תוספת יום הכיפורים/יומא/עח/א
א"ר פפא כסא דכספא אלא אסור כו' כתב הרמב"ם פ"ג דשביתת עשור לא ימלא אדם כלי חרש מים ויצטנן בה כו' וקשה אמאי נקט לא ימלא דמשמע דחסר שרי והלא בגמרא אמרינן דאפילו חסר אסור יש לומר דגם בדברי הרמב"ם ז"ל הדבר מובן דבחסר קא אסור דהא יהיב טעמא שהמים נזחלים מלפניו והך טעמא שייך אפילו בחסר ונקט לא ימלא לאפוקי ס' יש אוסרים שכתב הטור סימן תרי"ג דכלי חרס אפילו רקים אסור לפי שבולעים הרבה וכשמצטנן בהם פולטין מה שבלעו וחשיב כמו רחיצה ע"כ ולאפוקי ס' זו וכתב לא ימלא דלא מיתסר אלא בעוד המים בתוך כלי ודוק ריב"ל משפחת היה לו כו' עיין הרי"ף ול"מ פ"ג דש"ע עיין שם:
שאלו את ר"א זקן ויושב בישיבה כו' ופרש"י אמרינן בסנהדרין כו' האי לישנא לא מצאתי אבל מצאתי שם דף ה' כי הוה נחית רבה בר בר חנא לבבל וכו' יורה יורה ידין ידין וכו' ועיין בהרמב"ם רפ"ג מה' בכורות:
עמד רבי צדוק ואמר אני ראיתי כו' לא כך היה המעשה וכו' ק"ק איך פליגי במציאות יש לומר דהם ראו דר"י בן זמרא נטל רשות מהנשיא מ"ס נטילת רשות להתיר בכורות היה ומ"ס נטילת רשות היתה אם יכול להעיד על מום הבכור של חברו כס' רשב"ג ואע"ג דקי"ל כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו נסתפק להם משום דיש סתם משנה כר"מ ספ"ד דבכורות זה הכלל כל החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו ודוק:
מהו לצאת בסנדל של שעם וכו' הך בעיא אפשיטא להקל מדחזינן כמה עובדי דאמוראי דהך נפקי בהו ומאי דאמר רבא במסקנא דכ"ע מנעל הוא ואסור לצאת בו ביוה"ך קאי אמנעל של עץ דומיא דקב הקיטע אבל של שעם שרי וההכרח לזה משום דרבא גופיה הוה נפיק בריבלי וזה דעת רש"י שכתב מנעל הוא הלכך ביוה"ך אסור קב הקיטע אבל רהיטני ודהוצא לאו מנעל נינהו עכ"ל אבל מדברי הרי"ף דלא חילק בין מנעל של עץ לשל שעם משמע דגם בשל עץ שרי לצאת בו ביוה"ך והשיג עליו הרז"ה ממאי דאסיק רבא דכ"ע מנעל הוא והרמב"ן הליץ בעד הרי"ף דמ"ש רבא מנעל הוא היינו על ר"מ ור"י דמתניתין דקב הקיטע יש תנאים אחרים ומכללם ר"י בן נורי דפליג עלייהו וס"ל דלא מקרי מנעל אלא דעור וכותייהו הוא דעבדי עובדא אמוראי לצאת במנעל של שעם והוא הדין של עץ זהו כללות דבריו בקיצור ועיין בל"מ:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |