תפארת ישראל - בועז/זבחים/יד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תפארת ישראל - בועזTriangleArrow-Left.png זבחים TriangleArrow-Left.png יד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
הון עשיר
רש"ש


דפים מקושרים

(א) והא דהפסיק התנא בין תנופה והגשה לבין קמיצה, במסדר השולחן. הניח רתוי"ט בצ"ע. ולפעד"נ דהתנא ג' בבי נקט, וכולן בדרך לא זו אף זו. (א) [בבא א'], יוצק, בולל, פותת, ומולח, דכולם אפילו לכתחלה כשרות בזר [כסוטה די"ד ב]. ואף דמליחה לא הוזכרה שם דכשרה בזר. ה"ט, דהתם רק סדר הבאת המנחה נקט. ותו משום דמליחת הקומץ הוא בראש המזבח, ואין במורגל שיבוא זר לשם, וכדאמרינן (מנחות ד"כ ע"א), וכי ס"ד שזר קרב אצל המזבח. אבל באמת בהבוא הכהן הקומץ למקום דריסת רגלי ישראל נ"ל דמותר לישראל לכתחילה למלחו, דמה איסור יש בדבר, וכי כהונה כתיב בה. והרי היא רק מכשירי עבודה כיציקה ובלילה והבאת סולת, ולבונה שעליה וגם לא עדיפא מהולכת עצים למזבח, דאף כשנתנן זר על המערכה חייב מיתה (כיומא דכ"ד ב) אפ"ה מותר לזר לכתחילה להוליך עצים למזבח (כיומא כ"ו וכ"ז). ואף דמקמיצה ואילך מצות כהונה (מנחות ד"ט א) והרי מליחת הקומץ היא אחר קמיצה. עכ"פ הרי אף מקבלה ואילך מצות כהונה (כיומא דכ"ז א) ואפ"ה הפשט ונתוח כשר בזר (כיומא שם). על כרחך משום דדרך הכשר עבודה הוא. ואילה"ק ממ"ש הרמב"ם (פי"א מפסהמו"ק ה"ז) זר שיצק ובלל פתת ומלח כשרות. נ"ל דמדכלל הרמב"ם מלח עם יציקה ובלילה, והרי הוכחנו למעלה דיציקה ובלילה לכתחילה כשרין בזר מש"ס סוטה הנ"ל, אם כן ה"ה מלח, וכשרות דכתב הרמב"ם היינו דאפי' לכתחילה כשרות בזר. וכמו כן מ"ש הרמב"ם (בפ"ט מביאת מקדש), וז"ל אעפ"י שנפסלו ולוקה עליהן. נ"ל דלא קאי רק אקומץ וקבלת הדם דנקט התם ודכוותייהו. אבל לא איציקה ובלילה פתיתה ומליחה דנקט ברישא. תדע, דאל"כ יסתור רבינו דברי עצרו, דהרי כתב (בפי"ג מקרבנות הי"ב), דזר פותת ויוצק ובולל לכתחילה, ובפי"א מפסהמו"ק ה"ז כתב דבעשאן זר כשרות. אע"כ כדאמרן, דהאי אעפ"י שפסולות ולוקה עליהן לא קאי אכולהו, ולא נקטן יחד רק לאשמעינן דעל כולן אינו חייב מיתה. (ב) הדר נקט תנא [בבא ב'], מניף (במנחת עומר וסוטה), ומגיש. ומסדר השולחן ומטיב הנרות, דאף דחמירי מהנך דבבא א', דכולן בעשאן זר חוזר כהן ועושה אותן, רק דבלא חזר כהן ועשאן כשרות (כרמב"ם פי"א מפסהמו"ק ה"ז ופ"ט מביאת מקדש ה"ז וט' וכראב"ד שם), אפ"ה בעשאן בחוץ פטור. ובהא מתורץ דברי התוס' דסתרי אהדדי לכאורה. דבמנחות (ד"ט א ד"ה מקמיצה) כתבו דקמיצה ותנופה בעי כהונה. וק' הרי כתבו (במגילה ד"כ ע"ב) דלתנופה והגשה א"צ כהן. על כרחך כוונתם לפע"ד דלכתחילה צריכים כהונה ובדיעבד כשרים בזר. אמנם מ"ש (קדושין דל"ו א) דתנופות כשרות בישראל. התם בתנופות חזה ושוק של שלמים מיירי, כמבואר למעיין שם. (ג) הדר נקט [בבא ג'] הקומץ, והמקבל דם. דהוה רבותא טפי וטפי גם מבבא ב', דהרי אלו בעשאן הזר אפילו בדיעבד נפסל הקרבן (כזבחים פ"ב מ"א ומנחות פ"א מ"ב). אפ"ה בעשאן בחוץ פטור:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.