תועפות ראם/יב
|
< הקודם · הבא > |
(א) בנדפס סי' רי"ז.
(ב) הלכך בדרבנן לקולא כצ"ל. וז"ל הנדפס ושמעתי שכן פי' רבינו חננאל זצ"ל כל תיקו דחשיב כספיקא הלכך בדאורייתא ובדרבנן ספק לחומרא של תיקו וכאן מבואר להיפך בדעת ר"ח וכ"כ בהגמי"י פ"ב מהל' חו"מ הט"ז דמה שפסק הרמב"ם שם אינו חייב לבער אלא מבטל בלבו ודיו ה"ט משום דס"ל דכל תיקו דרבנן לקולא וכ"פ גם ר"ח אמנם רא"ם ושאר גאונים נחלקו עליהם בזה ופסקו דכל תיקו דאיסורא לחומרא ואפי' בשל סופרים עכ"ד ובב"י או"ח סי' תל"ז כ' ע"ש הגמי"י דר"מ ושאר גאונים חולקים בזה והוא ט"ס וצ"ל דרא"ם כו' והוא רבינו אליעזר ממיץ וכ"כ הגאון חיד"א בס' יעיר אזן מערכת תיקו אות ל"ב. וכ"כ הסמ"ג לאוין ק"י בשם ר"ת ור"מ שפוסקים דכל תיקו מדברי סופרים לקולא והר"ם הוא הרמב"ם וכההגמי"י. ומי יגלה עפר מעיני היד מלאכי כללי הת"ו סי' תרל"ד מה שכ' שם בדעת ר"ח ובאמת כיון יפה שכן הוא בהכת"י כאשר זכינו לאורו אך לא כהגהתו בדברי היראים ר"מ במקום ר"ח וא"כ צריך לפרש מש"כ בפר"ח פסחים מ"ה ב' בהאיבעיא דבית ועלייה כו' וז"ל ועלו בתיקו וכל תיקו דאיסורא לחומרא דר"ל כשלא ביטל דהוי איסורא דאורייתא מה שא"כ לאחר שביטל דאז אינו אלא דרבנן הוא לקולא ודלא כהרב החכם וכו' מהר"י שטערן סג"ל בהגהות וביאורים לפר"ח שם הנדפס בפאריש תרכ"ח שכ' להיפך. ובס' עצי אלמוגים הל' שניות לעריות סי' א' ס"ק י"ח הביא דעת רבינו הרא"ם דכל תיקו דאיסורא אפי' בדרבנן לחומרא והוסיף שם מדעתו וז"ל ונראה לי דבאיסורי עריות קאמר דחמירי עכ"ל ותמיהני איך שגה בזה במחכ"ת והלא שיטת רבינו כן בכ"מ כמש"כ בנדפס ספר יראים סי' קס"ח שכ' שם תולדה דרבנן שלא יאמר אדם לעובד כוכבים חסום פרתי ודוש בה דאיבעיא לן בהשוכר את הפועלים ועלתה בתיקו ולחומרא אף באיסורא דרבנן וכ"כ בס"י סי' ק"ב במלאכת מכבה הרי מבואר דעת רבינו הרא"ם דאף שלא בענין עריות כל תיקו דאיסורא אפי' בדרבנן לחומרא. וטעם לפסק רבינו הרא"ם ודעימי' כתב המ"י כלל א' אות ו' דבשכה"ג לא"ח סי' קכ"ג כ' בשם תשו' מהרשד"ם חא"ח סי' קס"ה ובתשו' הרדב"ז סי' כ"ה דהוי ספק חסרון ידיעה והר"ח והרמב"ם החולקים ס"ל כיון שאין שום חכם שיודע לפשוט התיקו עד שיבא אליהו לא מיקרי ספק חסרון ידיעה כיון שאין ידיעה לשום אדם [ועיין ט"ז יו"ד סי' צ"ח סק"ו כה"ג ולפמש"כ כאן הוא תליא באשלי רברבי בפלוגתת רבותינו הכא. מהרב הגאון רא"ד שליט"א]. והנה דעת הרא"ש כרבינו לחומרא אך מטעם אחר וז"ל דאזלינן לחומרא אע"ג דד"ס הוא משום דגמרא שו"ט למיפשט להתירא ודחי לי' אלמא דעת בני הישיבה לחומרא נקטו לי' ולא איפשיטא בהדיא וכ"כ בס' חפץ לאיסורא וכ"כ הרב ר' מאיר הלוי ז"ל עכ"ל והרש"ל בביאוריו לסמ"ג שם הביא ג"כ ד' הרא"ש וז"ל אבל האשר"י פי' טעם אחר [דלא כמ"ש הסמ"ג דכל תיקו דאיסורא לחומרא] לפי שהתלמודא שו"ט למיפשט להתיר ודחי בדחויים קלים אלמא [כצ"ל] דעת בני הישיבה נוטה לחומרא עכ"ל. וראיתי בשם חדש ביאור לספר יראים סי' ק"ב שכ' להוכיח כמש"כ בס"י בשם ר"ח דכל תיקו אפילו בדרבנן לחומרא דלא כהגמי"י בשם ר"ח ממש"כ הרא"ש בשם ס' חפץ לאיסור וס' חפץ חיברו ר"ח והניח בצע"ט ד' הש"ג פ"ב דיבמות דבתחילת דבריו כ' לדעת ר"ח יש להם הפסק ואח"כ כ' דברי הרא"ש שבס' חפץ פסק לאיסור עיי"ש ולענ"ד לק"מ דהספר חפץ שפסק לאיסור אפשר שהוא מטעם הרא"ש וידידי הרה"ג וכו' מו"ה זאב וואלף ראדונסקי נ"י מנישוויעז ה"ר לדברי מרבינו ירוחם נכ"ג ח"ב דהספר חפץ והרא"ש הוא מטעם אחד עיי"ש ודו"ק ולעולם דעת הר"ת כמש"כ רבינו בשמו דכל תיקו בדרבנן לקולא אך דהכא שאני דוק בלשון מהרש"ל שהביא מהרא"ש ותמצא ברור כן וא"כ מש"כ הש"ג בפ"ב דיבמות לדעת ר"ח ומיימן דס"ל דכל תיקו מד"ס לקולא א"כ יש להם הפסק ר"ל שאם נאמר דהאי תיקו דמיא לכל תיקו שבתלמוד בלא סברת הרא"ש א"כ יש להם הפסק ואח"כ כ' דברי הרא"ש מס' חפץ דהכא שאני ואתי שפיר ד' הש"ג דלא סתרן להדדי. והנה בשו"ת חו"י סי' צ"ד הביא ראי' לדעת הרא"ם מש"ס ספ"ז דברכות דאמר רב אשי הואיל והראשונים איבעיא להו ולא אפשיטא להו אנן נעביד לחומרא אולם לפמש"ש בחי' אנשי שם אע"פ דהני סדר"ב מיהו להידור מצוה קאמר דעביד לחומרא א"נ משום דעיקר הידור מצוה דאורייתא הוא דכתיב זה אלי ואנוהו ודרשינן התנאה לפניו במצות עכ"ל א"כ אין ראי' משם לדעת הרא"ם. ועיין במ"י הנ"ל שכ' ע"ד החי' א"ש דדוחק הוא ובבינת אדם שער הקבוע אות נ"ו ה"ר להרא"ם מעירובין צ"ג א' והלכתא בעיין לקולא משמע לכאורה דבעיא דלא איפשיטא אפי' בדרבנן לחומרא דאל"כ למ"ל להש"ס לומר והלכתא אולם הבאר אברהם עירובין שם כ' לדחות דאילו משום ספק דרבנן לקולא בבעיא דלא אפשיטא היינו דוקא אם כבר נעשה מעשה זו של הספק אבל אסור לעשות המעשה לכתחילה כדי לכנוס לבית הספק כמ"ש המל"מ פ"י ממקואות מש"ה אמרו והלכתא בעיין לקולא ואין כאן ספק כלל ורשאין לעשות לכתחילה בענין זה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |