תועפות ראם/סו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) נ"ל מיותר תיבה זו ובנדפס חסר מן וה"מ עד וה"א.
(ב) ומתמהי רמז מנין כ"ה בנדפס והיותר נכון. המעתיק. והגרא"ד כתב על תיבת דכתיב דצ"ל הכתיב.
(ג) ועתים של חולין נבדקין בעתי השנה וכו' כ"ה בנדפס והנכון כן. המעתיק. וכ' הש"ח לא ידעתי אמאי השמיט היראים לאשמעינן דבנקבה א"צ להמתין יב"ח. אלא כל שנתעברה וילדה מותרת מיד כו' עכ"ל והנך רואה דבהכת"י שלפנינו כ' להלן ד"ז מבה"ג.
(ד) ואפילו כו' עד וסימני הטריפה חסר בנדפס ועיין חולין כ' א' תוד"ה לא אמרן כדברי רבינו.
(ה) לי' יאניבא בכיתניה כו' דרבי א"ל כו' כצ"ל.
(ו) במשנת וא"ט כו' ראיתי להביא כאן לשון תשובה מהר"ח או"ז סי' קמ"ו שכ' שם וז"ל פליאה אם חיות תלוי במרה כי החלאים ממנה באים כדאמרינן כזית כבד במקום מרה ומלשין רבינו שמשון משמע דאסורה וגם ראיתי בהגה"ה דהר"ר אליעזר ממיץ מתוך דאין ללמוד מן האיילים דאין להם מרה דהיינו רביתייהו עכ"ל ופירוש דבריו נראה לי "כי החלאים ממנה באים" דהיינו כמ"ש בב"מ ק"ז ב' מחלה זו מרה כו' ומש"ה אין סברא לומר שהחיות תלוי בה ואדרבה בלא מרה יש להבריא יותר ומ"ש אח"ז כדאמרינן כזית כבד במקום מרה הוא ראיה שנייה להכשיר בחסרון מרה מדלא אמרינן כזית כבד אצל מרה אלא אמרו במקום מרה ש"מ כי אין בה מרה כלל כשירה וכ"כ המרדכי בשם הראבי"ה ראיה זו להכשיר חסרה המרה. ומש"כ אחר ממיץ תיבת מתוך נראה לי שהוא הגה"ה על תיבת ממיץ דצ"ל מתוך והוא ר' אליעזר מטוך וספוקי מספקא לי' אם זהו הרר"א ממיץ או הרר"א מתוך וא"כ דעת הרר"א ממיץ [לחד גירסא] דחסרה המרה טריפה שו"ר דיותר נראה להגיה תחת תיבת מתוך שצ"ל מסיק ושפיר אמר דהרא"ם מסיק דאין ללמוד מן האיילים דאין להם מרה כו' ועכ"פ דעת רבינו הרא"ם להטריף.
(ז) ובסג"ר סי' כצ"ל [הגרא"ד].
(ח) חסר בנדפס בסי' קמ"ג ועיין חולין ק"ב ב' תוד"ה אכל. ופשט דה"ת משמע דר"ל דאע"ג דלאו זה כולל ב' דברים בשר מ"ה ובשר מן הטריפה אפ"ה לא חשיב לאו שבכללות וכ"כ הש"ח בסי' קל"ו בנדפס שכן הבין הרב נר מצוה בדה"ת אבל קושיית רבינו הוא אחרי שכלל הלאו על שני דברים היינו כמש"כ למעלה על בשר שיצא חוץ למקומו וטריפה ולפי"ז משכ"ר שיש שום ייתור במקרא להלקותו פי' דאי הוה כתיב בשר בשדה לחודיה הוה ידעינן ג"כ טריפה ומדכתיב טריפה בפ"ע זהו ייתור להלקותו.
(ט) הסרוכה כו' בבשר והסרוכה במקום כו' כצ"ל וכ"ה בנדפס עד מריאה ומשם ולהלן ליתא בנדפס.
(י) ורי"ג כו' לפנינו בבה"ג ליתא והתוס' חולין מ"ח א ד"ה אמר מטו לה בשם רבינו גרשום מאה"ג וכ"כ הסמ"ג עשין ס"ג על שם רבינו גרשום ובאו"ז הל' טריפות סי' תי"א כ' שגם ר"ת זצ"ל מתיר אפי' נסבכה נמי על הצלעות ורבינו כ' והמחמיר ינוחו לו ברכות על ראשו. ודע דבסמ"ג שם כ' ע"ש תשו' רב שר שלום גאון שאין הלכה כרבינא שמצריך סביך כי אפי' לא סביך ולא סריך הלכה כר"נ כו' ומזה תראה שיפה כיון הגרש"ש במה שפי' בתוס' שם דתיבת לא קאי נמי על תיבת וסריך ור"ל דלא סביך ולא סריך דלא כהמעי"ט אך ברא"ש כ' ע"ש תשו' רשש"ג דבין סביך ובין סריך כשירה דלית הלכתא כרבינא אלא כר"נ והגרש"ש כתב דברא"ש יש ט"ס ולא כ' איך להגיה ולי נראה דמש"כ הרא"ש דלית הלכתא כרבינא שצ"ל ולית הלכתא כו' וכ"ה בתוס' חולין שם וא"ש דהנה התוס' כ' מתחילה עמ"ש רבינא והוא דסביך בבשרא פי' כו כמו צמר מסובך ולהכי נקט סביך ולא נקט סריך ע"ז כתב התוס' אח"כ דרשש"ג כ' בתשובה דבין סריך וסביך ובין לא סביך וסריך [פי' דלא סביך אלא סריך] כשרה [והיינו לרבינא דדעת רשש"ג הוא דסביך וסריך חדא מילתא היא דלא כמש"כ התוס' בפי' וכ"כ האו"ז שם בזה"ל ולא כמש"כ מורי רבי יהודה ב"ר יצחק ז"ל דוקא סביך אבל סריך לא כו'] ולית הלכתא כרבינא אלא כר"נ כו' פי' גם זה חידש רשש"ג דאף במאי דס"ל לרבינא דסריך בעינא לית הלכתא כוותי' אלא כר"נ כו' דלר"נ לא בעי לא סביך ולא סריך כו' ונמצא דרשש"ג בתשובה חידש ב' דברים לדא כהתוס' הא' בפי' דברי רבינא דלאו דוקא סביך אלא ה"ה סריך כשרה והב' דרבינא חולק על ר"נ ולר"נ ריאה הסמוכה לדופן לבד בלא סביך ובלא סריך כשרה במקום רביתא דהיינו חתוכא דאוני ובזה א"ש דמש"כ הרא"ש בדברי רשש"ג דבין סביך ובין סריך כשרה היינו לרבינא ויפה כ' הסמ"ג שאין הלכה כרבינא שמצריך סביך כי אפי' לא סביך ולא סריך הלכה כר"נ אלא שלא ביאר הסמ"ג דלרשש"ג הפי' בדברי רבינא דלא כהפי' שכ' הסמ"ג למעלה יען כי אין בזה נ"מ לדינא כיון שאין הלכה כרבינא לרשש"ג ובז"י דברי הטור שכ' ביו"ד סי' ל"ט ורשש"ג התיר אפי' אינו מסובך הרבה בבשר אלא סריך בו מעט ועיי"ש בחי' הגהות ובאמת לפי הנ"ל א"ש דבזה לא תפס הטור כדעת רשש"ג דרבינא פליג על ר"נ אלא ס"ל כהתוס' דרבינא מפרש דר"נ אלא פירוש רשש"ג בדברי רבינא שהוא דלא כפי' התוס' זהו שהביא הטור ועיין בס' העיטור הל' שחיטה אות סבך שהביא שם דברי רב נטרונאי ריש מתיבתא שכ' לאותן שהביאו מצאנו בהלכות מר יהודאי גאון ריאה שניקבה במקום רביתא אע"ג דלא סריכי בדופן כשרה וז"ל ח"ו שאמר כך רב נחמן ריאה שניקבה ודופן סותמתו קאמר דווקא סותמתו וטעמא דאמרינן מקום רביתא היא ודופן מגינה עליו ושמא אדם אחר אמר משמו וטעה עכ"ל והנה לפמש"כ רבינו היראים כאן ע"ש רב יהודאי גאון בעל ה"ג מבואר הדבר שכל עיקר דברי רי"ג הוא להתיר סרוכה בעצם כמו בבשר שבין הצלעות ותל"מ. ודע דגם דעת ר"ת דלא כפרש"י אלא כרבינו גרשום מ"ה וה"ג שכ' היראים וחידוש הוא בעיני שלא זכרו הרא"ם כדרכו. והשם חדש בביאורו ליראים הנדפס ס"ס קמ"ג ייחס דברים בשיטת רבינו הרא"ם אולם לא ראה הכת"י דבאמת אינו כן שכ' שם עמשכ"ר בקצר ותולדות הטריפה כו' עד אי מריאה וז"ל ומסתמיות דברי רבינו נראה דל"מ ליה בדיקת הריאה דאפילו דליכא מכה לא בדופן ולא בריאה עיין (בריב"ה) [ברבינו יעקב בעל הטורים] סי' ל"ט ומר"ן ובכנה"ג בהגה"ט אות נ"ב באורך עכ"ל ובאמת לא כן דרבינו כ' להדיא כאן בהכת"י דסרוכה לדופן שלא במקום רביתא דמכשרי בדיקה דריאה כדאמרי' עלה בא"ט כו' עוד כ' השם חדש דסברת רבינו כסברת רש"י והרמב"ם פי"א מהל' שחיטה ה"י לאסור בנדבקה בעצם לבדו כמבואר בדבריו ובאמת לא כן דרבינו כ' כאן בהכת"י והמחמיר ינוחו לו ברכות על ראשו ות"ל.
(יא) לסרוכה לדופן שלא כו כצ"ל. ונראה שרבינו אינו מפרש כפי' התוס' חולין מ"ח א' ד"ה רב כדפי' בקונטרס ולא כמש"כ המרדכי ע"ש ר"ת דר"נ ברי' דר"י בדיק לה בפושרי אותה שפירקו ולא מצאו בה ריעותא בדופן כו' עיי"ש וכ"כ הרא"ש בסי' כ"ב עוד מקילין קולא אחריתי כו' דלדידהו מהני בדיקת פשורי אפי' בהעלתה צמחים ורבינו הא אמר כי ליכא ריעותא לא בדופן ולא בריאה כו' ועיין במרדכי שם ויש מחמירין ומפרשים אר"נ כו'.
(יב) כתב ה"ג כל היכא דצריכה בדיקה כגון כו' כצ"ל וכ"ה בבה"ג ועיין רש"י חולין ד' נ"ב א' שהביא ד' בה"ג וחלק עליו.
(יג) תריסר כצ"ל [הגרא"ד].
(יד) כיון ט"ס וצ"ל כגון ועיין חולין מ"ט ב' תוד"ה חלב כדברי רבינו וכ"כ האו"ז הל' טריפות סי' תי"ג ע"ש ר"ת.
(טו) אמרן אלא שלא כו' כצ"ל.
(טז) דע דדעת רבינו באין לה עינוניתא דוורדא להכשיר כרש"י חולין מ"ז א' וכ"כ הרוקח בסימן שפ"א שכן פי' רא"ם, וראיתי בס' תשב"ץ למהר"ם מר"ב סימן שכ"ה שכתב שם ואם חסר אונא אחת בימין העינוניתא דוורדא מצטרפת וכשרה עכ"ל וד"ז צ"ע דא"כ הו"ל חסר וורדא וטריפה כמש"כ שם אח"ז וצ"ל דמיירי כשיש לה שתים.
(יז) רישא כצ"ל וכ"כ האו"ז הל' טריפות ס"ס תי"א בלשון בה"ג שנכתבו בבבל והוא הבה"ג שכ' רבינו כאן והמרדכי פ"ק דחולין כ' ובה"ג כ' דצריכא לאפוקי לריאה ולמיבדקיה בנפיחה כו' ועיין ב"ח יו"ד ריש סימן ל"ט משכ"ש בביאור ד' בה"ג וכיון לדברי רבינו הרא"ם שכתב ונ"ל כו' ודלא כהת"ש סי' ל"ט סק"ה שכתב שאין פירוש הב"ח במשמעות לשון בה"ג כלל.
(יח) בדבר כצ"ל ור"ל בדבר אונה הסרוכה באומה כסדר שזכר רבינו למעלה ועיין בפרש"י חולין מ"ו ב' ובתוס' שם והאו"ז סי' תי"א כ' בלשון רש"י ר"י ב"ר יקר הלוי אבל לפנינו הלוי חסר.
(יט) עיין להלן סי' פ"א שהביא שם הא דאמר עולא אר"י עור ה"ה כבשר וא"כ עור או בשר תנינן כמש"ש בגמרא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |