תועפות ראם/ה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) בנדפס סימן רל"ב.
(ב) לדונו כשוכב. בנדפס הגירסא משונה שכ' שם למדנו בשוכב עונש דכתיב ביה תהרוגו ומנלן דבסקילה כו' אולם לפמש"כ כאן הוא ממש כדברי הסמ"ג לאוין צ"ה וז"ל ונכתב לשון שוכב לדרוש שהנשכב בעונש השוכב בסקילה שאל"כ הייתי אומר שזו היא המיתה האמורה בתורה סתם שהיא חנק עכ"ל והביאו הרש"א בסנהדרין נ"ד ב' תוד"ה ואפקי' וזש"ר תנהו ענין לנשכב לדונו כשוכב דכתיב ביה תהרוגו ור"ל דיהיה דינו בסקילה כמו שמפרש ואזיל אמרינן התם כו'.
(ג) תהרוגו ט"ס וצ"ל תהרגנו וכפי מש"כ רבינו כן הוא בגמרא ומש"ה פי' להלן בפ' ראה גבי מסית אבל לשון הת"כ ויקרא כ' ט"ו ונאמר להלן הריגה ולפי"ז אפשר לפרש דלהלן פי' בפסוק הסמוך והרגת את האשה ושם ילפינן דבסקילה מדכתיב דמיהם בם כמש"ש בת"כ ועיין במראה הפנים להפ"מ ירושלמי סנהדרין פ"ז הל"ז ובחשק שלמה בשס"ח ד' ווילנא יבמות ד' א' ברש"י ואולי הסמ"ג לאוין צ"ה שכ' וענש סקילה שנאמר ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרוגו ומצינו במסית הנסקל שכתוב שם כי הרג תהרגנו ואומר ואשה אשר תקרב אל כל בהמה וגו' דמיהם בם עכ"ל היינו שמפרש בהת"כ שר"ל ונאמר להלן הריגה שהוא במקרא הסמוך והעתיק הסמ"ג שתי הברייתות הא' מה שהביאו חז"ל בגמ' סנהדרין והב' מהת"כ.
(ד) ילפי. צ"ל ילפינן בהמתך משבת ושבת מנלן דכתיב וכל בהמתך לרבות חיה ועוף וכי היכי דילפינן בהמתך דהרבעה משבת ה"נ ילפינן בהמה דשכיבה כו' וכ"ה בנדפס.
(ה) על. צ"ל עד המעתיק.
(ו) טעם הספק של רבינו בנדפס ליתא אך כאן מבואר שמשום הכי מסתפק דא"כ אמאי לא תני ליה בשור שנגח ואף שתנא ושייר ג"כ לנזקין י"ל שאינו משייר דכבר שנה זה במשנה רפ"ב דב"ק ועיי"ש בתוס' י"ז ב' ד"ה קמ"ל. ומה שלא שנה במשנה סירוס ה"ט דשם לא כתיב בתורה לשון שור או חמור וכל בהמה כ"א ובארצכם לא תעשו דהוא כל שבארצכם. וטעינה י"ל שנכלל בפריקה שכתוב במשנה ואף שחלוקין בהלכותיהן, ובהריגת נפש במשנה דעדיות ועיין בס' נר למאור לידידי עוז הרב הג' עדיו לגאון ותפארת מו"ה מרדכי אלי' ראבינאוויץ שליט"א אבד"ק וושלקאווא בסימן ס"ה אות ז' ועיין חולין פ"ה א' חי' ועוף הנסקלין שפרש"י כגון שנרבעו אולם לרבינו אין הכרח כפרש"י די"ל כגון שהרגו את הנפש כברכות כ"ז א' והנה בסמ"ג לאוין צ"ו כ' ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה כו' וענש סקילה כו' ולמדנו בכל התורה כולה חיה בכלל בהמה ואפשר שגם רביעת עוף בכלל בהמה שנלמד בהמה בהמה משבת כו' ולענין קרבנות נמי מסקינן בפ' המזבח מקדש פ"ה ב' שיש נרבע בעופות עכ"ל ובספר נחל איתן להרמב"ם פ"א מא"ב הט"ז לא זכר דברי הסמ"ג והביא מעצמו ראיה מקרבנות לפשוט ספק היראים והרב הגאון מד"א דמחנינו שליט"א העיר כיון דסוף סוף איסורא דאורייתא מיהו איכא להרביע עוף שפיר פסלינן לי' לקרבן. ואיני מבין דברי מהרש"ל בביאוריו לסמ"ג שם שכ' במצוה צ"ה לא היה צריך הסמ"ג לכתוב זה דחי' בכלל בהמה דפשיטא הוא שהרי כ' ובכל בהמה לא תתן שכבתך אבל בכאן שלא כ' כל הוצרך לומר למדנו בכל התורה כו' וקשה לי אע"ג דכתיב כל באזהרה מ"מ עונש לא למדנו דבעונש לא כתיב "כל" ואכתי הול"ל דחיה בכלל בהמה לענין סקילה וכספקו של הרא"ם דהגם דאיסורא איכא בעוף ג"כ אבל סקילה לא שמענו ועיין בהגהות חשק שלמה ע"ז כ"ב ב' ומש"כ שם על העין משפט דליכא זה ברמב"ם במחכ"ת לא דק דמבואר הוא ברמב"ם פכ"ב מא"ב ה"ו דאפילו עוף אין מוסרין. וראיתי בביאור ווי העמודים ליראים הנדפס סי' רל"ב שהקשה ע"ד רבינו דהא עכצ"ל דעוף נמי בסקילה דבסנהדרין נ"ז ב' תניא רמ"א כל ערוה שב"ד של ישראל ממיתין עליה ב"נ מוזהר עליה וכל ערוה כו' ומוקמינן לה שם נ"ח א' כר"ע עיי"ש ואם איתא דברביעת עוף ליכא סקילה אמאי ב"נ מוזהר עליה [ועיין ס' חרדים פ"ז מל"ת בראש הגויה סי' נ"ג נ"ד שכ' ולמדו מסיני דחיה ועוף נמי בכלל עכ"ל וא"י מקום לימוד זה איפה הוא ].
(ז) וחיה ועוף שאינן כו' כצ"ל וכ"ה בנדפס.
(ח) בספרי. צ"ל בסיפרא.
(ט) בברייתא דשם סנהדרין נ"ד ב' איתא בבהמה בין גדולה בין קטנה והרמב"ם בפ"א מא"ב הט"ז כ' ולא חלק הכתוב בבהמה בין גדולה לקטנה שנאמר ובכל בהמה אפי' ביום לידתה הנראה מלשונו דאתרבי מתיבת ובכל דאפי' ביום לידתה וא"י מנין לו זה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |