תוספות רי"ד/פסחים/סט/א
תוספות רי"ד 
פסחים סט א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ור"ע נמי כי מותיב ליה הזאה דתרומה קא מותיב לה פי' ור"א הוא דסבר דמחהזאה דפסח אותבי' ומש"ה קאמר ועלי' אני דן וכי חזא ר"ע דגם בהזאה דפסח פליג עלי' אמר לו או חילוף וכשכעס עליו ר"ע ואמר לו אל תכפרני בשעת הדין מהזאה דתרומה קאמר לי' ומשם אני מוכיח לכל אלה שהן משום שבות:
מיתיב רבה השיב ר"ע הזאת טמא מת שחל שביעי שלו בערב הפסח שחל להיות בשבת תוכיח שהיא מצוה והיא מושם שבות ואינה דוחה את השבת מצאתי כתיב בספר אחד אלא ר"א גמרי' איעקר ליה ואתא ר"ע לאדכורי' ולימא לי' בהדיא לאו אורח ארעא והזאה מ"ט אינה דוחה שבת גזרה שמא יטלנה בידו כו' והיא גירסא יפה דאל"ה מה משיב לו על קושייתו הראשונה שהקשה לו ומאחר דאיגמרי' מ"ט קא פריך וכיון דאוקמינן השתא דבהזאה דטמא מת שחל שביעי להיות בי"ד שחל להיות בשבת עסיקי' שא"א לעשותה מערב שבת דהא לא מטא זימני' א"כ כלל דאמר ר"ע לא קאי אלא אגופי' דפסח שכל עבודותיו שאי אפשר לעשותם מע"ש כגון שחיטתו וזריקת דמו ומיחוי קרביו והקטר חלביו דוחין את השבת אבל הרכבתו והבאתו מחוץ לתחום וחתיכת יבלתו דאיפשר לעשותן מאתמול אינן דוחין את השבת והזאה אע"ג דאי אפשר לעשותה מאתמול כיון דלאו עבודה דפסח היא לא דחיא שבת ואל הוצרך לומר זה הכלל אלא בעבור הרכבתו והבאתו מחוץ לתחום וחתיכת יבלתו כתב ריב"ש זצוק"ל שמא יטלנה בידו בכלי גללים ואבנים שכל מעשי' של פרה בכלי גללים ואבנים כדאמרי' במסכת יומא כדי שלא יטמאנה ויוליכנה אצל טהור שיזה עליו כדכתיב והזה הטהור על הטמא וע"י כן יעבירנה ד"א ברה"ר אפי' כשהוא עומד ברה"ר יש לחוש שמא יעבירנה ד"א וכ"ש ברה"י שיש לחוש לאיסור שהרי בפסיעה אחת יכול להוציא ואינו נ"ל מה שאמר שמא יטלנה בכלי גללים שאינם מקבלים טומאה שאם הטמא הי' נוטלה אע"ג שהכלי אינו מקבל טומאה הי' מטמאן במשא ואע"פ שטמא מת אינו מטמא במשא באפר פרה מטמא מדרבנן כדתנן בפ' י"א דפרה כל הטעון ביאת מים בין מד"ת בין מדברי סופרים מטמא את מי חטאת ואת אפר חטאת ואת מזה מי חטאת במגע ובמשא ש"מ האי דקאמר שמא יטלנה לאו מטמאין קאמר אלא אכהן שרוצה להזות וכי מקשה לרבי אליעזר ויעבירנה על הכהן קאמר דכיון דבמצוה קעסיק רשאי להעברי והאי דקנקט ד' אמות ברה"ר מפני שסתם העיירות כרמלית הן שאין דרין בהן ששים ריבוא שיהיו מבואותי' רשה"ר והילכך אם יוצאי מביתו חוץ לכרמלית קא מפיק ואם יוצאי נמי מן העיר לחוץ מכרמלית לרה"ר קא מפיק שסתם העיירות. אינן מוקפות חומה שיהא רשה"י להכי נקט ד"א ברה"ר שהיא איסור תורה עיין מה שכתבתי לקמן בפ' לולב וערבה:
איתביה אביי ערל שלא מל ענוש כרת דברי ר' אליעזר פי' הקשה אביי לרבא דאמר לעיל אבל היכא דגברא לא חזי ליכא חיובא מלי' מערל דלא חזי ואפ"ה אמר ר"א דענוש כרת דכיון דבידו לתקן את עצמו ותיקון והה"נ בטמא בר כרת הוא אלמא רמי עליה חיובא וכיון דרמי עלי' חיובא הזאה תידחי שבת במכשירי מילה אמר רבה כו' נ"ל דה"ג לעולם קסבר ר"א אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ כו' וה"פ לעולם כדקאמינא ברישא דטמא לאו בר חיובא היא ואע"ג דערל הוי בר חיובא טמא לא הוי בר חיובא ואע"ג דערל ענוש כרת טמא אינו ענוש כרת דלא רמי עלי' חיובא ומ"ש כדמסיק דכל דאיתי' בציבור איתי' ביחיד ודליתי' בציבור לית' ביחיד וכי היכי דלא אמרי' לציבור זילו אדו הה"נ לא אמרי' ליחיד אבל ערל דלציבור אמרינן מהולו ליחיד אמרי' קום מהול והילכך אם לא מל ולא עשה פסח ענוש כרת דרמי עלי' חיובא אבל לטמא דלא רמי עלי' חיומא אין הזאתו דוחה שבת תו מקשי' ליה מדתניא שגם טמא שרץ וכל הטמאים הראוים לטהר באותו היום חייבין כרת אם לא עשו פסח כמו הערל אלמא גם הטמא בר חיובא הוא ואכתי הדר קושיין לדוכתא דהזאה תידחי שבת כמו מכשירי מילה וה,ג מדקא מהדר אטמא שרץ קסבר שוחטין וזורקין על טמא שרץ פירש כיון שמביא שרץ בחיוב כרת כמו הערל אלמא שוחטין וזורקין על טמא שרץ ורמי חיובא עלי' ומש"ה אם לא הביא פסחו חייב כרת אלמא אמר רבה קסבר ר"א שוחטין וזורקין על טמא שרץ והזאה למה לי לאכילה אכילת פסחים לא מעכבא פירש לא תיתלי טעמא דאין הזאה דוחה שבת משום דגברא לאו בר חיובא היא דודאי גברא בר חיובא היא ואע"ג דהוא טמא דשוחטין וזורקין על טמא שרץ והזאה למה לי לאכילה אכילת פסחים לא מעכבא פירש לא תיתלי טעמא דאין הזאה דוחה שבת משום דגברא לאו בר חיובא היא דודאי גברא בר חיובא היא ואע"ג דהוא טמא דשוחטין וזורקין עליו וה"ט דלא דחיא הזאה שבת דמה צורך יש בהזאה כדי שיהא מותר באכילה קסבר ר' אליעזר אכילה לא מעכבא כויון דלא מעכבא מש"ה דחיא שבת אלא שוחטין וזורקין עליו ונפטר והבשר יאכל לשאר בני חבורה והאי דקתני ערל שלא מל ענוש כרת לא בעבור שלא מל שאם שחטו וזרקו עליו ואל רצה למול והפסיד האכילה בעבור זה לא יענש כרת אלא ה"פ ערל שלא מל ומפני זה לא עשה פסחו ענוש כרת דאע"פ שהיא ערל שוחטין וזורקין עליו כיון שבידו לתקן עצמו כדמסיק לא מיקרי שלא לאוכליו הילכך אע"פ שהוא ערל יעשה פסחו וישחטו ויזרקו עליו וכן נמי טמא שרץ או טמא מת שחל שביעי שלו בי"ד אע"פ שהוא טמא מפני זו העילה אינו יכול להיפטר מפסח דשוחטין וזורקין עליו לא יקרא שלא לאוכלין כיון שבידו לתקן עצמו אבל ודאי לא כלו ימיו אין שוחטין וזורקין עליו שהרי אין בידו לתקן עצמו והו"ל פסח נשחט שלא לאוכליו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |