תועפות ראם/לז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) בנדפס סי' קצ"ג.
(ב) משום ר' אלעזר. כ"ה ביבמות שם אבל בספרי דברים פ' ר"ע איתא משום ר"א בן עזריה וכ"ה ברי"ף ורא"ש ועיין בה"ג ריש סי' כ"ט שכ' שם משום ר"א בן שמוע. ובס' חזות קשות שילהי גיטין כ' שמבואר ביבמות י"א ב' דר' יוסי בן כיפר אמר משום ר' אליעזר ור"א שמותי הוא היינו דהוא מתלמידי ב"ש וא"כ שפיר מקשה הירושלמי לר"א דס"ל כב"ש עיי"ש וטעות הוא בידו דר"א בן הורקנוס הוא שמותי ולא ר"א בן עזריה או ר"א בן שמוע ובעיקר דברי החזות קשות שם עיין בישועות יעקב אה"ע סי' קי"ט ס"ק ג' בפי' הארוך.
(ג) מן הנשואין. ביראים הנדפס בזאלקווא חסר ב' תיבות אלו בטעות. והעירני הרב הגאון וכו' מהרש"ך שליט"א מווילנא שביראים הנדפס באחרונה בווילנא שנת על מצות ה' לפ"ק איתא המחזיר גרושתו ארוסה מן האירוסין מותרת והוא ט"ס דהא בבעל ראשון אין שום נ"מ בין אם גרשה מן הנשואין או דגירשה מן האירוסין.
(ד) ואין לומר כו' עס"ס חסר בנדפס.
(ה) ונאסר. צ"ל וסתירה. ופי' דברי רבינו כך הוא דבא להוכיח דאשת איש הנבעלת ברצון אסורה לבעלה בלאו אף בלא קנוי מהא דאמרו ביבמות שם למיקם עלה בלאו והיינו לכל המפורש בקרא דונסתרה והיא נטמאה אתא הך קרא דלא יוכל וגו' אחרי אשר הוטמאה לומר לן דהוא בלאו והנה ראינו בכתובות ט' א'. דאם יש עדים שזינתה הוי כקנוי וסתירה ועדיפא מינה וכיון דעדים הוויין ג"כ בכללא דונסתרה והיא נטמאה אתא גם עלייהו קרח דלא יוכל וגו' אחרי אשר הוטמאה למיקם עלה בלאו כנ"ל פי' דברי רבינו הרא"ם כאן וא"כ למדנו מדבריו דכל היכא דאיכא עשה איכא נמי לאו וכיון דעשה איכא אפי' בלא קנוי ה"ה הלאו אף בלא קנוי וא"כ צ"ל כמש"כ התוס' יבמות י"א א' ד"ה צרת וקרא דונסתרה והיא נטמאה בנבעלה ודאי איירי כדמסיק לקמן עכ"ל וא"ש דעז"א בגמרא למיקם עלה בלאו אבל הרא"ש כ' בפ"א דיבמות סי' ד' דסוטה ספק כתיב טומאה דידה בלשון עשה ונסתרה והיא נטמאה והלאו דלא יוכל וגו' אחרי אשר הוטמאה קאי לודאי נבעלה וא"כ מ"ש בגמרא למיקם עלה בלאו אין הפי' על הפסוק דונסתרה והיא נטמאה קאי הלאו אלא דכוונת הגמרא למיקם עלה דודאי נבעלה בלאו ולאפוקי מסוטה ספק דאין בה אלא העשה דונסתרה והיא נטמאה והוא כמש"כ יבמות ג' ב' סד"ה לפי. ודע דהתוס' ביבמות י"א ב' ד"ה מאי והרשב"א בחי' שם כ' דאף בסוטה ספק אמר בסוטה דאם בא עליה בעלה בדרך לוקה ובס' מלבושי יו"ט (שו"ת אהע"ז סי' ז' סוף אות ג') בשיטת התוס' והרא"ש כ' שלא מצא זה בגמרא והגרש"ש שם כ' דכוונתם למ"ש סוטה ז' א' דידעי לאתרויי ביה ומפרשים דהתראה הוא להלקותו אח"כ אך מה יענה ללשון הריטב"א בחי' ליבמות י"א ב' שכ' בזה"ל אמרינן בפרק כשם גבי סוטה ספק שאם בא עליה בעלה בדרך לוקה לוקה מדאורייתא קאמר כו' עכ"ל הריטב"א וא"כ אי אפשר לומר כהגרש"ש. ומדברי רבינו נראה דבסוטה ספק פשיטא לי' דליכא לאו דאף בודאי נבעלה רוצה לומר דבעינן דוקא קינוי מקודם אבל שאר נשים נבעלות ברצון לא מיהו גם התו' ס"ל כמסקנת הגמרא דלא כתיב לאו לסוטה ספק ואפ"ה כ' דאם בא עליה בעלה בדרך לוקה וא"כ לא שמענו דעת רבינו בזה. וקשה לי מאי פריך ביבמות שם נבעלה טומאה בהדיא כתיב בה ונסתרה והיא נטמאה דילמא אי מהתם הו"א מן הנשואין דוקא קמ"ל קרא דאחרי אשר הוטמאה לרבות סוטה שנבעלה מן האירוסין דומיא דמחזיר גרושתו דהויא גם מן הארוסין לארוסין לחכמים דר"י בן כיפר כנ"ל סימן ל"ג ועל שניהם הוא אומר לא יוכל בעלה וגו' וי"ל דמאחר דגם לארוסה מקנין כדאיתא בסוטה כ"ד א' א"כ ונסתרה והיא נטמאה אף בארוסה משתעי.
(ו) ולטעמיך קנוי וסתירה אין עדים לא פי' אם יש עדים כו' כצ"ל.
(ז) שזינתה. היינו הך דשנבעלה דגם שנבעלה פי' לאחר דאילו לבעלה אף באירוסין הויא אשת איש וכמו שבארתי באות ה' ומה שכפל הדברים הוא שלא נימא דאף שנבעלה באונס הדין כן עז"א שזינתה דהיינו ברצון ואולי צ"ל להיפך שזינתה שנבעלה לבעלה בלאו.
(ח) מה לא אסרוה כצ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |