תוספות רי"ד/נדרים/כג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספות רי"ד TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png כג TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
פירוש הרא"ש
ר"ן
שיטה מקובצת
חי' הלכות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש
שלמי נדרים
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


והרוצה שלא יתקיימו נדריו יעמוד בראש השנה ויאמר כו' ראיתי שר"ת בספר הישר תלה טעם כל נדרים שאנו אומרים בלילי יוה"כ על דרך זו שאנו מתנים ביוה"כ זה שכל נדרים שאנו עתידים לעשות מהיום ועד יוה"כ על שנה הבאה שיהיו בטילין ושיבש הלשון שאומרים העולם מיום כיפורים שעברנו ועד יום הכיופורים זה אל אצ"ל מיום הכיפורים זה ועד יוה"כ העתיד לבא עלינו וגם שיבש שנדרנו אלא שאנו עתידים לידור ואינם נראים לי דבריו כלל מדאמר ר"ה בר חיננא סבר למידרשי' בפירקין א"ל רבא תנא מיסתם לי' סתומי כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים ואת דרשת ל'י בפירקין אלמא כי אינו טוב להודיע זה לרבים ואנו עושים כך ברבים ביום שהוא לסליחה וכפרה ומקילים בנדרים ועוד שאנו משנים הלשון שאומר כל העולם ושכתוב במחזורים ונ"ל מה שאנו אומרים שנדרני וגם מיום הכיפורים שעברנו ועד יום הכיפורים הוא עיקר וטעם הדבר זהו ולמה תיקנו הראשונים לומר כך בלילי יוה"כ משום דקי"ל דעל כל עונות שבתרוה אם עשה אדם תשובה יום הכיפורים מכפר וראו הראשונים ששום עון אינו מעכבר הכפרה שאם יעשה אדם תשובה שאל יהא יום הכיפורים מכפר אך עון הנדרים שאם נדר ליתן צדקה או הקדש אין יוה"כ מכפר עד שישלם נדרו שעל דבר שהוא מחויב בדבר אין יוה"כ מכפר כדתנן בכריתות חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר לעיהן יהו"כ חייבין להביא לאחר יוה"כ אלמא אין יוה"כ פוטרו במה שהוא חייב וה"ה אם חייב לקיים נדרו אין יוה"כ מכפר לו לפורטו עד שיקיים נדרו ואם אדם זכור נדרו הי' מקיימו אבל אם נדר ושכח לא נמצא שהוא ענוש בעבור שהוא קשור בנדרו ואינו מקיימו בעבור זה תקנו גאונים הראשונים לומר זה שאם עשינו שום נדר ושכחנו אותו ולא נדע לקיימו אנו מתחרטים בכל אותן הנדרים ומתירין זה לזה ואע"ג דקי"ל דצריך לפרוט את הנדר הנ"מ כשיודעו אבל אנחנו אין אנו מתחרטים על מה שאנו זכורים כ"א על מה ששכחנו וזהו שאנו מסיימים ונסלח לכל עדת בני ישראל כי לכל העם בשגגה לומר שאנו מבקשים חרטה על השגגות שלא נענש עליהם וחרטה היפה היא שאילו היינו יודעים בעת שנדרנו שנשכח אותו לא היינו נודרים וכל הציבור מתירין זה לזה ועוקרים בנדר מעיקרו כדי שלא יהא דבר מערב כפרתינו ותיקנו לומר אותו ג"פ שמי שלא שם לבו בפעם ראשונה יכווון לבו בפעם שנייה:

פיסקא ולבלד שיהא זכור בשעת הדנר. אי זכרו בשעת הנדר עקרי' לתנאי' וקיימי' לנדרי'. פי' כיון שהוא זוכר תנאו ורוצה לידור נמצא שחזר מתנאו ודעתו לידור נדר גמור שאם אינו רוצה שיהא נדר גמור מי מזקיקו לידור:

אמר אביי תני ובלבד שלא יהא זיכורו פי' והוא בעבור זה התנה כדי לזרז עצמו שלא לידור שבכל שנה שנותן לו לבו לידור אם הוא זוכר הזירוז שזירז א"ע ימנע עצמו ולא ידור. ואם ישכח זורוזו וידור אהני לי 'ההוא תנאה והוא בטל שאילו הי' זוכר את תנאו לא הי' נודר ולהכי אהני לי' ההוא תנאה אבל אם הי' זכור תנאו ואפ"ה נדר נמצא שחזר מתנאו ונדרו קיים הוא:

רבא אמר כגון שהתנאה מראש השנה ולא ידע ממה התנה וקא נדר וזכור בשעת הנדר אי אתהי ואמר על דעת הראשונה אני עושה נדרי' לא יאית בי' ממשא לא אמר על דעת הראשונה אני עושה בטלי' לתנאיה וקיימי' לנדרי' נ"ל דל"ג ולא ידע ממאי התנה והכין פירושא רבא לא סבר להא דאביי דאדרבא אם אינו זכור בשעת הנדר תנאו הראשון נדרו הוא נדר גמור שמה מועיל התנאי שהוא קודם לנדר לעקור הנדר החרטה שהיא אחר הנדר היא עוקרת הנדר אבל התנאי שקדמו מה כח יש לו לעוקרו כיון שבשעה שנדר נדר בכל לב אפילו הבעל שיש לו להפר נדרי אשתו תנן לקמן בפ' נערה המאורסה האומר לאשתו כל נדרי םשתדרי מיכן ועד שאבא ממקום פלוני הרי הן מופרין ר"א אומר מופר וחכ"א אינו מופר כ"ש בנדרי עצמו שאין לו כח להפר אותן שאין תנאו מועיל כלום ומנתי' דקתני שמועיל התנאי גון שהתנה בראש הרשנה וה"ה בכל יום שהוא אלא תפס לך יום מזומן וזכור בשעת נדרו התנאי שעשה ומאי דקשיא לך דאי זכור עקרי' לתנאי' וקיימי' לנדררי' אמת ודאי דאי נדר סתם ולא אמר כלום לא בפיו ולא בלבו שנדרו קיים אל אכגון שאומר בלבו או בשפתיו בלחש שעל תנאי הראשון אני נודר אז וזאי נדרו בטל שהרי לא בכל דעת נדר ולמה עושה הנדרים הללו כיון שמבטלים בלבו כדי לאיים בני ביתו או לזרז אותם או לידור להרגים ולחכמים כדי להציל ממנו ולפי' הקדים זה התנאי שבכל שעה שיזכור את תאנו וידור על דעת תנאו השומע סבור שנדר גמור נדר והוא לא נדר כלום:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון