תוספות רי"ד - מהדורה קמא/עבודה זרה/סו/א

תוספות רי"ד - מהדורה קמא עבודה זרה סו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חמירא דחיטי וחמירא דשערי אביי אמר בנ"ט רבא אמר במשהו פי' חמירא דחיטי וחמירי דשערי חד דתרומה וחד דחולין ונתערבו זה בזה ואי קשיא היכי מיפלגי בתרומה דחד אמר בנ"ט וחד אמר במשהו והא קי"ל דתרומה עולה בא' ומאה תשוב' היכא אמרי' דתרומה עולה בא' ומאה הנ"מ בדבר יבש שלא נן טעם זה בזה כגון חיטין בחיטין או תאנים בתאנים וכן שאר מיני פירות דתנן בתרומו' סאה של תרומה שנפלה לפחות ממאה חולין כו' התם ודאי דלא יהבא טעמא תרומה בחולין אמרי' דתרומה בטלה לאחד ומאה וסמכוה רבנן אקר' דכתיב את מקדשי שהסאה מקדשת צ"ט סאין אבל בדבר לח כגון משקין של תרומה במשקין של חולין או בדבר המתבשל או נ"ט כגון תבלין של תרומה שנתנן בקדרה של חולין או שאור של תרומה שנתנו בעיסה של חולין או עדשים ותרומה שנתבשלו בגריסים של חולין הרי הן כשאר כל האיסורין שדינן בנותן טעם ואם הוא מין במינו במשהו ולא אזלי' התם בתר מאה ואחד דתנן בפ"ב דערלה ולמה אמרו כל המחמץ והמתבל והמדמע להחמיר מין במינו להקל ולהחמיר מין בשאינו מינו כיצד שאור של חטים שנפל לתוך עיסת חיטים ויש בו כדי לחמץ בין שיש בו לעלות באחד ומאה ובין שאין בו לעלות במאה ואחד אסור אין בו לעלות באחד ומאה בין שיש בו כדי לחמץ ובין שאין בו כדי לחמץ אסור פי' היכי דיש בו כדי לחמץ אלינן בתר טעמא ואע"ג דהוא בא' ומאה לא בטיל ואע"ג דחטין בחטין בטלי בא' ומאה הנ"מ בדבר יבש דלא יהיב טעמא אבל האי דיהיב טעמא אזלי' בתר טעמא ולא בטל בא' ומאה ואם אין בו כדי לחמץ הדרינן לדין התרומה שעולה באחד ומאה ורואין אם אין בו לעלות באחד ומאה אסור ואם יש בו לעלות באחד ומאה מותר כדין חטים בחטים וזה החומר שאנו נותנין לו שאע"פ שאין בו כדי לחמץ אם אין בו כדי לעלות באחד ומאה אסור דוקא מפני שהוא מין במינו דהיינו שאור של חטים ועיסה של חטים. אבל אם היה מין בשאינו מינו כיון שאין בו בנותן טעם היה מותר אע"פ שאין בו כדי לעלות באחד ומאה והוא שוה לכל איסורין שבתור' כדקתני סיפא להקל ולהחמיר מיןבשאינו מינו כיצד גריסין שנתבשלו עם עדשים ויש בן בנותן טעם בין שיש בהן לעלות באחד ומאה בין שאין בהן לעלות באחד ומאה אסור. אין בהן בנותן טעם בין שיש בהן לעלות באחד ומאה בין שאין בהן לעלות באחד ומא' מותר נמצא עכשיו בעבור שאין האיסור בעין אלא נתן טעם בהיתר ובטל ממשו שוה לשאר האיסורין שבתורה שאם יש בו בנ"ט אע"פ שיש בו לעלו' באח' ומאה אסור ואם אין בו בנותן טעם אע"פ שאין בו לעלות באחד ומאה מותר שאלו הי' ממשו ולא נתן טעם כגון יבש ביבש אע"פ שהוא מין בשאינו מינו לא הי' בטל בפחות ממאה ואחד אם לא הי' ידוע האיסור כדתנן בפ"ד דתרומות ר' יהושע אומר תאנים שחורות מעלים אם הלבנו' והלבנות מעלות את השחורות עגולי דבילה גדולים מעלים את הקטנים. והקטנים מעלים את הגדולים העגולים מעלים את המלבנים והמלבנים מעלים את העיגולים ור' אליעזר אוסר ר"ע אומר בידוע מה נפלה אין מעלות זו את זו וכשאינו ידוע מה נפלה מעלות זו את זו כיצד חמשים תאנים שחורות וחמשי לבנות נפלה שחורה השחורות אסורות והלבנות מותרות נפלה לבנה הלבנות אסורות והשחורות מותרות בשאין ידוע מה נפלה מעלות זו את זו ונ"ל דאפילו ר' יהושע ור"ע דמקילין הני מילי בתאנים שחורות ולבנות שכולן מין תאנים הן אבל הרבה מיני פירות שנתערבו זה בזה ואחד מהן תרומה אין מעלין זא"ז ואין ממשה של תרומ' בטל אלא באחד ומאה במינו אבל כשבטל ממשו ונתן טעם ונימח בהיתר אם אין בו בנ"ט אע"פ שאין בו לעלות באחד ומאה מותר כשאר כל האיסורין שבתורה ורישא מפני שהוא מין במינו אע"פ שנימח האיסור ואינו בעין ואין בו בנ"ט אינו בטל עד שיהא בו באחד ומאה. כדין אם הי' ממשו קיים מפני שהוא מין במינו והייא מין במינו דתנן ברישי' דההיא מתני' לא דמי לההוא מין במינו דפליגי בי' אביי ורבא דהתם תנן אין בו לעלות באחד ומאה בין שיש בו כדי לחמץ בין שאין בו כדי לחמץ אסור טעמא דאין בו לעלות באחד ומאה הא אם יש בו לעלות באחד ומאה ואין בו בנ"ט מותר והכא אמרי' מין במינו בכל שהוא. ואפילו באלף לא בטל אלא אותו מין במינו דמתני' הוא חטי בחטים אבל שאור ועיסה אינו שוין לא בשמא ולא בטעמא אבל חמירי דחיטי ותמירי דשעי הן שוין בשמא והילכך הוי דינו בכל שהו כדין מין במינו במשהו אבל שאור ועיסה אינו מין במינו והילכך אם אין בו בנ"ט בטל באח' ומא' לא קרא' התנ' מין במינו אלא מפני ששניה' מין חטי' וצרי' להעלותו באחד ומאה ולאו משום האי קושי מפרישנ' הכי דהא ל"ק ולא מידי דהך מתני' רבנן היא דלית להו מין במינו לא בטיל ורבא ואביי דאמרי כר' יהודא אלא משום דחזינא דאביי אזיל בתר טעמא ורבא בתר שמא והכא לאו שוו לא בטעמא ולא בשמא ובחלא לנו חמרא נמי דלא שוו לא בטעמא ולא בשמא מודים שניתן בהם שני מינים והה"נ בשאור ועיסה כדפרישית בפ' כל שעה במהדורא בתרא עיין במהדורא תליתאה שפירשתי דשאור ועיסה הן מין במינו וזה מה שאנו אומרים בתרומה שעוהל באחד ומאה זה החומרא אינו אלא מדרבנן דמדאורייתא כל איסור שבעולם שנתערב בהיתר ואין ידוע האיסור וההיתר אע"פ שממשו קיים בטל חד בתרי כדתנן בפ' ג"ה גיד הנשה שנתבשל עם הגידים בזמן שהוא מכירו בנ"ט ואם אינו מכירו כולן אסורין והרוטב בנ"ט וכן חתיכה של נבלה וחתיכה של דג טמא שנתבשלו עם החתיכות בזמן שהוא מכירן בנ"ט ואם אינו מכירן כולן אסורין והרוטב בנ"ט והוינן בגמרא על מה דתנן ואם אינו מכירו כולן אסורין מפני שממשו של איסור קיים ואין ידוע אי זהו וניבטל ברובא אע"ג דאין מכירו ותירץ ברי' שאני והה"נ הוינן בחתיכה של נבלה ותיבטל ברובא הניחא למ"ד כל שדרכו לימנות שנינו אלא למ"ד את שדרכו לימנות שנינו מאי איכא למימר ותירץ שאני חתיכה הואיל וראוי' להתכבד בה בפני אורחים אלמא כל איסור שנתערב בהיתר וממשו קיים ואינו ניכר אם לא נתן טעם בהיתר בטל ברוב ומה שאמרנו גבי גיד ברי' שאני וגבי חתיכה מפני שראוי' להתכבד בה בפני האורחים ואינן בטלים ברוב הם חומרא דרבנן וכן כל דבר שדרכו לימנות שאינו בטל מפני חשיבותו הכל הוא חומרא דרבנן ואע"ג דדרשי' את מקדשי וכן התרומה שאינה בטלה ברוב אלא באחד ומאה היא חומרא דרבנן ואע"ג דדרשינן את מקדשי מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא היא דהכי אמרי' בנדה בפ' יוצא דופן המדומע פטור מן החלה ואמרי' חלה בזה"ז דאורייתא לא אתי מדומע דרבנן ופטר לחלה דאורייתא עיין מ"ש בפ' ואלו עוברין בפסח במהדורא בתרא אלמא המדומע אינו אסור אלא מדרבנן דמדאורייתא חד בתרי בטל וחכמים החמירו בתרומה להצריכה אחד ומאה ואע"פ שאינו דבר שדרכו לימנות או דבר הראוי להתכבד בו כגון סאה של חטין בצ"ט סאין אחרים וזה חומר החמירו בתרומה משא"כ בשאר האיסורין וכך נ"ל נמי ערלה וכלאי הכרם שצריכין אחד ומאתים מדרבנן הוא דסמכו אקרא דיחזקאל דכתיב ושה אחד מן המאתים אבל מן התורה היו בטלים ברוב והכי אמרי' בפ' הניזקין גבי ערלה וכלאי הכרם מדאורייתא חד בתרי בטיל ורבנן וא דגזור והיכא דנימח האיסור ונתבשל בהיתר שאיסורו בנ"ט הוא מדאורייתא כדאמרי' לקמן בפירקין א"ר אבהו אמר ר' יוחנן כל שטעמו וממשו אסור ולוקין עליו וזה כזית בכדי אכילת פרס טעמו ולא ממשו אסור ואין לוקין עליו ובזה השוו חכמים כל האיסורין ולא החמירו בתרומה ובערלה יותר משאר האיסורים שאם יש באיסור בנ"ט אסור ואם לאו מותר אע"פ שאין בו לעלות באחד ומאה חוץ ממין במינו בתרומה שצריך אחד ומאה אע"פ שאין בו בנ"ט כדתנן להחמיר מין במינו והיא חומרא דרבנן. רבא אמר במשהו בתר שמא אזלינן. והאי חלא מיקרי והאי חלא מיקרי האי חמירא מיקרי והאי חמירא מיקרי והוה ליה מין במינו ובמשהו ק"ל דהכא אמרי' קסבר רבא מין במינו במשהו ובפ' גיד הנשה אמרי' אמר רבא אמור רבנן בטעמא. ואמור רבנן בקפילא ואמרו רבנן בששים כו' עד מין במינו דלא יכיל למיקם אטעמא כגון שמנונית דגיד הנשה אי נמי מין בשאינו מינו היכא דליכא קפילא דטעים בששים הכא ס"ל כר' יהודא דאמר מין במינו לא בטיל והכא ס"ל כרבנן דאמרי בטל ותו דבמסכת זבחים ב' כל הזבחים שנתערבו אמרי' אמר רבא אמור רבנן בטעמ' ואמור רבנן ברוב' ואמר רבנן בחזות'. מבשא"מ בטעמ' מין במינו ברוב' והיכא דאית לי' חזותא במראה אלמא ס"ל דמין במינו בטל ברוב כיון שאין אדם יכול להבחין טעמו ויש לומר דאמור רבנן קאמר ולפרושי מילתייהו קאתי ולי' לא ס"ל אלא כדאמרי' בהלכתין מין במינו בכל שהו וצריכין עיון וכך מצאתי בתוס' כתוב ואע"ג דרבא גופי' קאמר בפ' גיד הנשה מין במינו דליכא למיקם אטעמא בששים האי אליבא דמאן דאמר מין במינו בששים אמרה ולי' לא ס"ל ורבי יצחק מפאס זצוק"ל פסק התם דשמנוניתו דגיד הנשה משערינן ליה בששים כדרבא כו' וקשיא דידי' אדידי' דהכי פסק מין במינו בששים. ולקמן בהאי פירקא פסק מין במינו במשהו. וגם המורה פי' התם במילתי' דרבא אמור רבנן בששים בפ' בתרא דע"ז פסקי' הילכתא בכל איסורין שבתורה בששים. דמשמע מאי דפסקי בע"ז בששם אפילו במין במינו פסקי' הכי וגם במילתא דר' חייא בר אבא דאמר כל איסורין שבתורה בששים. פירוש היכא דבדקינ' ולא יהיב טעמא. אי נמי ליכא למיקם אטעמא כגון מין במינו דאלמא ס"ל למורה דמין במינו בששים. וקשיא דידי' אדידי' דהמורה פסק בפסחים בפ' כל שעה דכל איסורין שבתורה מין במינו כל שהוא כדכתבית לקמן. בפירקין הילכך ליכא לפרושי האי בששים אלא מין בשא"מ. ומילתי' דרבא נמי אמור רבנן קאמר והן חכמים דפליגי אדר' יהודא ולי' לא ס"ל אלא כר' יהודא דאמר מין במינו במשהו כדאמר הכא בפירוש ענין מה שכתבתי במהדורא תנינא בסוף מסכתין:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.