תוספות רי"ד/יבמות/כו/א

תוספות רי"ד יבמות כו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וכולן שהי' וכו' פי' המורה וכולן החכם והמביא גט והמעיד באשה להשיאה דתנן בהם ל"י שהי' להן נשים בשעת מעשה ומותו לאחר זמן מותרת אלו להנשא להם דהשתא ליכא חדש דהרי בשעה שהעיד בה העד או שאסרה החכם היתה אשתו קיימת ואל לישא את זו נתכוין, וכלן הנשים הללו שנשאו לאחרים כשאסרן החכם וכשהעדי העד במיתת בעלה מתו הבעלים השנים מותרות להנשא להם לחכם ולעד ולמביא גט, וכולן מותרות לבניהן ולאחיהן של אלו המתירים אותן ואין אסורות אלא להם לבדם, והוא פתרון נאה ביותר דלא קאי האי וכולן אלא אמביא גט ואמעיד במיתת בעלה אחכם שאסר את האשה אבל בנטען על השפחה ועל הנכרית או על הא"א דליכא עדים עד לעולם אסורין לו, ואעפ"י שהי' להם נשים ומותו ואעפ"י שנשאו לאחרים או מתו או נתגרשו הן אסורות לו תדע דהכא הוא דהא דאמרי' לעיל דנטען בא"א אע"ג דליכא עדים ואתא אחר ואפסקה לקלא לכתחילה לא יכנוס והכא אמרי' וכולן וכולן שנשאו לאחרים ומותו או נתגרשו הן אסורות לו תדע דהכא הוא דהא דאמרי' לעיל דנטען בא"א אע"ג דליכא עדים ואתא אחר ואפסקה לקלא לכתחילה לא יכונס והכא אמרי' וכולן וכולן שנשאו לאחרים ומותו או נתגרשו מותרות להנשא להם אלא לאו ש"מ לא קאי האי וכון אכולה מתניתין אלא אמביא גט ואמעיד במיתת בעלה ואחכם שאסר האשה. ודייקנין לכון שהי' להם נשים ומתו, מתו אין נתגרשו לא אלמא אמרי' שלכתחילה גירשה כדי ליקח זאת:

א"ל רבינא לר"א והתנאי אפילו נתגרשה ל"ק הא דהוי קטטה והא דלא הוה קטטה דמוכחא מילתא שבעבור לישא זו גירשה. ואב"א אידי ואידי דלא הוי קטטה הא דארגיל הוא הא דארגילא היא:

וכולן מותרות לבניהן ולאחיהן, ירושלמי שיאן אדם מצוי לחטוא לא מפני בנו לא מפני אחיו ואקשי' ומ"ש מהא דתנאי הנטען מן האשה אסור באמה ובבתה ובאחותה פי' ה" "נ נשי דלא אסירא שכיבתן אהדדי לא קפדי אהדדי נכרי דאסרינן שכינתן אהדדי קפדי אהדדי וה"ה דינשאו לאביהם ולא מבעי' קאמר לא מבעי' אביו דבזיז קרא מיני' אלא אפיו בנו דלא בזיז אבוה מיני' איממא לא קמ"ל:

ר' אחין ב' מהן נשואות שתי אחיות ומתו הנשואין את האחיות ה"א חולצת ולא מתיבמות ואם קדמו וכנסו יוצאו. רא"א אומר ב"ש אומרים יקיימו וב"ה אומרים יוצאו היתה א' מהן אסורה לאחר איסור ערוה אסור בה ומותר באחותה והב' אסור בשתיהן, איסור מצוה ואיסור ערוה חולצת ולא מתיבמות, היתה א' מהן אסורה על הא' איסור ערוה והשני' אסורה על זה איסור ערוה האוסורה וזה מותר לזה והאסורה לזה מותרת לזה וזו היא שאמרו אחותה שהיא יבמתה או חולצת או מתיבמות, פ' כיון דב' אחיות ראויות קמי' וזקוקין לו כאו"א היא אחות זקוקתו ויזקה אסורה ככנוסה דרבנן וכם אחות זקוקותו כו אחות אשתו וגם צרותיהן אסורות מדרבנן להתייבם דהו"ל צרות אחות זקוקותו ואסורות מדרבנן כמו צרות אחות אשתו ואם קדמו וכנסו יוציאו מפני שהראשון כנסס באיסור ואע"פ דכחחזר גם השני וכנס לשני הותרת לו ה"א שכבר פקעה זיקה שני' שהיתה אוסרות אותה אפ"ה כיון שבשעה שכנס באיסור כנס יוציאו והשני אע"פ שלא עשה שום איסור דכיון שכנס הראשון את האחת פרחה זיקתה ואל הוי שני' אחות זקוקתו ומן דינא שריא לי' קסבר האי תנא דגזרי ב' אטו א' דעביד אסורא. הלכך סילקו דין יבום מאחיות שאינן ראויות לחליצה. ואם קדמו וכנסו יוצאו ואם א' מהן היתה לא' מהן איסור ערוה כגון שהיתה חמותו אסור בה ומותר באחותה דהשתא לא הוי אחות זקוקתו ואפי' היתה איסור מצוה או איסור קדושה כיון דרמי' קמי' וצריכה חליצה תקרא זקוקתו ואחותו אסורה אלא שתהינה חולצת ולה מתיבמות וזו היא שאמרו אחותה של ערוה שהיא יבמתה אשת אחי בעלה או חולצת או מתיבמת:

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.