תוספות רי"ד/יבמות/קיט/א

תוספות רי"ד יבמות קיט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

האשה שהלך בעלה וצרתה למד"ה ובאו ואמור מת בעליך לא תנשא ולא תתיבם עד שתדע שמא מעוברת היא צרתה היתה לה תמות אינה חוששת יצאתה מלאה חוששת ר' יהושע אומר אינה חוששת. פי' לא תנשא הואיל ובלא בנים יצא בעלה הרי היא בחזקת איסור לשוק ולא תתיבם דחיישינן שמא ילדה צרתה. ולקמן נפרש אמאי לא תחלוץ ותנשא ממה נפשך. היתת לה חמות במדינת הים ולא הי' לה לא בן ולא יבם שיאסרוה אינה חוששת שמא ניתן אלא מותרת לינשא אע"ג דחיישינן לעיל שמא ילדה צרתה התם דכל מה דילדא צרתה בין זכר בין נקבה אסור לה איבם אבל חמות דאי נמי ילדה אינה זקוקה אלא א"כ ילדה זכר כולי האי לא חיישינן שמא ילדה. וזכר הי'. יצאת מלאה חוששין שמא זכר היה. ר' יהושע אומר אינה חוששת דאיכא למימר שמא הפילה ואת"ל לא הפילה ספק נקבה ילדה. ודייקינן מאי היא צרתה הא קמ"ל האי דאזלה בהדר הוא דחיישינן אבל לצרתה אחריתי לא חיישינן. פי' אם באו עדים שאין צרתה מעוברת מותרת ליבם אבל לא חיישינן שמא נשא אשה אחרת וילדה:

לא תנשא ולא תתיבם בשלמא יבומי לא חיישינן דילמא מעוברא וקא פגע באיסור באשת אח דאורייתא אלא לא תנשא אמאי לא. הלך אחר רוב נשים ורוב נשים מעוברת יולדות אלמא מתני' ר' מאיר האי דחייש למעוטא. וקשיא לי טובא דהיכא דיש בה חזקת דאסור אכי הכא דיציאתה בחזקת אסורה לעולם בעינא למיסמך ארובא ולהפקיע חזקת איסורא להתירה. נהי דאהני רובא ליחוש ולאסרה על היבם שאע"פ [היכא] שהיתה מותרת ליבם חיישינן לרובא ולא תתיבם אבל לסמוך על הרוב ולהפקיע חזקת האיסור מי אמרי רבנן. ובתשע חניות דאזלינן בתר רוב אוקא שרינן אותה חתיכה משום דלא איתחזק איסורא אבל הכא דאיתחזק איסור אהיכא אשכחן בכולא תלמודא דאזלינן בתר רוב ומבטלינן לחזקה דאיסורא. וקטן וקטנה דאזלי רבנן בתר רובא ומבטלינן חזקה דאיסבורא. ובפרקין דלעיל תנן ניתן לי בן במד"ה אסורה מת בני ואח"כ מת בעלי אינה נאמנת ואמאי אינה נאנמת ולימא רוב נשים מתעברות ויולדות אלא משום דלא אתי רובא ומפיק לה מחזקה והכא היכי מקשינן דאתי רובא ויפקה מחזקתה דאיסורא ולישרייה. ויש לתרץ דהא אשכחן לרבנן דאזלי בתר רובא אע"ג דליתיה דמן ואע"ג דאיכא חזקה דאיסורא. כגון גבי ששהא לי' יום באדם וח' ימים בבהמה דאמרי רבנן דאזלינן בתר רובא ולא מחזיקנן ליה בנפל כדאמרינן בפ' החולץ ובשבת בפ' ר' אליעזר דפליגי רבנן עליה [דרשב"ג] ואמרי אע"ג דלא שהא לא הוי ספיקא דאמרינן זיל בתר רובא ורובן אינן מפילות אלא בזמנן יולדות ואע"ג דהאי רובא ליתא קמן ואיכא נמי בעובר חזקה דאיסורא שלא כלו לא חדשיו וסמכינן ארובא ושרינן ליה וכן נמי גבי הלוקח בהמה מן הנכרי דפליגי ר"ע ור"י דר"י סבר חלב פוטר דרוב חולבות יולדות ואע"ג דאיכא מיעוטא דחולבות בלא לידה סמכינן ארובא ומפקינן להמחזקה שלא ילדה ור"ע אומר חלב אינו פוטר דחייש למיעוטא ואתי ר"י כרבנן ור"ע כר"מ והכא נמי מקשי דאע"ג דאיכא חזקה דאיסורא לעלמא ליזל בתר רובא ולישרי להי ובניתן לי בן במד"ה דמוקמינן לה אחזקה דאיסורא ולא אזלינן בתר רובא משום דהשרייתא דידה תלי בגופא דבעינן נתעברה וילדה אע"ג דאית בה רובא ולא אתי רובא ומרע לחזקה דגופא שהרי בחזקה שאין לה בן וגם באה לפנינו בלא בן ועכשיו נרצה לומר שילדה היא בן ולא ארעא לחזקה דגופא לא אמרינן העמד הגוף על חזקתו. אבל הכא דשרייתא דידה תלי בצרתה מה מועלת חזקת גופה אצל צרתה הלכך הדבר בספק אם ילדה צרתה אם ולא. וגם צרתה לא באה לפנינו בלא בן וכיון דרוב נשים מתעברות ויולדות נסמוך על הרוב ולא תועיל חזקת גופה של אשה להרע רובה וצרתה. ומהדר אפי' תימא רבנן דאזני בתר רובא כי אזלי בתר רובא רובא דאיתה קמן כגון תשע חניות וסנהדרין אבל רובא דליתא קמן לא אזלי בתר רובא. והרי קטן וקטנה דרובא דליתה קמן הוא וקאזלי רבנן בתר רובא. דתניא קטן וקטנה לא חולצין ולא מתיבמין דברי ר"מ אמרו ליה לר"מ יפה אמרת שאין חולצין איש כתיב בפ' ומקשינן אשה לאיש. מה טעם אין מיבמין אמר להם קטן שמא ימצא סריס קטנה שמא תמצא איילנות ונמצא פוגעין בערוה ורבנן זיל בתר רוב קטנים ורוב קטנים לאו סריסי ניניהו. ובתר רוב קטנות ורוב קטנות לאו איילנות נינהו אלא מחוורתא מתני ר"מ ההא וכיון דסתם לן תנא כר"מ הלכה כמותו. ודוקא היכא דאיכא חזקה דאיסורא הוא הלכה כמותו דחייש למיעוטא אבל היכא דליכא חזקה דאיסורא אין הל' כמותו ולא חיישינן למיעוטא ומשום הכי גבי חמות דליכא חזקה דאיסורא תני בה פלוגתא דר' יהושע. והלכה כמותו דלא חייש למיעוטא כיון דליכא חזקה דאיסורא. ונ"ל דגם ר' מאיר מודה ברובא דאיתא קמן דהא בסנהדרין לא לא מצי לפלוגי דרחמנא אמר אחרי רבים להטות ואם הרוב מחייבים ממון או מיתה או מלקות הולכים אחר הרוב ולא חיישינן למיעוט המזכים ואע"ג דחזקה מסייעא למיעוטא שאם מחייבים אותו מלקות או מיתה י"ל העמד האיש על חזקתו דפטור ואם חייבוהו ממון י"ל העמד ממון על חזקתו ואפ"ה אמרה תורה אחרי רבים להטות ואם נהדרי' ילפי' לתשע אניות דהוא רובא דאיתיה קמן ואמרינן כל דפריש מרובא פריש ומ"ה סתים ר' הכא כר"מ דלא [תנשא] דחיישינן למיעוטא כון דאיכא חזקה דאיסורא דמסייעא ליה ולא אזלינן בתר רוב נשים מתעברות ויולדות ומיעוט מפילות וכל היולדת מחצה זכים ומחצה נקבות וסמוך מיעוט המפילות למחצה דנקבות והוה להו נקבות רובא וזכרים מיעוטא [ולא ניחוש] דילמא זכר. ומסיק רבא רישא חזקה ליבום ורובא לשוק וחזקה לא עדיפא מרובא ואתי מיעוט דמפילות וסמוך אחזקה והוה ליה פלגא ופלגי' ולא תנשא ולא תתיבם. סיפא רובא לשוק וחזקה לשוק והוי זכרים מיעוטא דמיעוטא. ולמיעוטא דמיעוטא לא חייש ר"מ. פי' רישא חזקה ממיתח לה ליכנס ורובא מייתי לה להיתר שוקא דרוב נשים מתעברות ויולדות והרי ילדה צרתה ונפטרה חזקה לע עדיף [כרובא] דניזל אבתרא הלכך תתיבם ולשוק לא תנשא כר"מ דחייש למעוטא. סיפא חזקה לשוק שהרי בלא בנים היתה תחלה כשיצאת ורובא לשוק דאי נמי נתעברה חמותה משא נקבה היתה או נפל שרוב עוברים נפלות ונקבות כדאמרינן לעיל והיו זכרים מיעוטא ואיכא נמי חזקה לשוק דמרע נמי לחששא דמיעוטא דזכרים והוי להו זכרים מיעוטא דמיעוטא:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.