תוספות רבי עקיבא איגר/עירובין/ד

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ עירובין ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[אות לח] במשנה מהלך את כולה. וזהו אף אם יצא לשם במזיד כיון דכל העיר נחשב כד' אמות דגם במזיד יש לו ד"א. כ"כ תוס' לעיל (דף כ"ט ע"א) ד"ה והושיבו וכו'. ובב"י דקדק כן מדברי תוס' (מ"ג ע"א) ד"ה הלכה וכו' ולא ידעתי אמאי לא הביא דברי תוס' הנ"ל המפורשים אולם דעת הרמב"ם והרמב"ן דביצא לדעת אינו מהלך את כולה וכתב הה"מ שנראה לו עיקר כדבריהם מדקתני הוליכוהו לעיר אחרת דמשמע דהוליכוהו באונס ולא נקט כחה דהתירא בהלך מעצמו אלא ע"כ דבאמת בהלך במזיד אסור:

[אות לט] במשנה שרצו להחמיר. מיירי בספינה שהולכת ברקק דאם לא כן כיון דקי"ל אין תחומין למעלה מי' אמאי רצו להחמיר. וכן במתני' דבסמוך מיירי בהכי. דאל"כ אף אם לא היה בתוך תחום קודם חשיכה מאי הוי הא אין תחומין למעלה מי'. גמ'. והיכא דהיה למעלה מי' במקום שבאו בשבת תוך י' שם קנו השביתה ויש להם משם אלפים אמה לכל רוח. תוס' (דף מ"ה ע"ב) ד"ה ליקנו. ועיין במהרש"א שם דהיינו הכא כיון שראו העיר מרחוק על הים והיה דעתם לקנות שביתה בעיר. וכיון דאין תחומין למעלה מעשרה הרי העיר לא היה חוץ לתחומן וקנו שביתה בתחלת שבת בעיר ההיא כההיא דלקמן בפרקין (מ"ד) דאם הוא בתוך התחום של עיר כשחשיכה ודעתו לשבות בעיר דקנה שם והוא כבני העיר. אבל בעלמא אם היה תחלת שבת למעלה מי' כשבא בשבת תוך י' אין לו אלא ד"א משם דבשבת לא קנה שביתה כמו בגשמים שירדו בשבת. וכן בישן (לקמן מ"ה). ע"ש. וזה דין חדש שלא הובא באחרונים:

[אות מ] בהרע"ב ד"ה שרצו. ועוד שהרי שבתו באויר מחיצות. מסוגיין לא משמע כן אלא דלרע"ק בעומדת מדינא אסור ובמהלכת החמיר על עצמו שמא תעמוד ולאו אדעתיה והא דבאמת בעמדה אסור מדינא אף דמשמע היכא דשבת באויר מחיצות גם רע"ק מודה דהוי כד' אמות כתבו תוס' דבספינה ס"ל לרע"ק דלא מקרי מוקף מחיצות דהמחיצות להבריח מים עשויות. נמצא דפליגי בתרתי דבדיר וסהר פליגי היכא דלא שבת באויר מחיצות. ובספינה פליגי אף בשבת אם נקרא מוקף מחיצות ובמהלכת כ"ע ס"ל דמותר מדינא ע"ש ומה"ט גם דברי התוי"ט ד"ה שרצו וכו' דהואיל ויצאו חוץ לתחום רצו להחמיר וכו'. פלא בעיני שנטה מדברי תוס' אלו ובחר לו דרך לעצמו וזהו דלא כמסקנא דסוגיין וכנ"ל:

ב

[אות מא] במשנה עד שלא חשיכה. ואם אמרינן אין תחומין למעלה מי' מיירי מתני' בספינה שהולכת ברקק גמ'. אבל בלא"ה לא קנו שביתה בשום מקום ובכה"ג במקום שבאו בשבת תוך י' שם קנו שביתה ויש להם משם אלפים אמה לכל רוח. תוס' (דף מ"ח ע"א ד"ה ליקנו וכו'):

ה

[אות מב] הרע"ב ד"ה יש לו אלפים. חפצי הפקר אין קונין שביתה. ומ"מ חפצי א"י קונה שביתה במקום שהי' החפץ כשקדש היום. אף דא"י לאו בר שביתה והוי כהפקר גזרו חז"ל בעלים א"י אטו בעלים ישראל. גמ'. ואם הביאם ע"י מחוץ לתחום שביתתן אף מי שלא באו בשבילו אסור לטלטלם ביו"ט מחוץ לד"א אא"כ הוא בעיר שמוקף מחיצות מטלטלים בכל העיר:

ו

[אות מג] ברע"ב ד"ה פתוחות. ואין להם דריסת הרגל. וכ"כ רש"י ובדרישה (סי' שע"ח) תמה בזה. הא כיון דכל אחת עירבה לעצמה הוי רגל המותרת במקומה דאינה אוסרת (כמו שפסק הרע"ב (לקמן פ"ו מ"ט) ותירץ דכונת רש"י למה דאמרינן בסוגיין דהא דב' החיצונים אסורין מיירי שנתנה אמצעית עירובן בזו ועירובן בזו. אבל בהניחו החיצונים עירובן באמצעית כולם מותרין זה בזה כיון דערבו החיצונים בהדי אמצעי הו"ל חדא. או דמיירי שנתנו באמצעית ובב' בתים. (דהשתא לא מחברן חיצונית בהדדי. רש"י) ועלה פרכינן דלתסרו כולן כיון דנתנו עירובן באמצעית לתסרו שנים החיצונים אהדדי ולתסרו כלהו דהוי כחמשה ששרויין בחצר אחת ושכח אחד מהן ולא עירב דאסרי אהדדי. ומשני אם אמרו דיורין להקל יאמרו דיורין להחמיר (יאמר שהעירוב מביא הדיורין לתוכה כדי לאסור עליהם הא לא דיירי ממש בגוה. רש"י) ולזה ס"ל לרש"י דמש"ה נקט במתני' ופתוחות לרשות הרבים דאילו פתוחים זה לזה מאחר שיש להם דריסת הרגל זה ע"ז וגם עירובן מונח באמצעית הוי כאילו דיירי ממש ואוסרים על האמצעי ע"ש. וזה אינו מספיק על רע"ב שלא הביא כלל אוקימתא דהש"ס וצ"ע:

ז

[אות מד] ברע"ב ד"ה לא אמר. ואין לו אלא ד'. זהו דברי רב בסוגיין אבל כל הפוסקים פסקו כשמואל דתניא כוותיה. ובפירושא דשמואל רבו דברי הפוסקים ע"ש:

י

[אות מה] ברע"ב ד"ה רמ"א. הר"ז חמר גמל. והא דלא אמרי' דלא יזוז ממקומו דשמא לאו עני הוא ולא קנה שביתה שם וממקומו עקר דעתו ואין לו אלא ד"א וכדלעיל (במשנה ז'). צ"ל ג"כ כיון דעומד בעירו לא עקר דעתו מעירו וכמ"ש התוי"ט שם בשם התוס' ועיין במהרש"א:

יא

[אות מו] ברע"ב ד"ה אפילו אמה. הבלעת תחומים. היינו לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מודו. ומש"ה אתי שפיר ההיא דפרקין מ"ג דהתם יצא לדבר מצוה. גמרא (דף מ"ה ע"א):

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.