תוספות הרי"ד/נדרים/ג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
תוספות הרי"ד


תוספות הרי"ד TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רשב"ל בעי קומי רבי בא מה בא ר"ע להוסיף על דברי ב"ה כיי דתנינן תמן עד שבא ר"ע ולימד נדר שהותר מכללו הותר כולו א"ל מה אין תמן נדר שהוא צריך חקירת חכם את אמר נדר שהותר מכללו בטל כולו כאן שא"צ חקירת חכם לא כ"ש ר"י בשם ר' הילא משום נדר טעות כו'. מכאן קשה מאד לשיטת האיכא מ"ד דמובא בר"נ ז"ל דף כ"ו ע"ב ד"ה ולרבא שכתבו דאימתי בעינן משנה לרבה אבל במעמיד כולן אסורין חוץ מאביו דווקא דומיא דמתניתן שלא הי' יודע שאביו ביניהן הילכך כיון שהוא מעמיד אין כאן נדר שהותר מקצתו לפי שאביו לא הי' לעולם בכלל הנדר אבל בשכולן בכלל ונשאל על אחד מהן ובמתניתן דפותחין כיון שהותר אחד מהן ע"י שאלה הותרו כולן ואין כן דעת הרמב"ן ז"ל בהלכותיו שהוא ז"ל סובר דאפילו כה"ג לא אמר נדר שהותר מקצתו הותר כולו אלא במשנה כו' עיי"ש וכדעת האיכא דאמרי פסק הטור ז"ל והד"מ ז"ל והש"ק ז"ל והב"ח ז"ל פסקו שכן עיקר ולכאורה קשה מאד מירושלמי הזה דמפורש הכא דיותר אמרינן נדר שהותר מקצתו הותר כולו גבי נדר דמתניתן דידן דלא צריך חקירת חכם מהא דשבתות ויו"ט אליבא דר"ע וא"כ כיון דבעינן במתניתן דידן משנה דווקא בנדר שא"צ שאלה מכ"ש דבעינן משנה דווקא גבי נדר שצריך שאלה דהא מפורש בירושלמי הזה כיון דנדר דצריך שאלת חכם אמרינן הו"מ הו"כ כ"ש דאמרינן הו"מ הו"כ גבי נדר שא"צ שאלת חכם כמתניתן דידן וא"כ ממילא כיון דלא אמרינן הו"מ הו"כ במתניתן דידן שא"צ שאלת חכם אלא דווקא במשנה א"כ מכ"ש דלא אמרינן הו"מ הו"כ בנדר שצריך שאלה ובמתניתן דפותחין אלא דווקא במשנה וראיתי בס' בית דוד ז"ל שיגע מאד לתרץ הקושיא הזאת ומאריך הרבה בזה בס' י"ג עיי"ש ונראה לפענ"ד לתרוצי בפשיטות דלא די שלא קשה מהירושלמי הזה על ההיא שיטה אלא אדרבה מסתעיא לה דהנה לכאורה קשה מלשון הירושלמי דגרסינן מה אם תמן נדר שהוא צריך חקירת חכם כו' כאן שא"צ חקירת חכם לא כ"ש מדוע נקט לשון חקירת חכם ולא נקט כבכל מקום היתר חכם שאלת חכם עיי' בר"פ דגרסינן שם כו"כ פעמים היתר חכם בלשון היתר חכם ולא גרסינן שם חקירת חכם ולא מצינו לשון חקירת חכם רק במשנה דף מ"ה ע"ב במס' גיטין דגרסינן שם נדר שהוא צריך חקירת חכם והתם לדיוקא נקט דכיון דהחכם צריך לעשות חקירה להתיר ומי יודע אם כשיחקור ימצא פתח חרטה ויטעון לא ידעתי אם ימצא החכם לאחר החקירה פחח חרטה והתם שייך להענין חקירת חכם אבל מאי שייכות הוא לענין הזה הו"ל למיגרס שצריך היתר חכם כמו בר"פ דידן דגרסינן כו"כ פעמים צריך היתר חכם א"צ היתר חכם עיי"ש וע"כ דהוא עיקר גדול גם בסוגיא דידן דהנה גרסינן לעיל בר"פ גבי ארבעה נדרים הללו ר"א בשם ר"ח רובה אלו א"צ היתר חכם כו' התיב איסי והרי לא מצינו פתח לנדרים אלא מיכן וא"ל שמואל כו' מתניתא פליגי על איסי אף זה יכול להפר נדרו שלא ע"פ חכם פתר לה כל נדרים צריכין פתח ממקום אחר ואלו פתחן בצידן וכמו שפירשנו בע"ה שם דפריך על איסי מדקתני אף זה יכול להפר נדרו שלא ע"פ חכם מדקתני אף משמע דד' נדרים הללו א"צ היתר חכם ומרבה אף זה כיוצא בהן ומשני פתר לה כל נדרים צריכין פתח ממקום אחר ואלו פתחן בצידן פי' הא דקתני אף זה יכול להפר נדרו שלא ע"פ חכם משמע דכל אלו ד' נדרים א"צ חכם פי' שאין החכם צריך לבקש פתח חרטה משום דאלו פתחן בצידן עיי"ש וע"כ ר' בא ס"ל כאיסי דארבעה נדרים הללו צריכין היתר חכם אך לא צריכין חקירת חכם ע"ז למצא פתח ע"ז דהא פתחן בצידן וע"כ אי לא הי' צריך שאלה כלל ונמצא דאביו ואחיו לא נכנס בכלל הנדר כלל וע"כ לא שייך בזה הו"מ הו"כ כיון דלא הי' כלל בתוך הנדר אבל למ"ד דצריך שאלה רק דא"צ חקירת חכם דפתחן בצידן הרי נכנס בכלל הנדר ושייך ביה הו"מ הו"כ וביה שייך יותר הו"מ הו"כ מנדר שניתר מקצת ע"י חקירה דחכם דהא נדר שא"צ חקירה מחכם ופתחן בצידן הוא יותר קרוב לנדר טעות מנדר שצריך עליו חקירה דחכם והא דהו"מ הו"כ הוא משום דחשוב נדר טעות ולפיכך כתב הר"נ ז"ל באם שניתר בחרטה מקצת לא שייך בי' הו"מ הו"כ משום דע"י פתח משוי לי' הנדר טעות משא"כ בחרטה לא משוינן לי' בנדר טעות וכיון דהו"מ הו"כ הוא משום נדר טעות ממילא בנדר שא"צ חקירה דחכם קרוב יותר לנדר טעות מנדר שצריך חקירה דחכם ולא נעשה נדר טעות רק לאחר החקירה דחכם וה"פ בירושלמי רשב"ל בעי קומי ר' בא מה בא ר"ע להוסיף על דברי בית הלל ומה הוספה ורבותא יש בדברי ר"ע יותר מדברי ב"ה דיהא דברי ר"ע רבותא שיהא בדברי ר"ע יתרון עד שיהא דברי ב"ה מוכח מדברי ר"ע נוסף בדברי ר"ע ע"ז א"ל ר בא דס"ל בארבעה נדרים הללו צריכין היתר חכם רק דא"צ חקירה דחכם אלו פתחן בצידן דבודאי יש בדברי ר"ע דברי ב"ה ונתוסף בדברי ר"ע דמה אם תמן נדר שהוא צריך תקירת חכם את אמר נדר שבטל מקצתו בטל כולו. כאן שא"צ חקירת חכם פי' דפתחן בצידן וקרוב יותר לנדר טעות לא כ"ש דהו"מ הו"כ ומסיק ר' יוסי בשם ר"ה משום נדר טעות שאילו הייתי יודע שאבא ואחי שם לא הייתי נודר ע"כ פי' דר' יוסי בשם ר"ה מילתא אחריתי קאמר וניפרש הטעם הא דהו"מ הו"כ הוא משום לתא דנדר טעות וע"כ דווקא בפתח הוא דאמרינן הו"מ הו"כ ולא בחרטה וע"פ מה דמבואר הפי' בירושלמי בפשיטות ממילא לא קשה כלל על ההיא שיטה ז"ל דס"ל דגבי מתניתן דידן דנדרי שגגות צריכין להיות דווקא במשנה ולא במעמיד משום דלא הי' אביו בכלל הנדר מעולם אבל בשאלה ובמתניתן דפותתין אף במעמד נמי אמרינן הו"מ הו"כ הוא משום דאנן קי"ל במתניתן דידן דאביו ואחיו א"צ כלל היתר חכם וע"כ מעולם לא הי' בכלל הנדר וע"כ צריכין שיהא משנה אף בדבר הנדר של האחרונים אבל לר' בא בירושלמי דס"ל דצריך היתר חכם רק דא"צ חקירה דחכם ופתחו בצידו בודאי קיל מנדר שצריך חקירה דחכם ומשוי לי' נדר טעות ואמרינן ביה יותר הו"מ הו"כ ולפ"ז אדרבה מהירושלמי הזה הוא ראי' גדולה לשיטת הזאת דאי כ"ד דאף בשאלה ובמתניתן דנדרים צריכין נמי להיות משנה א"כ לפי מה דקי"ל דבארבעה נדרים א"צ היתר חכם ולא הי' אביו ואחיו בכלל הנדר א"כ יקשה קושית הירושלמי דמקשה רשב"ל דמה בא ר"ע להוסיף על דברי ב"ה דהא אדרבה כ"ש הוא מתניתן דפותחין ממתניתן דתאנים דמה בתאנים דאביו ואחיו לא היו בכלל הנדר כלל דא"צ היתר חכם ואעפ"כ אמרינן הו"מ הו"כ במתניתן דפותחין דצריך שאלה לחכם לא כ"ש דהו"מ הו"כ וא"כ מה בא ר"ע להוסיף על דברי ב"ה דהא לדידן ליכא לתרוצי כתירוצא דר' בא דמתניתן דתאנים הוא כ"ש ממתניתן דפותחין ונמצא דר"ע מוסיף אדרבה כיון דקי"ל דבמתניתן דתאנים א"צ היתר חכם ונמצא דאביו ואחיו לא הי' בכלל הנדר ואעפ"כ הו"מ הו"כ במתניתן דפותחין לא כ"ש ונמצא אדרבה דמתניתן דפותחין הוא כ"ש ממתניתן דתאנים וקשיא מה בא ר"ע להוסיף על דברי ב"ה א"ו דבמתניתן דתאנים צריך דווקא שיהא משנה אף בלשון הנדר שעל אחרים וע"כ כשהותר מקצתו הותר כולו משא"כ במעמד אבל במתניתן דפותחין אף במעמד ואינו משנה הלשון על שאר הימים מ"מ מותר משום הו"מ הו"כ ע"כ מוסיף ר"ע על מתניתן דבמתניתן דתאנים ע"כ צריך לשנות ובא ר"ע והוסיף במתניתן דפותחין דא"צ לשנות אלא דהו"מ הו"כ אבל בהירושלמי לא ס"ל ר' בא במשנה במתניתן דידן דתאנים דמיירי במשנה וע"כ משני דמוסיף בחקירה דחכם ולשיטת ר' בא דמוקי דפליגי במעמד לא קשה ג"כ מה בא ר"ע להוסיף על דברי ב"ה משום דר' בא מוקי לב"ה כרי יוסי ובא ר"ע והוסיף דבמתניתן דפותחין אליבא דכו"ע הו"מ הו"כ אבל ר' בא בירושלמי דס"ל דבאלו נדרים צריכין היתר חכם אך לא חקירה דחכם משני לטעמי' ודוק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף