תוספות רבי עקיבא איגר/זבחים/יד

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ זבחים יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[אות קז] תוי"ט ד"ה וכן שעיר המשתלח. ראוי לבוא. וליכא למעוטי מקרא דהכא וילפינן לה מקרא להקריב קרבן לה'. וכמ"ש התוי"ט בפרק דלעיל מ"ג והא דלא נקט במתני' דהכא מקרא דלה'. דמיניה ממועט בין קודם וידוי בין לאחר וידוי. היינו דבעי לאתויי קרא זה למעט ג"כ פרה. תוס':

ב

[אות קח] תוי"ט ד"ה שנאמר לפני. ושעיר משתלח נמי. שהרי זה הביאו כשנראה לבא ומשיצא כו' (כ"כ ברש"י):

[אות קט] שם במשנה לבוא לאחר זמן. התוס' ישנים יומא (דף מ"ד ע"ב) הקשו דלר"י דס"ל דבע"ח נדחים אמאי באו"ב ראוי לבוא לאח"ז נימא הואיל ונדחה ידחה עיי"ש מה שתירצו:

[אות קי] בהרע"ב סד"ה ומחוסר זמן. לר' שמעון צריכא. כך היא הגירסא בפנינו ודברי תוס' שכתבו בד"ה משום דפסולה כו' בכל דוכתי משמע דפסול הגוף חמיר מפסולא דאתי מעלמא כדאמרי' בפ"ק כו' והא דמשמע הכא איפכא לאו משום דפסול הגוף קיל. אלא ה"ק דמום עובר ותורים הפסול תלוי בגופה ואם היה מום עובר מיד היה ראוי אבל או"ב אין הפסול תלוי בגופה שיועיל לו שום תיקון דכולא יומא לא חזי. עכ"ל. מזה מוכח דהי' להם הגירסא אבל או"ב דפסולה מעלמא אימא מודה להו ר"ש לרבנן דאילו לגרסתינו הנ"ל גם כאן מחשבים פסול הגוף דחמיר דמש"ה הי' ס"ד דדוקא בזה דחמיר מש"ה אינו ראוי כלל בפנים ופטור:

[אות קיא] תוי"ט ד"ה וחכ"א. שאין לוקין עליו. קשה לי הא הלאו אתי ללקות באם שחט בחוץ מה שעתה ראוי לבוא לפנים והתרו בו למלקות ואם לקה פטור מכרת. ואם לא התרו חייב כרת וכמו כל חייבי כריתות שיש בהם לאו כמו אחותו וכדומה. והאזהרה לא אתיא לכרת דהא קי"ל כרת לא בעי אזהרה כדאיתא (רפ"ג דמכות) אלא דאזהרה למלקות דהתרו בו וצ"ע. ולשון חכמים כל שאין בו כרת כו' אינו בדוקא דהא הקדיש בשעת היתר במות ושחטו בשעת איסור במות אין בו כרת והוא בל"ת כדלקמן (בפרקין מ"ט):

ג

[אות קיב] הרע"ב ד"ה אין חייבין. אינו חייב מיתה. אלא באזהרה. והרמב"ם (פ"ט מהלכות ביאת מקדש) השמיט מחוסר בגדים (דבכלל זר הוא כ"מ בשם מהרי"ק) והוסיף בעל מום. אף דבעל מום שעבד אינו חייב מיתה מ"מ נ"מ דלא הוי באזהרה אלא בעבודה תמה. ובמ"ל (פ"ב מהלכו' תמידים ומוספים הלכה יו"ד) כתב דמ"מ איסורא איכא. וכתב המ"ל דמסוגיא דזבחים (ד' י"ח) משמע דשתויי יין דמי למחוסר בגדים ואינו חייב אלא בעבודה תמה:

ד

[אות קיג] הרע"ב ד"ה משהוקם. ואסור לישראל להיות שלוחם. עיין במנחות (ד' ק"ט ע"ב תוס' ד"ה והעלה) וצלע"ג:

י

[אות קיד] במשנה וכיהון ובגדי שרת. גם יושב כשר בבמת יחיד כדאיתא (ברפ"ב דמסכתין) דילפינן לה מדכתיב לעמוד לפני ה' לשרתו. לפני ה' ולא לפני במה. ולענין אונן מסתפק בש"ס שם ובתו' שם כתב הא דלא חשיב במתני' דהכא אונן דלמא תנא ושייר. דשייר נמי יושב עכ"ל:

[אות קטו] תוי"ט סד"ה והטמא. בגמרא שבידינו. בברכת הזבח כתב דכונת הרמב"ם. לסוגיא (דפ"ב דט"ז ע"א) דפרכינן שם מה להצד השוה שבהן שכן לא הותרו בבמה עיי"ש. וראי' זו כתב ג"כ בתוס' במסכתין (דף כ"ח ע"ב ד"ה מסתברא וכו'):

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.