תוספות רי"ד/יבמות/נ/ב

תוספות רי"ד יבמות נ ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כיצד עשה מאמר בזו ומאמר בזו צריכות ב' גיטין וחליצה מאמר בזו ובעל לזו צריכות ב' גיטין וחליצה מאמר לזו ולגט לזו צריכה גט וחליצה מאמר לזו וחלץ לזו הראשונה צריכה גט, פי' כיצד דין שתי יבמות ליבם א' מאמר בזו ומאמר בזו צריכות שני גיטין וסתמא כרבנן דיש מאמר אחר מאמר, ויבומי לא, דהיכי ליעבד אי לתרווייהו ה"ל משני בתים ואי לחדא הואיל ועשה מאמר בחברתה הל' בונה שתי בתים, וחליצה לא' מהן פוטרת צרתה מאמר לזו וגט לזו פסול גט של אחרונה את הראשונה דקם לי' בלא יבנה וצריכה למאמרו גט וחליצה לזיקתו דחליצה לא מפקעה קידושי' וגט לא מפקעא זיקה, מאמר בזו ובעל לזו אסור לקיימה דהואיל דקמייתא אגידי' בי' הו"ל שני בתים וצריכות שני גיטין זו גט למאמר וזו גט לביאתו וחליצה לא' מהן ופוטרת צרתה, אבל בגט לחודי' לא נפקא בעלת ביאה הואיל וביאה פסולה היא:

מאמר בזו וחליצה לזו כו' הראשונה צריכה גט דחליצה מפקעי הזיקה אבל המאמר לא מפקעא וצריכה גט למאמרו:

גט לזו וגט לזו צריכין הימנו חליצה גט לזו ובעל לזו צריכות גט וחליצה גט לזו ומאמר בזו צריכה גט וחליצה גט לזו וחלץ לזו אין אחר חליצה כלום פי' גט לזו וגט לזו צריכה הימנו חליצה א' ואסור בקרובת שתיהן דרבנן האו דאמרו יש גט אחר גט, גט לזו ובעל לזו צריכה גו"ח ואסור לקיימה דקיימא עלי' באל יבנה מדרבנן משום גט דראשון ובגט בלחוד לא נפקי משום דביאה פסולה היא, גט לזו וחלץ לזה וחלץ לזה אין אחר כו' ואי הדר ומקדש לה לצרתה לא תפסי בה קידושין כר"ע:

חלץ וחלץ או חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל או בעל ובעל או בעל ועשה מאמר, נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום בין יבם א' וב' יבמות בין יבמין ויבמה א' פי' אין אחר חליצה כלום ומותר בקרובת שתי' שאין אחר זיקת הראשון שום זיקת יבמין וחליצה בתרייתא לאו כלום היא, וכן גט ומאמר ובעיהל שאחר חליצה הראשונה אינה כלום, או בעל תחילה וחזר ובעל לשני' או מאמר או גט או חליצה אחר ביאה ראשונה אינן כלום ומעשה אחרות לא תשב ומותר בקרובות שני' אין אחר חליצה כלום ארישא קאי ואסיפא שייך לאמר אין אחר בעילה כלום ובגמרא קא בעלי לה, בין יבם וכו' כל הדין האמור למעלה ביבם א' ושתי יבמות הוא נוהג בשני יבמין ויבמה א':

חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל או בעל ועשה מאמר נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום בין בתחילה בין באמצע בין בסוף הבעילה בין בתחילת הבעילה אין אחריה כלום, ר"נ אומר א' בעוהל וא' חלוצה בין בתחילה בין באמצע בין בסוף אין אחריהן כלום פי' איבם א' ואיבמה א' קמסדר אע"ג דתנאי לעיל והדר תנאי הכא משום סיפא כדבעי לאפלוגי בין ביאה לחליצה כדקתני החליצה בין בתחלה בין באמצע בין בסוף אין אחרי' כלום והבעילה כו' לאשמיענן פלוגתא דר"נ ורבנן, פי' באמצע בין מאמר לגט כגון גט לזו וחלץ לזו וחזר ועשה בה מאמר בבעלת הגט לא מהני בה מידי ולא בעי' גט למאמר בין בסוף, אחר מאמר וגט חלץ אין אחרי' כלום וחליצה גמורה היא ואי הדר עביד מאמר לא בעי גט דחליצה פקעה כל הזיקה וקיימא עלי' בלאו גמור ואע"ג דחליצה פסולה היא, ביאה באמצע כגון גט לזו ובעל לזו והדר עשה מאמר בשלישית ואסור בקרובתי', באיה בסוף גט לזו וחזר ובא על הא' יש ביאה אחר זיקת יבם ולא סגי' לי' בגט ובעי חליצה ור"נ אומר א' בעילה וא' חליצה בין בתחלה בין באמצע בין בסוף אין אחר אחרי' כלום ונפקי בגט באל חליצה ואי הדר ומקדש לה לאידך אחר בעילה לא מהני מידי:

גמרא: ואמרי' ע"כ לא פליגי אלא בגט אחר גט ומאמר אחר מאמר אבל גט א' ביבמה ומאמר א' ביבמה מהני. מ"ט אמור רבנן גט ביבמה מהני והא לא כתב רחמנא ביבמה לא בחלוצה ומהדר משום דמהני בעלמא בכל הנשים, דאי אמרת לא מהני גט ביבמה אמרי' גט להוציא וחליצה להוציא מה גט לא מהני חליצה נמי לא מהני ואתי למיבעל אחר חליצה, ומ"ט אמור רבנן מאמר ביבמה מהני והא לא כתב רחמנא אלא יבמה ובא עלי' משום דמהני בעלמא, דא"א לא מהני אמרי מאמר לקנות וביאה לקנות ומדמאמר לא מהני ביאה נמי לא מהני ואתו למיבעל אחר בעילה. פ' אתו ליבם הב' אחר שיבם הא' ומ"ט אמור רבנן האי ביאה פסולה יש אחרי' כלום. פי' ולא מפקעא הזיקה להפטר בגט לבד. והלא מה"ת ביאה כשרה האי ומפקעא זיקה ולמה היא צריכה חליצה, ומהדר אי ביאה אחר גט היא, גזירה באיה אחר גט משום ביאה אח רחליצה פי' אי הוה אמרי' דביאה אחר גט מפקעת כל הזיקה הוו אמרי א"כ ביאה כשרה ומותר לבעול אחר הגט ושמא יתירו גם בעילה אחר חליצה ואי ביאה אחר מאמר האי גזירה באיה אחר מאמר משום ביאה אחר ביאה פי' אי אמרינן דביאה מעלייתא היא מפקעא כל הזיקה בהלא חליצה אתו למימר מותר לבעול אחר המאמר, ויתירו נמי לבעול אחר בעילה, פי' לבעול השני אחרי שבעל הא' דאסורה לי' מדאורייתא. ולהכי מצריכנא חליצה כדי להודיע שלא היתה ביאה כשרה ומ"ט אמור רבנן האי חליצה פסוהל אין אחרי' כלום. מאי לגזרו ליגזר חליצה אחר הגט או אחר המאמר מפקעת כל הזיקה ואין אחרי' כלום דאי הדר ועביד מאמר או גט לג' לא מהני ומאי לגזור משום חליצה אחר חליצה. פי' דלא ליתני לחלוץ לב' יבמות זו אחר זו או שני יבמין ויבמה אחת זה אחר זה מאי איכפת לן כל הכי תחלוץ ותוזיל. פי' כל ימי' תחלוץ, ליגזור חליצה אחר מאמר משום חליצה אחר ביאה, פי' דלא אמרו יבמה כנוסה יוצאה בחליצה בלא גט, לא אתי למימר הכי דאטו חליצה אחר מאמר ב' לא בעי גט למאמרו, ה"נ בעי גט לביאתו, והא דאמרנין אין אחרי' כלום בדבר העשוי' אחרי' קאמר, דאי הדר ועבד גט או חליצה או מאמר או מאמר בחברתה לא מיתסר בקרובתי':

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.