תועפות ראם/קכז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ותניא בת"כ אל תונו באונאת כו' כ"ה בנדפס.
(ב) צ"ל עמיתו.
(ג) אחיו באונאת כצ"ל.
(ד) מקח שנינו כצ"ל ודע דבספר הריקאנטי סי' שפ"ד הביא פסק רבינו הרא"ם שפסק כשמואל ועיין בהרא"ש פ' הזהב סי"ז דלא כפסק היראים.
(ה) וזה וזה פי' כו' כצ"ל.
(ו) אבל צדריותא דבעה"ב כתגר דמי. ותנן [ב"מ נ"ו ב'] ר' יהודה אומר אף המוכר ס"ת בהמה ומרגלית אין בהם אונאה ואע"ג דפליגי רבנן כו' כצ"ל ובנדפס הגי' אבל אי לא ידע בעה"ב כתגר דמי ותנן כו' וכ"כ הריקאנטי סי' שפ"ד ע"ש רבינו וז"ל ואי לא ידע פסק הר"א ממיץ דבעה"ב כתגר דמי עכ"ל ונראה לי פי' דברי היראים שהוא כמש"כ הרא"ש פ' הזהב סט"ז וז"ל ונ"ל כיון דהוי טעמא משום דהוי כמפרש צריך שידע הקונה שהמוכר הוא בעה"ב הלכך מחל על אונאתו אבל אם לא ידע שהוא בעה"ב או שמכר ע"י סרסור יש לו עליו אונאה עכ"ל והן הנה דברי היראים שבנדפס ובריקאנטי. אבל אי לא ידע פי' שהקונה לא ידע שהוא בעה"ב אז בעה"ב כתגר דמי ויש לו עליו אונאה. ודע דהרא"ש שם כ' דבעה"ב מאני תשמישתיה יקירי עליה ואין לו אונאה אם נתאנה לוקח אבל אם נתאנה הוא דינו כתגר ודלא כהרמ"ה שכ' הטור ח"מ סי' רכ"ז סכ"ט והב"י שם כ' בשם המרדכי סי' ש"ז על שם ר"ת אם נתאנה בעה"ב בקנינו אין לו אונאה מה"ט דמאני יקירי עלי' ומצאתי להראב"ן סי' ק"ו שכ' שם וכי היכי דהיכא דזבן ביוקר ליכא אונאה דאמרי' אי לאו בדמי יתירי לא מזבין ה"נ היכא דזבין בזול ליכא אונאה דאמרינן אי לאו מפני דוחקו דצריך למעות לא הוה מזבין כלי תשמישו וכן נמי תרץ רב האי גאון את המשפט בשערי הבינה שלו בשער ל"ה עכ"ל ולפלא שלא הביאו הב"י. והנה לפמש"כ היראים [בנדפס] והרא"ש דאם לא ידע הקונה שהוא בעה"ב או שמכר ע"י סרסור [דג"כ לא ידע] יש לו עליו אונאה א"ש צריכותא דוכי תמכרו ממכר לעמיתך אל תונו דאי לאו דכ' רחמנא במוכר לא הוי שמעינן לי' מאו קנה אל תונו כמ"ש בגמ' דב"מ נ"א א' אבל מוכר דאבודי קמוביד דאמרי אינשי זבין אוביד אימא לא אזהריה רחמנא בלא תונו צריכא ע"כ וכבר כ' הריטב"א בחי' שם דבמוכר שהוא תגר לא שייך אובודי קמוביד וכי תגר אין עשוי למכור וע"כ במוכר בעה"ב עסקינן שהוא מוכר מאני תשמישתיה דיקירי עלי' ושפיר קמוביד ואפ"ה אזהריה רחמנא בלא תונו והיינו ע"כ בכה"ג דלא ידע הקונה שהוא בעה"ב כמש"כ הש"מ בשם הרא"ש שם וגם הריטב"א שם כ' בזה"ל וי"ל לעולם בלוקח מבעה"ב מיירי ואע"ג דאין לו עליו אונאה מ"מ אזהריה רחמנא שלא יונה הראב"ד ז"ל עכ"ל ועפי"ז נראה לי יותר להגיה כאן בהכת"י דברי היראים הנדפס אבל אי לא ידע בעה"ב כתגר דמי כמו שהביא הריקאנטי על שם הרא"ם וצ"ל אח"כ וזהו צריכותא דבעה"ב ור"ל דהצריכותא שבגמרא דע"כ בבעה"ב קאי מיירי בכה"ג והוא ראיה לדינו דאי לא ידע בעה"ב כתגר דמי כנ"ל. והנה הרא"ם פסק כר' יהודה דהמוכר ס"ת בהמה ומרגלית אין בהם אונאה וכ"פ הר"ח כר' יהודה והוא המ"ד שהביא הרי"ף לפסוק כר' יהודה אך לא מטעמיה דהר"ח קאמר מדחזינן סוגיא דשמעתין לפרושי טעמא דר"י ש"מ דהלכתא כוותיה ואין זה הכרח כ"כ כמש"כ הרא"ש בפ' הזהב סי"ז שכן דרך אמוראים מפרשים דברי התנאים אף אותן שאין הלכה כמותן ולזה כ' רבינו טעם אחר דההיא דר' יהודה שייכא בהך דאמר רבא בלוקח מבעה"ב כו' מההוא טעמא איכא למימר כיון שהוא רוצה לזווגן לכן זבין לוקח בדמי יתירא ומחיל ומדברי רבינו אלה נראה דהיינו דוקא לר' יהודה אמרינן הכי אבל רבנן דפליגי עליה דר' יהודה סבירא להו אע"ג דידעינן שהוא רוצה לזווגן מ"מ אינו רוצה להיות מתאנה לתת יותר משוויין וכ"כ הקצה"ח ריש סי' רכ"ז דיש אונאה במרגלית [לרבנן דר' יהודה] אפי' כשהלוקח גופיה צריך לו לזווגן עיי"ש ולא כן כ' הנחלת שבעה ח"א סי' ח' אות ו' דאי הוה ידעינן בודאי שדעתו היו לזווגן בזה גם חכמים מודים דאזלינן בתר דעתו וכן משמע מדברי הרי"ף והרא"ש שם בפ' הזהב דאין הלכה כר"י מטעם דאין הולכין אחר אומדנא אבל אי ידעינן דעתו בפירוש דרוצה לזווגם פשיטא דגם חכמים מודים עכ"ל הנ"ש ומבואר דעת רבינו בלוקח מבעה"ב דאין לו עליו אונאה אפי' ביתר משתות כהיש חולקים שבח"מ סי' רכ"ז סכ"ד דאם נימא דדוקא בשתות אבל ביתר משתות דינו כאינש דעלמא א"כ אין דמיון רבינו יפה דבהך דר' יהודה אמר אמימר עד כדי דמיהם (ב"מ נ"ח ב') ויש לדחות דהא רבנן דפליגי עליה דר' יהודה ס"ל דס"ת בהמה ומרגלית דמיין לשאר מילי דשתות יש בהן אונאה וע"ז הביא רבינו ראיה מבעה"ב דמאני תשמישתיה לא מזבין אלא בדמי יתירתא ומחיל לוקח מה"ט נמי דלא כרבנן דר"י דכיון שהוא רוצה לזווגן זבין בדמי יתירא ומחיל מיהו הא כדאיתא והא כדאיתא בבעה"ב יש ביטול מקח ביותר משתות ובהך דר' יהודה בבהמה ומרגלית עד כדי דמיהן ובס"ת הא אמר בהדיא אין קץ לדמיה כמש"כ בספר ת"ח דס"ת אפי' יותר מכדי דמיהן אין אונאה לר' יהודה ובזה מדוייק לי לשון התוס' בב"מ נ"ז א' ד"ה אמר שכ' שם וא"ש הא דתנן ר' יהודה אומר אף המוכר בהמה ומרגלית אין להם אונאה ומפרש בגמרא עד כדי דמיהן כו' ולכאורה השמיטו התוס' תיבת ס"ת מדר"י ובעי טעמא אבל לפמש"כ הת"ח א"ש דבאמת בס"ת אין אונאה כלל אפי' ביותר מכדי דמיהן מיהו אין לומר דנקט לשון אף משום ס"ת לחוד וע"כ צריך ליישב לשון אף גם אבהמה ומרגלית ואם נאמר דעבדים שטרות וקרקעות אין להם אונאה כלל אף ביותר מכדי דמיהן א"ש לשון אף אבהמה ומרגלית ואע"ג דבהמה ומרגלית אינו אלא עד כדי דמיהן כבר כ' הגרש"ש דאם האחרון גרוע קצת מן הראשון שפיר נופל בו לשון אף משא"כ אי אמרינן בטול מקח יש להם ביותר משתות ובהמה ומרגלית אין להם אונאה עד כדי דמיהן א"כ האחרון עדיפא מן הראשון לא מיבעיא בס"ת אלא אפי' בבהמה ומרגלית לפי"ז לא שייך לשון אף. וראיתי להת"ח בב"מ נ"ח ב' שהקשה לדה"ת דד' נ"ז א' ד"ה אמר דא"כ אמאי נקט ר"י בן בתירה לישנא דאף דהנך ודאי אין להם אונאה כלל קאמר כיון דטעמא משום חיי נפש וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו עכ"ל ואני אומר דלק"מ דקאי עמ"ש ר' יהודה ס"ת ובס"ת הא פי' הוא בעצמו דאין לה אונאה כלל ועז"א ריב"ב אף המוכר סוס כו' מפני שיש בהם חיי נפש אין אונאה כלל, ובספר העיטור אות מ' מכירת קרקעות כתב בזה"ל אבל יותר מכדי דמיהן דזכין שוה מאה במאתן וחד יש להם כדאמר בס"ת ומרגלית בפרק אונאה עד כמה עד כדי דמיהן עכ"ל הנה הוא תפס ראשון ואחרון והשמיט האמצעי דהיינו בהמה.
(ז) כיון שהוא רוצה לזווגן לכן זבין כו' כצ"ל וכ"ה בנדפס.
(ח) אין כו' עד רב אמר חסר ביראים הנדפס והוא טה"ד שדלג המדפיס שם מן שאין לך עלי אונאה זה לע"מ שא"ל עלי אונאה שאחריו וחסר מה שביניהם ודלא כביאור ענפי יהודה לספר והזהיר סדר בהר שכ' שם ע"ד היראים הנדפס סי' רנ"ט וז"ל מרהיטת דבריו משמע דפלוגתת רב ושמואל קאי כגוונא דברייתא במפרש רב חולק אפי' במפרש ופסק כשמואל במפרש משום דדין הוא עכ"ל ובמחכ"ת לא השגיח בהט"ס כנ"ל.
(ט) לפנינו בריה דרבא ובסמוך צ"ל אי אינש תקיפא.
(י) אפילו בפחות מכדי אונאה חוזר כצ"ל והוא מימרא דרבא ב"מ נ"ו ב'.
(יא) מכאן עד ואמר ר"נ כו' ליתא בנדפס ועיין ב"ב ע"ו ב' תוס' ד"ה קני כדברי רבינו.
(יב) בכדי. פי' אם נתן או הקנה הלואתו לפלוני הוא בכדי ולחנם ללא תועלת מדאורייתא דלא קני לה אידך וכמ"ש בב"ב קמ"ח א' דהלואה ליתא בברי ועיי"ש בתוד"ה שכיב מרע.
(יג) ג"ה. הוא ר"ת גירסת הלכות ומ"ש אח"ז פ' נ"ל דצ"ל וכ"פ ובנדפס חסר מן ובקדושין עס"ס. ועיין קדושין שם חוד"ה ה"ג שכ' וכ"ג ר"ח וה"ג.
(יד) ה"ה כלקוחות כו' בטל מקח אמר רבא הא דאמרת כו' מקח לא אמרן אלא במטלטלי כו' כצ"ל.
(טו) ביותר מפלגא קאמר כו' התוס' בכתובות דצ"ח א' ד"ה אלמנה כ' בשם ר"ת דביטול מקח יש להן היינו בחצי כגון שוה מאתים במנה והא דאר"נ גופה בב"מ ק"ח א' זבן במאתים ושוה מנה אין אונאה לקרקעות לאו דוקא מאתים אלא מעט פחות דבמאתים הוי ביטול מקח לר"נ וכ"כ מהרש"ל בח"ש בב"מ נ"ז א' תוד"ה אמר וכ"כ הרא"ש בפ"ד דב"מ סי' כ"א ואין כן דעת רבינו דגם בפלגא אין להם אונאה אלא ביותר מפלגא וכמש"כ התוס' בב"ק י"ד ב' ד"ה דבר ועיין ש"ך חו"מ סי' רכ"ז סקי"ז שהביא שם מס' האגודה ולא זכר דברי היראים וכ"כ העיטור הבאתיו לעיל אות ו' עיי"ש. וראיתי להעיר כאן בסוף הסימן מה שאמרתי במשנה דב"מ נ"א ב' עמש"ש רמ"א ד' איסרות איסר לדינר ונשאלתי למ"ל למימר איסר לדינר ממילא ידענא לפי ערך אונאת הסלע ד' איסרין דהיינו חלק כ"ד א"כ ה"ה בדינר. והשבתי דהמשנה מרמז לתי' התוס' בד"ה איסר לדינר דמתני' דוקא כשנתנו בתורת מטבע ולא בתורת משקל וז"ש איסר לדינר דבזמן שהמעות ניקח בתורת מטבע אז מוציאין אותו במנין ומספר ומחשבין שיש בסלע ד' דינרין ובדינר כ"ד איסרין וכי"ב ואז דין אונאתו בחלק כ"ד או י"ב או שתות משא"כ אם הוא במשקל ובזה א"ש מה שהתוס' העמידו דבריהם בד"ה איסר לדינר דלכאורה יותר הו"ל להעמיד דבריהם בהקודם שאמר ר"מ ארבע איסרות ולפמש"כ א"ש דר"ל בתירוצם יתיישב ג"כ יתורא דמתני' איסר לדינר, ובדה"ת שאח"כ ד"ה ב' פונדיונות לדינר אמרתי ג"כ מה שלא דקדקו כן במ"ש ר"ש שמונה פונדיונות דהול"ל ד' מעין והוא דבאמת אין נ"מ בין שמונה פונדיונות לד' מעין והיינו הך אלא דקשה להו להתוס' מה שהאריך ר"ש לומר שני פונדיונות דיותר הו"ל לקצר בלשונו ולומר מעה לדינר כמ"ש ריש פסחים וע"ז תירצו משום דר' יהודה כו' ובזה מיושב מש"כ הגרעק"א בתוס' למשניות פ"ד אות ל"ח בשם תשובת מהר"י לבית לוי סי' ו' שהקשה ע"ד התוס' דא"כ הו"ל לר"י למינקט שמונה איסרין שני איסרין לדינר כמו דנקט ר"מ איסרין ולפמש"כ לק"מ דא"כ הו"ל לר' יהודה להאריך יותר ממה שעכשיו והיינו הך ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |