תוספות רי"ד/נדה/נא/א
תוספות רי"ד נדה נא א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רי"ד רשב"א תוספות הרא"ש ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א בית מאיר חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נהי דהכשר שרץ לא בעיא. הכשר מים בעיא אעפ"י שזהו השיטה מוכחת כפתרו' המור' שפירש בנבלת העוף טהור מטמאה טומאת אוכלין מעצמה בלי שום מגע שרץ נ"ל דדבר זה הוא מחלוקת ר"מ ורבנן דר' מאיר סובר היא עצמה מטמאה טומאת אוכלין בלי שום מגע שרץ ורבנן סברי אינה מטמא בלא מגע שר כדפרישי' בזבחים בפ' טבול יום ובפ' אותו ואת בנו במהדורא תליתאי והאי דאמר הכא נהי דהכשר שרץ לא בעיא דחייה בעלמא הוא אליבא דר"מ ולא קמא הך דחיית' ולעול' נבל' עוף הטהו' [לר"מ] (לרבנן) אינה צריכ' [הכש'] ומטמא' טומא' אוכלין ומשקין בלא מגע שרץ:
מודה ר' יוחנן לענין מעשר דמחשבת חיבור שמה מחשבה פי' אין לומר שאסור לאכול מהן בלא מעשר דהא ודאי פשיטא שאין לך מחשבה גדולה ממנו כמחשבה לאוכלם והויא לה מחשבה בתלוש ומה אנו צריכים למחשבת חיבור אלא הכי קאמר שמה מחשבה ושוב אינו מאכיל לבהמה אלא עד שימרח כדין כל טבל דעלמא דתנן בפ' קמא דפיאה ומאכיל לבהמה לחיה ולעופות ופטור מן המעשרות עד שימרח אי נמי אם רוצה למוכרם צריך לעשרם שאסור לאדם למכור טבלו עד שיעשרנו כדתנן בפר' ב' דדמאי המקבל עליו להיות חבר מעשר את שהוא אוכל ואת שהוא מוכר ובפ' ה' תנן אין אדם רשאי למכור טבל אלא לצורך וגרסינן בירושלמי ובלבד לחבר:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |