תוספות ישנים/יומא/פח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תוספות ישנים TriangleArrow-Left.png יומא TriangleArrow-Left.png פח TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות ישנים
תוספות רי"ד
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
תוספת יום הכיפורים
רש"ש

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת. הקשה ה"ר יעקב דאורליינ"ש ונכלליה כדאמרי' בברכות פרק (אין עומדין) [תפלת השחר (דף כט:)] כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ ממוצאי שבת ופריך וניכלליה כו' ואומר רבי דהתם כיון שכל השנה רגיל בהביננו אין לו לשנות סידרו בשביל מוצאי שבת אלא ליכלליה אבל הכא רגיל כל השנה להתפלל י"ח ולכך מתפלל גם עתה ולא ליכלליה ותנא קמא מיקל עליו לפי שיש לו להכין סעודה למוצאי יום הכפורים שהוא יו"ט כדפרישית לעיל מ"ר:

בועלי נדות וטמאי מתים טובלין כדרכן ביום הכפורים. וא"ת מה מועיל טבילת טמא מת ביוה"כ כיון שצריך הזאה ויש לומר דמיירי שהזה עליו קטן או עבר והזה ובטבילה שאחר הזאה מיירי הכא אי נמי כגון שהזה מערב יוה"כ דבפ' שלשה מינין (דף מד:) מוכח דאם הזה בשביעי יכול לטבול בשמיני גבי תגלחת טומאה ואם תאמר הא מסקינן דטבילה בזמנה מצוה להאי תנא ואי בשמיני אין זה טבילה בזמנה יש לומר דמכל מקום לא אמרי' טבילה בזמנה מצוה אלא לחיוב דבעל קרי אבל פשיטא אפילו [שלא] בזמנו יכול לטבול דהא רבי יוסי דאמר לקמן דמן המנחה ולמעלה לא יטבול משום דסבר טבילה בזמנה לאו מצוה היא ומודה הוא דזב וזבה וטמא מת וכן בעל קרי יכולין לטבול אם ירצו לטהרות דלא פליג בזה עליה דת"ק אלא שסובר דאין בעל קרי חייב לטבול דלאו מצוה היא ות"ק סבר דבעל קרי חייב לטבול דמצוה היא וכן משמע מתוך דבריהם דפליגי בהכי בהדיא אבל אפילו שלא בזמנה יכול לטבול לכו"ע אפילו ביוה"כ וא"כ מייר שפיר בהזה מעיוה"כ. מ"ר. ולא כמו שפי' בספר הישר בביצה דלמאי דקי"ל טבילה בזמנה לאו מצוה אסור לטבול ביוה"כ דלהאי טעמא לא מיתוקם למאי דפרשינן ומיהו בדין טבילה דיוה"כ בזמן הזה אם היא מותרת פי' בשבת (דף קכא.) גם בביצה (דף יח:):

ה"ג רבי יוסי אומר מן המנחה ולמעלה לא יטבול. פירוש אינו צריך לטבול אבל לא גרסינן אינו יכול לטבול דהא אע"ג דהיינו רבי יוסי ברבי יהודה דאית ליה טבילה בזמנה לאו מצוה מ"מ יכול הוא לטבול כדפרישית וכן בברייתא קמייתא נמי דקתני בה מן המנחה ולמעלה לא יטבול פי' דתפלת נעילה לא יתפלל עד הלילה וא"כ אית ליה תפלה בזמנה לאו מצוה אפילו הכי קאמר כל חייבי טבילות טובלין כדרכן ביום הכפורים אלא ה"ג לא יטבול כלומר אינו חייב לטבול דטבילה בזמנה לאו מצוה היא. מ"ר:

לא ירחץ. פרש"י שלא ימחוק את השם ולא עיין בשבת בפרק כל כתבי הקודש (שבת דף קכ:) דמסקינן טעמא משום דאסור לעמוד בפני השם ערום:

מכלל דר' יוסי סבר לא אמרי' טבילה בזמנה מצוה. ומסקינן דהיינו ר' יוסי בר' יהודה וא"ת א"כ לא משכחת תנא אליבא דרב דאמר תפלת נעילה בלילה דלעולם אימא לך שהוא ביום והא דקאמר ת"ק טובל והולך עד המנחה אבל משם ואילך לא יטבול היינו בדצלי ואית ליה טבילה בזמנה לאו מצוה ורבי יוסי לטעמיה דהוא ר' יוסי בן חלפתא דאית ליה טבילה בזמנה מצוה ולכך טובל כל היום כולו ואע"ג דצלי ובין למר ובין למר הויא תפלת נעילה ביום דוקא ואומר רבי דודאי אין לו הוכחה כל כך אם לא שיסבור רב דכי היכי דגרס בברייתא בתרייתא דלעיל ר' יוסי בר' יהודה [כן גרס בברייתא קמייתא דלעיל רבי יוסי בר' יהודה] וא"כ קשיא דרבי יוסי ברבי יהודה אדרבי יוסי ברבי יהודה ועל כרחיה יתרץ הא בדצלי והא בדלא צלי דברייתא קמייתא בדלא צלי ואפ"ה קאמר ת"ק עד המנחה ש"מ דהיינו טעמא דאית ליה כרב דתפלת נעילה בלילה. מ"ר. ונכון היה בטוב ליזהר להתפלל לכתחלה נעילה ביום ואם התפלל בלילה יצא ידי חובתו כרב:

אלא אימא מבערב ישפשף. תימה לי מכאן למה שרגיל רבינו יעקב לפרש דנדה אינה צריכה לחוף כל גופה כלל כי אם ראשה כמו שפירש בנדה ובחולין דהא על כרחין הא דקאמר הכא מבערב ישפשף מיירי שפשוף כל גופו מדלא נקט יחוף וכן פרש"י דבשפשוף כל גופו בחמין מיירי ושמא נראה דאיירי הכא באדם שיודע שנתעסק בצבע או בשום לכלוך וירא פן יצטרך למחר לטבול מחמת קרי אבל אם הוא נקי אין צריך לחפיפה אבל בשם רבינו יצחק אלפס מצאתי כתוב מבערב ישפשף אם ראה קרי מבערב יש לחוש שמא נתייבש על בשרו ישפשף היום ביוה"כ פן יחוץ אבל אם ראה עכשיו הוא לח ואין צריך שפשוף אבל לפרש"י קשה לי מה לו להזכיר שפשוף על טבילה זו יותר מכל שאר טבילת ששונה במשנה ובברייתא על כן נראה פי' רבינו יצחק אלפס עיקר ועוד קשה לי כיון דמבערב קאי אשפשוף למה יש לו לשפשף וכי יש לו לידע שיראה קרי למחר דבברייתא קתני הרואה קרי ביום הכפורים:

כל העולם כולו רעב והוא שבע. סימן טוב הוא לו שירחמו עליו מן השמים:

תמו נשלמו תוספות ישנים ממסכת יומא


שולי הגליון


Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף