מילתא דמיתאמרא באפי תלתא לית בה משום ל"ב כו' ולפנינו א"ר שם כל מילתא דמתאמרא באפי מרה לית בה משום ל"ב ואהא א"ל אביי כש"כ כו' וא"ל אנא כר"י ס"ל ובאמת כ' השם חדש יש ט"ס הניכר בלשון רבינו וכצ"ל כל מילתא דמתאמרא באפי מרה עכ"ל ואני אומר דאין להגיה דגי' רבינו כך היתה שמה וכן נראה שהי' גי' התוס' דב"ב ל"ט ב' ד"ה לית הב' שכ' פי' לאותו שאומר לפני ג' דבפ' יש בערכין מייתי עלה הא דא"ר יוסי כו' והיינו כגי' רבינו הרא"ם והגרש"ש בב"ב שם הגיה בדה"ת ולא ראה גי' היראים ועפי"ז א"ש דה"ת ככתיבתן:
(ד) ולישנא כצ"ל.
(ה) ס"ל צ"ל נראה לי וכ"ה בנדפס וכ' השם חדש הפי' שהביא רבינו לא מצאתיו לא בש"ס ולא בילקוט אמנם כוונת רבינו לומר שהוא נראה בפניו כאוהב ושלא בפניו אורבו ושונאו לומר עליו רעות והוא בדמיון הנחושת שהוא מאיר ומצהיב כדכתיב נחשת קלל ה"נ נראה בפניו כאוהב ושלא בפניו אומר עליו רעות כדמיון הברזל שממית וזש"ר ומשמש ב' ענינים נחשת וברזל עכ"ל ונראה לי עוד שלדברי רבינו יתפרש הכתוב סרי סוררים דהיינו שבפני הבעלים הם סרים מסוררים ומראים עצמם כאוהבים ושלא בפניו הולכי רכיל ועז"א נחשת וברזל וגי' הכת"י לפנינו כאן ומשמע בשני ענינים אבל בנדפס הגי' ומשמש שני ענינים:
(ו) והתם שלא כו' כצ"ל וכ"ה בנדפס בס' חפ"ח הל' איסורי רכילות כלל ג' בבאר מ"ח או"ב בהגהה נתקשה בדברי רבינו דאם הי' אמת מה שציבא דבר על מפיבושת בודאי הי' מותר אפי' לא הי' רוצה שישמע מפיבושת ומצוה רבה היא לומר לדוד כדי שישמור א"ע בזה אע"כ דשקר דבר עליו ציבא וא"כ בודאי בכל גווני אסור והיכי יליף ר' יוסי מענין ציבא לעלמא לדבר אמת כיון דעכ"פ מוכרחין אנו לומר דבענין ציבא בכל גווני אסור ובהל' איסורי לה"ר כלל ג' בבמ"ח אות א' בהגה"ה כ' ישוב לזה דאפשר לומר דלסימן בעלמא נקט דרגילות הוא להזהר ברכילות שלא לומר בפניו וה"נ בלה"ר אם נזהר מלומר בפניו סימן הוא שלא נתכוין בקנאתו עבור האמת שמיצר בהיזק או בבזיון חבירו רק נהנה לספר בגנותו עכ"ל ולי נראה דרבינו למד משם לר' יוסי פי' לשון רכיל דהוא שלא בפני הבעלים מדאמר מפיבושת וירגל בעבדך ולא אמר וישקר דהא שקר אמר ציבא אלא מדאמר שלא בפניו עז"א וירגל אלמא דרכיל ורגיל מקרי שלא בפני הבעלים:
(ז) כגון כו' עד כדאמרינן חסר בנדפס.
(ח) כ' השם חדש שיש שינוי קצת בדברי רבינו ממה דאיתא לפנינו דדברי ר"ל הביאו בגמרא על הברייתא דר"א בן פרטא דבסמוך.
(ט) בשבחו כצ"ל ומשכ"ר דאמר רב פפא בב"ב ליתא לפנינו ר"פ וגי' הנדפס דאמרי' בב"ב בפ' ג"פ כו' והפי' שכ'. רבינו אל ירבה לספר כן פי' הרשב"ם שם ורש"י ערכין ט"ז א' ד"ה בא והרי"ף פ' במה מדליקין והסמ"ק סי' קכ"ד אבל הרמב"ם פ"ז מה"ד ה"ד כ' בפני שונאיו אסור וכ"כ הסמ"ג לאוין ט' עיי"ש שסיים אבל בפני אוהביו מותר כדתנן חמשה תלמידים כו' הוא היה מונה שבחן עכ"ל ולפי דעת הסמ"ג מדויק מ"ש במשנה הוא היה כו' פי' הוא בפ"ע שלא במקום שהרבים מצויים שם בדוכתא דאיכא למיחש דילמא איכא התם מאן דסני לי' ומשתעי בבשתי' כמש"כ הרמ"ה בס' יד רמה לב"ב שם דההוא דפסיק סידרא לקמי' דרבי במקום שהרבים מצויים שם היה וכ"כ הגאון רחיד"א בפתח עינים לב"ב שם דמפיה"מ להרמב"ם ספ"ק דאבות מוכח דס"ל דהמעשה הי' בקהל רב דיש שם אוהבים ושונאים ומיושב בזה תמיהת הס"ד אות יו"ד יהודא חייטא שתמה על הסמ"ג דהא רבי לא היה שונאו של ר' יהודה חייטא, ולפמש"כ רבינו מדוייק לשון המשנה מונה שבחן פי' מונה מעט לא ברבוי ולכן לא אמר הוא היה מספר שבחן דספור הוא ברבוי. ועל פי' היראים שהוא כפרש"י כ' המג"א באו"ח סי' קנ"ו דצ"ע מההיא דב"ב דקס"ד דהלא לא הרבה כלום אלא שהי' אומר יהודא חייטא כתבי' וכן פי' במחה"ש שם ודלא כמש"כ בפי' ברית עולם לס"ח סי' ס"ד ואחריו נמשך המנחת חינוך בקומץ מנחה מ' רל"ו שהמג"א הקשה לפי' הרמב"ם ולכן יישבו קושייתו עפ"י הנ"ל דהתם היו שונאים ליהודא חייטא עיי"ש וטעות הוא בידם. ומעתה מש"כ השם חדש וז"ל עיין להפר"ח בס' מ"ח בהל' דיעות שכ' על הכ"מ בזה"ל כ' הכ"מ דמפרש רבינו דהיינו בפני שונאיו ולא משמע הכי בפ' ג"פ ד' קס"ד עכ"ל ולפקד"נ דהשגה זו היא כוונת הגמ"י שכ' וז"ל אכן רשב"ם פי' לא יספר יותר מדאי וכו' עכ"ל השם חדש. ובמחכ"ת אדרבה על פי' רשב"ם קשה יותר וכנ"ל ועיין בהגרש"ש ערכין ט"ז א' והנה במגילה כ"ה ב' אמרו האי מאן דשפיר שומעני' שרי לשבוחי' ומאן דשבחי' ינוחו לו ברכות על ראשו ועיי"ש בח"א מהרש"א ובשו"ת ח"ס ח"ו תשו' נ"ט פי' דוקא התם בפ' ג"פ דאוקמי' במילי דעלמא בשבח יופי הכתיבה דאמר יהודא חייטא כתבי' בהא חשש רבי ללה"ר שיבוא לידי גנותו אבל אה"נ אם ישבח את הצדיק בצדקתו וחכמתו כמו שהיו רגילין חז"ל משבח לי' ר' פלוני לר' פלוני דאדם גדול הוא כיון דמצוה היא מגנת היא עליו שלא יבוא לספר בגנותו וז"ש הש"ס האי מאן דשפיר שומעני' שרי לשבוחי' ולא חיישינן שיבוא לידי גנותו והטעם הוא משום דמאן דשבחי' ינוחו לו ברכות על ראשו וא"כ לא יאונה לו כל און ולכאורה הוא דלא כדברי היראים כאן דהא ריב"ז הי' משבח תלמידיו בצדקתן וחכמתן ואפ"ה כ' רבינו דדוקא בלא רבוי מותר וכנ"ל. ויש לומר דגם כוונת רבינו הרא"ם כמש"כ החת"ס דרבוי קרי לי' מילי דעלמא דאין להם עיקר כלל וכל מה שיספר בכלל רבוי יקרא אבל ספור צדקת הצדיק וחכמתו לא מיקרי רבוי וא"ש לפי"ז תיבת מונה שהוא לשון חשיבות משא"כ לשון סיפר קאי על כל ספור מילי דעלמא ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |