תוספות רבי עקיבא איגר/תרומות/א

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ תרומות א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[אות א] החש"ו כו'. אף דחש"ו יש להם מעשה במתני' דמכשירין (פ"ו) הכא שאני דכתיב בהדיא ונחשב. ירושלמי:

ב

[אות ב] שאינו לא שומע ולא מדבר. ברמב"ם בפי' כתב וז"ל ודע כי כשנולד באדם החרשות אחר ששמע או נשתתק אחר שהיה מדבר מותר לו לתרום עכ"ל. והוא תמוה דהרי הטעם דלא יתרום דא"א לו לברך. וא"כ בכל גווני. ואדרבא מתני' מיירי שנולד לו החרשות אח"כ דאם בנולד חרש ממילא אינו מדבר ואפילו בדיעבד אין תרומתו תרומה וצ"ע:

ד

[אות ג] אין תורמין זיתים וכו'. בהר"ש הקשה וא"ת לר' מנא דמפרש טעמא דזיתים על שמן וכו' זיתים על זיתים לשתרי וכו' ולא זכיתי להבין דר' מנא נותן טעמו רק להא דאפילו בדיעבד אין תרומתו תרומה. ובזה מפרש הטעם משום דתורם לפי זיתים ולא לפי שמן. ובאמת זיתים על זיתים דיעבד תרומתו תרומה אבל לענין לכתחילה בלא"ה אסור *) מנגמר מלאכתו לאין נגמר ופשוט וצע"ג: *) צ"ל משלא נגמר

[אות ד] בהר"ב ד"ה אין תורמין. דכתיב כדגן מן הגורן מן הגמור וכו'. אע"ג דהת' בדיעבד תרומתו תרומה הכא שאני דהוי פסידא לכהן כך איתא בירושלמי וכתב הר"ב בפירקין (מ"ח) ומזה תמוה לי על הר"ב אימא משנתנו מיירי גם בזיתים הנכבשים דהוי נגמרה מלאכתן ואפ"ה לא הוי תרומה משום פסידא דכהן וכן נראה בדעת הרמב"ם (פ"ה הי"ח מה' תרומ') עי"ש. וצ"ע:

[אות ו] בתוי"ט ד"ה ולא ממעשר שני. ולא מפירות כו'. ולענ"ד י"ל דטעם הפטור הכא היינו שנפדו אחר המירוח כמו בהקדש ה"נ במ"ש ומטעם דבשעת מירוח דחל חיוב תרומה היה ממון גבוה כיון דקרא עליו שם מעשר שני ועיין (פ"א מ"ג דחלה):

[אות ז] בתוי"ט ד"ה ולא מן החיוב. אמאי פסיק התבואה והזיתים. נלע"ד בהדיא מבואר בתוס' פ"ק דר"ה (דף י"ב) ובר"ש (פ"ב דשביעית) דבכל מילי שיעורו בהבאת שליש ומטעם דבעינן שזורעה ומצמחת אלא דבכולהון אפשר ליתן סי' להבאת שליש (והיינו בתלתן דיש לידע אם זורע ומצמחת כמ"ש הרע"ב שם שנותן לתוך המים וכל פרידה ששוקעת רובה במים ידוע שמצמחת) ובאינך נקט מתני' סימנים ורק בתבואה וזיתים אין לידע אימתי הגיע לזורעת ומצמחת ולית בהם סי' דשוקעת כמו בתלתן והכל ניחא:

ה

[אות ה] ולא מן המחובר. נלע"ד אף ממה שנתייבש כל צרכו ולא צריך עוד לינק מן הקרקע מקרי מחובר לענין דלא הוי תרומה. כך נ"ל מוכח בסוגיא דפסחים (דף ל"ג ע"א) במה דמוקי שם דאחמיץ במחובר. והיינו בנתייבש כל צרכו כמ"ש הרשב"א בתשובה והובא בב"י א"ח (רסי' תס"ז) ואפ"ה אמרינן שם דלא היה לו שעת הכושר לענין תרומה. ומ"מ יש לדחות די"ל דהברייתא דהתם ס"ל דעומד לתלוש לאו כתלוש דמי. אבל למאי דקי"ל (פ"ו דשבועות מ"ו) דעומד לתלוש כתלוש דמי כמ"ש הר"ב שם י"ל דגם לענין תרומה כן. אח"ז ראיתי דמדברי תוס' סנהדרין (דט"ו ע"א) ד"ה שערו וכו' מבואר דס"ל בפשיטות דאף למ"ד דעומד לקצור כתלוש דמי אעפ"כ לא הוי כתלוש לענין תרומה:

[אות ח] במשנה ואם תרמו וכו'. היינו דוקא בהתורם מן החיוב על הפטור גמור או להיפך אבל בתורם מחיוב דאוריי' על חיוב דרבנן או להיפוך מבואר דינו לעיל (פ"ה דדמאי מ"י וי"א) ע"ש:

ו

[אות ט] האלם. ומ"מ אית ליה תקנתא שאחר יברך והוא ישמע הברכה. כ"כ הב"י ביו"ד (סי' א') ועי' בט"ז (שם ס"ק י"ז):

[אות י] תרומתן תרומה. וכתבו התוס' בבכורות (דף נ"ט ע"א) ובמנחות (דף נ"ה ע"א) דמדהוי תרומתו תרומה באלם וגם לכתחילה דלא יתרום הוא רק משום הברכה מזה מוכח דמהני קריאתו שם תרומה במחשבה בלא דבור. וע' בתי"ט (פרק ג' מ"ח):

ח

[אות יא] ויחזור ויתרום. והא דבסוף פרקין לא קתני דיחזור ויתרום תירץ בירושל' דהכא משום גדר מי חטאת נגעו בה. ודהכא בשאין הראשונה קיימת. עי' בהר"ש (במתני' ד') והא דקתני הראשונה מדמעת היינו דנמצאת אחר כך. הרא"ש:

י

[אות יב] ואם תרמו. וא"ת מדבר שלא נגמר מלאכתו אמאי תרומתו תרומה מ"ש ממפריש חלה קמח דתנן (פ"ב דחלה) דאינה חלה וי"ל דשאני הכא דרבי' קרא כדדרשינן מקרא דמ"ר שהקדימו בשבלים דפטור מתרומה גדולה. הר"ש:

[אות יג] בר"ב ד"ה ואם תרם. ודוקא בשאר פירות. בהר"ש והרא"ש דחו זה דלהדיא איתא בירושלמי חזקיה אמר לא שנו אלא זיתים על שמן וענבים על יין אבל על שאר דברים לא ור"י אמר לא שנא היא זיתים היא שאר דברים הרי ר"י דס"ל משום פסידא דכהן ס"ל דאין חילוק בין זיתים וענבים לשאר פירות ולזה העלו לתרץ על רומיא דמתני' דלעיל (משנה ד') מיירי שתרם שלא מדעת והכא מיירי במדעת כהן:

[אות יד] בתוי"ט ד"ה ואם תרמו. וה"נ בתורם שמן. נראה דבא לומר דיש עוד חילוק בין פירות לזיתים. דבשאר פירות מדבר שנגמרה על דבר שלא נגמרה א"צ לחזור ולתרום ובשמן על זיתים צריך לתרום. אבל א"י דהיא גופא קשיא לי דמה חילוק בין פירות לזיתים דהא בזה ל"ש משום פסידא דכהן. א"ו דבזה אין חילוק אלא דתליה באם התרומה הראשונה קיימת או לא כמש"ל (במ"ח):

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.