תוספות הרי"ד/פסחים/ה/ד

תוספות הרי"ד פסחים ה ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והיידינו לשמו פטור תמן אמרין בשם ר"ח בשעיברה שנתו בין ראשון לשני ר' לא בשם ר' יוחנן בשעובר זמן כפרתו פסח שעובר זמנו ושחטו לשמו בזמנו או ששחט אחרים לשמו בזמנו פי' דאיתא במתניתין דידן בי"ד לשמו חייב שלא לשמו פטור ושאר כל הזבחים בין לשמן ובין שלא לשמן פטור ובמועד לשמו פטור שלא לשמו חייב ושאר כל הזבחים בין לשמן בין שלא לשמן חייב כו' וע"ז מפרש בגמ' לשמו פטור והוא פסול שלא לשמו חייב והוא כשר פי' דנפ"מ בין זמנו ושלא בזמנו דבזמנו לשמו כשר וע"כ חייב. שלא לשמו פסול וע"כ פטור אבל שלא בזמנו לשמו פסול וע"כ פטור. שלא לשמו כשר. וע"כ חייב. ומוקמינן לשמו דשלא בזמנו דפטור מיירי בשנטמאו הבעלים ע"כ לשמו פסול וע"כ פטור ותלי זב"ז ולא קשה הא משכח"ל גם בזמנו לשמו פטור והוא פסול באופן אוקימתא זה שנטמאו הבעלים ונדחו לפסח שני ואם כן באופן זה אפילו בזמנו לשמו פסול והוא פטור אם כן לפי האוקימתא זה משכח"ל גם בזמנו לשמו באופן זה כמו בתוך המועד דלשמו פטור אבל ז"א דהא לא נחית במתניתין דידן לפרש החילוק דבין לזמנו ובין שלא בזמנו אלא באופן זה דבזמנו כשר לשמו וע"כ חייב ובלא בזמנו לשמו פסול וע"כ פטור ובשלא לשמו הוא להיפך דבזמנו פסול וע"כ פטור ובלא בזמנו להיפך שלא לשמו חייב משום דכשר ונחית התנא דידן לאשמועינן החילוק בין בזמנו לשלא בזמנו דמה דהכא כשר הכא פסול. ומה דהכא פסול הכא כשר. וע"כ נפ"מ בין זל"ז לשוחט על החמץ מה שאין כן לשמו בזמנו דהפסול ופטור בזה לא נחית ולא נחית רק מה דלשמו בזמנו כשר ושלא בזמנו דהפסול אבל לשמו בזמנו דפסול יפטור לא נחית לזה אבל היידנו לשמו דפטור כלומר דפטור וכשר בזמנו היכי משכח"ל דפטור וכשר דאם פטור ופסול משכח"ל שפיר כנ"ל אבל היכי משכח"ל דפטור. אף על פי דכשר ושאל הגמ' היכי תמצא דבזמנו לשמו פטור וכשר וע"כ לא מסיים בזה פטור ופסול כמו בכל הסוגיא ע"ז מסיק תמן אמרי בשם ר"ת בשעיברה שנתו ביו ראשון לשני ר"ל בשם ר"י בשעובר זמן כפרתו זה יתבאר היטב על פי התוס' ז"ל במס' פסחים דף פ"ט ע"א ד"ה ונטרחו וז"ל ואת אכתי לימא דלא בעי עקירה שלמים לשם פסח קשחיט. וי"ל כיון דאיכא אינש דצריך לו לכו"ע בעי עקירה כדאמרינן בפ' תמיד נשחט דף כד כגון שהיו בעלים טמאי מתים כו' עכ"ל ז"ל ובמהרש"א ז"ל יש לדקדק מאי קושיא דהא דאיכא מ"ד דלא בעי עקירה היינו אחר זמן פסח אבל קודם זמנו וכ"ש בזמנו לכו"ע ודאי בעי עקירה כמו שכתבו התוס' ז"ל בפ' תמיד נשחט דהכי מוכח התם. ויש לומר דהכי כשהפריש ב' פסחים ויצא כבר בא' מהם יש לדמותו לאחר זמנו דאינו עומד לעצמו. שוב לפסח כלל ולא בעי עקירה ותירצו כיון דבזמנן הוא ואיכא אינש דצריך כו' וק"ל עכ"ל ז"ל ומצינו מהך סוגיא דמחולק בין זמנו לשלא בזמנו דשלא בזמנו לא בעי עקירה אפילו דחזי לפ"ש דהא מוקי בדף ס"ד כגון שהיו בעלים טמאים ונדחו לפ"ש אבל אי דהבעלים עשאו פסח לא בעי עקירה אפילו דחזי לפ"ש מה שאין כן בזמנו כין דאיכא אינש דצריך ליה בעי עקירה ובע"פ כשעדיין איכא אנשים דלא נתכפרו עדיין בעי עקירה והיינו דדייק המהרש"א ז"ל דבזמנו כיון דאיכא אינש דצריך ליה ובזמנו דווקא דבזמנו לכו"ע בעי עקירה אם איכא אינש דצריך לי' דהא אצלו עדיין קודם כפרה. ועל ידי זה יתבאר היטב הסוגיא הזאת דהאיך משכח"ל בזמנו לשמו פטור וכשר תמן אמרין בשם רב חסדא כשעיברה שנתו בין ראשון לשני ר"ל בשם ר"י כשעובר זמן כפרתו פי' דר"ל בשם ר"י ס"ל דכיון דעבר זמן הכפרה דכל הג' כיתות כבר שחטו הפסח וליכא שום אינש דצריך לי' שוב לא בעי עקירה וע"כ כשר משום דהוי כשוחט אחרים לשמו. ור"ת ס"ל דדוקא כשעיברה גם שנתו בין ראשון לשני אבל כשעבר זמן כפרה לחוד והוא בתוך שנתו בפ"ש לא נתעקר שם פסח ובעי עקירה בזמנו כיון דחזי לשני ואם כן בשוחטו לשמו לאחר שנתכפר הוא וכל ישראל פסול דהוי כשוחט פסח לשם שלמים ולא הוי כשוחט שלמים לשם פסח כשוחט אחרים לשמו כמו דס"ל לר"י ז"א דהא בעי עקירה אם לא כשעובר גם שנתו בין ראשון לשני. ונמצא לפני כפרה כו"ע לא פליגי כיון דאיכא אינש דצריך לי' לכו"ע בעי עקירה וכמו שכתבו התוס' ז"ל דף פ"ט הנ"ל וכן כשעיברה שנתו בין ראשון לשני לכו"ע לא בעי עקירה אבל לאחר זמן הכפרה של כל ישראל וליכא אינש דצריך ליה אך לא עיברה שנתו בין ראשון לשני זהו פלוגתא בין ר"ח בין ר"ל בשם ר"י דלר"ח בעי עקירה ולר"ל בשם ר"י לא צריך עקירה ואם כן לרב חסדא אינו כשר בשחטו לשמו בזמנו רק בשעיברה גם שנתו בין ראשון לשני ור"ל בשם ר"י כשעיברה זמן כפרתו לחוד ע"כ קאמרינן והיידינו לשמו פטור דמשכח"ל בזמנו לשמו פטור וכשר וזה לא שייך למישאל רק בלשמו דמשכח"ל האי היכי תימצא דאף על פי דכשר מכל מקום פטור והא דכשר הוא משום דהוי כשוחט אחרים לשמו דכשר דהוי שלמים ובשלמים בי"ד פטור בשוחט על החמץ אבל לא שייך היכי תימצא שלא לשמו בזמנו דיהא כשר וחייב ז"א דאי כשר הוא בשוחטו לאחר כפרה משום דעוקר ממנו שם פסח והוי שלמים ע"כ פטור דשלמים בי"ד פטור בשוחט על חמץ ולא משכח"ל רק היכי תמצא חדשה לשמו בזמנו דכשר ופטור משום דהוי שלמים בי"ד ובשלמים פטור בשוחט על החמץ והא דלא מסיים בהדיא תיבת כשר משום דקאי אמתניתין דלשמו בזמנו חייב ושלא לשמו בזמנו פטור. ובמועד איפכא לשמו פטור ושלא לשמו חייב וקאי על מתניתין אלשמו בזמנו חייב ]והוא משום דהוא כשר[ ושאל היכי משכח"ל דפטור ר"ל על אופן זה דכשר ע"ז מסיים תמן אמרי בשם רב חסדא כשעיברה שנתו בין ראשון לשני ר"ל בשם ר"י כשעוברה זמן כפרתו. וע"ז מסיק הברייתא פסח שעיברו זמנו ושחטו לשמו בזמנו או ששחט אחרים לשמו בזמנו ר"א פוסל ור"י מכשיר כו' שהוא כשוחט שלמים לשם פסח מכיון שעיברה זמנו לא שניא הוא השוחט פסח לשם שלמים הוא השוחט שלמים לשם פסח הוא סיום לדברי ר' יהושע ובניחותא. וע"ז מסיים ע"ד דר"ח הא דמכשיר ר"י הוא דווקא כשעובר גם שנתו בין ראשון לשני וע"כ לא בעי עקירה והוי כמו שחטו אחרים לשמו ע"ד דר"ל בשם ר"י כשעובר זמן כפרתו כיון דליכא אינש דצריך לא בעי עקירה והוי כשוחט אחרים לשמו דכשר לר' יהושע ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף