תועפות ראם/קפב
|
< הקודם · הבא > |
(א) בנדפס ממון וכ"נ לכאורה. [הגרא"ד]. ולשון הרמב"ם בסה"מ (ל"ת רנ"ו) שלא יענה אותו לא במאמר ולא במעשה עכ"ל וא"כ שפיר י"ל גי' הכת"י לא באונאת דברים היינו במאמר ולא בדברים רעים היינו במעשה ובס' חרדים פ"ד מל"ת בפה וקנה כל יום כ"ג כ"ד כתב כל אלמנה ויתום לא תענון ל"מ בממון אלא אפילו לדבר בהם בקושי הוי עינוי עכ"ל וזהו כמש"כ היראים הנדפס לא בהונאת ממון ולא בדברים רעים פי' ל"מ בממון אלא אפילו בדברים ומש"כ רבינו וד"ז אפילו בכל ישראל אסור כו' לעבור עליהן בב' לאוין תמה עליו בביאור ווי העמודים דבמכילתא משפטים פי"ח משמע דבין לר' ישמעאל בין לר"ע אין חילוק בין יתום ואלמנה לשאר כל אדם אלא דר"י יליף שאר כל אדם מדלא כתיב לא תענון ור"ע ס"ל שדבר הכתוב בהווה ואיך כתב רבינו דביתום ואלמנה לחוד קאי לאו זה ולא בשאר כל אדם וגם השם חדש דקדק מהמכילתא ע"ד רבינו הרא"ם עיי"ש אולם בס' משנת חכמים סי' ז' יבין שמועה אות א' כתב דדוחק לומר דלכ"ע ה"ה כל בני אדם הן בלאו דלא תענון אלא דמשמעות דורשין איכא בינייהו דמר מפיק לה מלשון לא תענון ומר ס"ל דדיבר הכתוב בהווה דז"א כו' ועיי"ש שמפרש דר"ע פליג וס"ל דדוקא אלמנה ויתום וזהו דעת הרמב"ם בספ"ו מהל' דיעות כמו דקיי"ל דהלכה כר"ע מחבירו אלו דבריו שם והנה לפי דעת הרמב"ם אליבא דר"ע זה העינוי דאלמנה ויתום אינו בכל ישראל דאע"ג שהוזהרו ג"כ לא תונו איש את עמיתו בדברים ובממון מ"מ אלמנה ויתום יצאו לידון בדבר החדש לחוס עליהם יותר להנהיגם בחמלה יותר משאר כל אדם אבל רבינו היראים ס"ל דזה העינוי דאלמנה ויתום הוא העינוי שהוזהרו כל ישראל עליה ומה שכתוב מקרא מיוחד באלמנה ויתום אליבא דר"ע ל"נ אלא להוסיף בו לאו יותר וזש"ר לעבור עליהן בב' לאוין.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |