תוספות רי"ד/נדרים/יח/ב
תוספות רי"ד 
נדרים יח ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פיסקא סתם נדרים להחמיר פי' נ"ל דהאי סתם נדרים להחמיר כגון דשתק ולא גלי דעתי' באיזה חרם נדר ואזל לי' דאמרי' מסתמא ודאי בחרם של שמים נדר ואי הדר תו אמר בשלכהנים נדרתי לא משגחי' בי' אלא אמרינן השתא היא דמימלך והדר בי' דאי הוות דעתי' הכי מעיקרא הו"ל לפרשוי דעתי' דבחרם כהנים קא נדרנא ולאפוקי מדעתא דאינשי דסברי דבשל שמים נדר. אלא ודאי מדשתיק מעיקרא השתא האו דקא הדר בי' ואל מהימיננן לי' אל אכייפינן ל לקיומי נדרים ומאי דאמרי' נדר בחרם ואמר לא נדרתי אלא בחרמי שלים כגון דגלי דעתי' מעיקרא הכי אבל לעולם כל היכא דשתק מעיקרא סתמא להחמיר משמע. וכן נמי מאי דאמר לעיל בשבועה שאי אוכל לך מהו דתימא לשני איתקל קמ"ל אע,ג דהדר ואמר דלישנא איתקל לי' ושאוכל הוה בעינא למימר לא מהימינן לי' כיון דשתק מעיקרא וכן בלקרבן לא אוכל לך דפליגי ר"מ ורבנ ן דר"מ אסר ורבנ ן שרי אע"ג דהדר ואמר הכי הוה בדעתאי דמה שלא אוכל לך יהא אסור עלי בקונם ולא אסרתי עלי כלום ס"ל לר"מ דלא מהימן אלא מיהדר קא הדר בי' עד שיפרט מתחלה שכך הי' לבי כל אומר כל דיבור שסתמו משמע להחמיר והוא יכול לפרשו להקל אם גילה דעתו מעיקרא שומעין לו. ואם שתק ואח"כ אומר שכך הי' דעתו אין שומעין לו. והאי דתני לא נדרתי אלא בחרמי שלים ה"ה נמי אם אמר בחרמי כהנים אלא רבותא נקט לא מבעי' בחרמי כהנים דהוי נמי דבר הנדור וטעו אנשי בין חרמי כהנים לחרמי שמים דנאמן אלא אפי' בחרמי שלים דאל הוי מידי נמי נאמן עיין בר"פ שבועות תניינא במהדורא תליתאה ובמהדורא רביעאה:
והתנן ספק נזירות להקל: פי' משנה היא בפ"ד במסכת טהרות אילו ספקות שיהרו חכמים כו' עד ספק נזירות טהור ופרושה כדתנן בנזיר בפ' ב"ש היו הלכין בדרך. ובא אחד כנגדן ואמר אחד הריני נזיר שאינו הוא כו' עד ב"ש אומרי' כולן נזירין וב"ה אומרין אין נזיר אלא מי שנתקיימו דבריו ר,ט אומר אין אחד מהן נזיר הרתיע לאחריו אינו נזיר ר"ש אומר יאמר אם הי' כדברי הריני ניזר חובה. ואם לאו הריני נזיר נדבה. פי' אם הרתיע אותו שהי' בא כנגדן ולא נודע מי הוא אין אחד מהן נזיר מספיקא אלמא ספק נזירות להקל. ור"ש פליג ואמר דיהי' נזיר מספיקא ויתנה על נזירותו כדי שיוכל להביא קרבן:
א"ל לא תניא. פי' לא נמצאת ברייתא שנוי' פטור שיחמיר ר' יהודא מספיקא בנזיר שמשון כ"א בנ זיר סתם שספיקו חמור מוודאי:
והאמר רב אדא בר אהה תנאי נזי רשמשון כי תניא ברייאת דתני ב פירוש הריני נזיר שמשון אם יש בכרי הזה מאה כור ומצאו שנגנב או אבד ר' יהודא פוטר ור' שמעון אוסר. אי תניא אמר רב אשי ההיא ר' יהודא משום ר"ט היא דתניא ר' יהודא אומר משום ר"ט יאן אחד מהן נזיר שאל ניתנה נזירות אלא להפלאה פי' אמתנ'י דנזיר קאי דתנן ר"ט אומר אין אחד מןה נזיר ואתא ר' יהודא משמי' למיתב טעמא למילתא למה אין אחד מהן נזיר אפילו אותו שנתקיימו דבריו וההיא ברייאת דמיקל ר' יהודא אפ'י בספק נזיר שמשון שאין ספיקו חמור מוודאי ר' יהודא משום ר"ט היא אבל משמא דנפשי' קסבר דוקא היכא דספיקו חמור מוודאי פטור דלא מעייל אינש נפשי' להאי ספיקא אבל כל הכיא דאין ספיקו חמור מוודאי ס"ל לר"י דמעייל אינש נפשי' לספיקא אי הכי מאי אריא נגנב או אב אפי' איתי' בעיני' נמי פ'י דהא ר"ט פטר אפילו אותו שנתקיימו דבריו מפני שתלה נזירותו על תנאי ולא היתה הפלאה בעת שנדר ומהדר להודיעך כחו דר"ש ולעולם ההיא ברייתא ר' יהודא משמי' דר"ט היא אבל משמא דמפשי' היכ אדאין ספיקו חמור מודאי מיחייב והיכא דספיקגו חמור מודאי פוטר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |