תוספות רי"ד/יבמות/יז/א

תוספות רי"ד יבמות יז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כי אמריתי' קמי' דשמואל א"ל בנך הבא מן הישרלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן הגויה קרוי בנך אלא בנה פי' שבשפחה והנכרית ולדה כמוה ולא אזיל בתר האב, ואי קשיא אטו לית לי' לרב מתני' דתנן חוץ ממה שיש לו מן השפחה ומן הנכרית אלמא נכרית ולדה כמוה, ותנן נמי בקידושין בס"פ האומר וכל שאין לה ולא על אחרים קידושין הולד כמוה ואיזה זה זה ולד שפחה ונכרית י"ל דרב ס"ל מתני' דולדה כמוהו ה"מ לענין יבום שאין לה זיקה ליבם ולא פטר מן היבום, אבל מ"מ צד ממזרת יש בו שנתערב ישרלא מן הגויות לחוש אתו צד ממזרות ולומר שקידושיו צריכים גט משום צד ממזרות דאית בי'. וזה דומר קצת למאי דאר"י גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר ואמאי הוי ממזר והרי מקרא מלא הוא דרחמנא אפקרה וזרעי' דכתיב וזרמת סוסים זרמתם ולמה נחוש לזרעו שלא יהא ישראל גמור אלא אע"ג דלא חיישי' לזרעי' דאב מ"מ מפני שנתערב הגוי עם בת ישראל עושה אותו ממזר ה"נ הכא אע"ג דולדה כמוה ואין לחוש לזרע ישראל מ"מ מפני שנתערב ישראל עם הגוי יש בו צד ממזרת והא איכא בנות, והאמר רבינא בת בתך הבא מן הגוי קרוי בנך פי' אע"ג דבנות אותו הדור ובניהן כלו יש לחוש לבנות אותן והבנות שנולדו מן הגוים ועוד באו גוים על הבנות שנולדו מן הגוים ועוד באו גום על הבנות והולידו בנות עד דור האחרון, והבנים הבאים עכשיו מהן הן ישראל מומר וניחוש לקידושיו, גמירא דבנתא דההיא דרא איצטרויי' איצטרא, פי' בנקט רחמן מללקוט הריון כמו שיליא חריפי' דמצרי זיקא. וי"ל מחמת רוב הביאות שבאו עליהן קלקלו רחמן ולא ילדו:

כיצד אשת אחיו שלא הי' בעולמו, שנים אחים ומת א' מהן ונולד להן אח ואח"כ בם השני את אשת אחיו ומת, הראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא הי' בעולמו והשני' משום צרתה עשה בה מאמר ומת שני' חולצת ולא מתיבמת. פי' הראשונה היא אשת הראשון שלא הי' בעולמו של זה והשני' הוא אשת השני שהי' בעולמו והיא יוצאה מפני שהוא צרת אשת אחיו שלא הי' בעולמו ואם עשה בה השני מאמר מת אשת השני הוי צרה במקצת לאשת אחיו שלא הי' בעולמו משום המאמר לפיכך אינה מתיבמת ואין המאמר קונה קנין גמור שתהא צרתה גמורה בלא כלום אלא צריכה חליצה:

שני אחים ומת א' מהן וייבם השני את אשת אחיו ואח"כ נולד להם אח א' ומת הראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא הי' בעולמו והשני' משום צרתה עשה בה מאמר ומת שני' חולצת ולא מתיבמות ר"ש אומר מייבם לאיזה שירצה או חולץ לאיזה שירצה פי' בסיפא אשמיעינן רבותא דאע"ג דיבם ואח"כ נולד דכי אשכחה בהיתרא אשכחה אסרי רבנן וקרי לה א"א שלא הי' בעולמו כיון שהיתה אשת הראשון שלא הי' בעולמו ופטרו נמי צרתה, ור"ש פליג היכא דיבם ואמר כיון דמכח שני נפלה קמי' מותרת היא לו אף הראשונה והילכך מייבם לאיזה שירצה או חולץ לאיזה שירצה ונפטרת צרתה כדין כל ב' יבמות הבאות מבית א' שבונה או חולץ לא' ולא לשתים:

אר"ה א"ר שומרת יבם שמתה מותר באמה אלמא קס"ד אין זיקה, פי' זיקת יבמתו לא חשיבא בצד אישות שתאסר אמה עליו משום חמותו ולימא הל' כדברי האומר אין זיקה פי' לקמן בפ' החולץ תנן ש"י שקידש אחיו את אחותו של יבמה נתלה היבום באחיו, משום ריב"ב אמרו אומרים לו למקדש אחות יבמתו המתין מלכנוס לפי שאחות זקוקתו היא ולאחר שנזקקה אחותה לפניך קדשת את זו וצריך להמתין עד שתתיבם לאחיו דפקעא זיקא:

אמר שמואל הל' כב"ב ומדקאמר הל' מכלל דפליגי עלי' שאין זיקה חשיבא לאסור עליו קרובתי' ש"מ דלא חשיבא זיקה להיות אוסרת בתרי אחי, פי' שנפלה לפני שני יבמין כגון ההוא פלוגתא דב"ב ורבנן דכיון דלא ידוע קמי' מאן מנייהו רמיא לא חשיבא לממיסר קרובות אבל בחד שאין של אלא יבם א' דודאי קמי' ועלי' רמיא אימא יש זיקה וככנוסה דמיא ואסר באמה קמ"ל דאפי' בחד אין זיקה ולימא הל' כדברי האומר אין זיקה אפי' בחד פי' ר"ע ס"ל בפ' ד' אחין ש"י אין יבמה מפר נדרי' לא לא' ולא לב', פי' בין שנפלה לפני א' בין שנפלה לפני ב' והוינן בה בשלמא ר"ע סבר אין זיקה אפילו לחד אי אמרת הכי הו"א אפי' מחיים קמ"ל לאחר מיתה אין מחיים לא דאסור לבטל מצות יבמה פי' דוקא כשמתה יבמתו מותר באמה משום דאין זיקה אבל כשיבמתו בחיים אסור ליקח מה שאם יקחנה תצא היבמה בלא כלום מפני שהיא ערוה ואסור לבטל מצות יבמין דלכולי האי ל"א אין זיקה שיהא מותר לבטלה:

ור"י א"ר ש"י שמתה אסור אסור אלמא קא ס"ל כו' יש זיקה ולימא הל' כדברי אאומר יש זיקה אי הוה אמר הכי ה"א ה"מ בחד אבל בתרי אין זיקה קמ"ל התם אסור באמה ואפי' בתרי אחי והא כי פליגי בתרי פליגי בתרי פליגי פי' לקמן בפ' החולץ ואכתי אימא הל' כדברי האומר יש זיקה אפי' בתרי אחי אי אמר הכי ה"א ה"מ מחיים אבל מתה פקעה לה זיקה קמ"ל דזיקה בתרי לא פקעה פי' בודאי אם הי' חולץ להא' מן האחים הי' מפקיע זיקתה מכל האחים אז הי' זה מותר באמה אבל כיון שלא נעשה בה מעשה לא פקעה זיקתה ועדיין אמה אסורה לו משום צד תמות:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.