תוספות הרי"ד/כתובות/ג/ה

תוספות הרי"ד כתובות ג ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר"א שאיל בנות אנוסה מהו שיהא להן בתנאי כתובה פשיטא לי באנוסה דל"ל כו' עד סוף הסוגיא. ופי' המפרשים ז"ל לא הבנתי ונראה לפענ"ד דה"פ עפ"מ דגרסינן במס' כתובות דף ל"ט ע"ב אע"פ שאמרו אונס נותן מיד לכשיוציא אין לה עליו כלום כו' מת יצא כסף קנסה בכתובתה ר"י בר"י אומר יש לה כתובה מנה במאי קמיפלגי רבנן סברי טעחא מאי תקינו רבנן כתובה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה והא לא מצי מפיק לה ור"י בר"י סבר הא נמי מצער לה עד דאמרה לא בעינא לך ע"כ והק' בתוס' ז"ל כיון דטעמא שלא תהא קלה בעיניו להוציאה אלמנה מאי טעמא תקינו לה רבנן כתובה לא הי' להם לתקן אלא גרושה בלבד ואור"י ז"ל דמתוך שהוצרכו לתקן בגרושה שלא תהא קלה בעיניו להוציאה תקינו נמי לאלמנה משום חינא ומיהו לכתחלה לא היוו מתקנין משום חינא וקשה לרשב"א ז"ל הא דתני בהחובל וכן היא שחבלה בבעלה כו' וא"ת אמאי תנא הכא יצא כסף קנסה בכתובתה ליתני מת אין לה עליו כלום דהא לא תקינו רבנן אלא משום גרושה והכא מכח גרושה אין לתקן זאת דהא לא מצי לגרשה ואור"י ז"ל דה"נ כיון דשייך בה חינא כמו בשאר אלמנות אין לנו לשנותה משאר אלמנות להכי איצטריך דיצא כסף קנסה בכתובתה ולא חשו במה דאין לה כתובה עכ"ל ז"ל ולפ"ז מוכח לנו בדינא דמפותה אליבא דר"י בר"י לענין בנן נוקבין דבודאי ל"ל דהא לכאורה קשה לר"י בר"י למה יש כתובה לאלמנה באנוסה הא כל עיקר דתקנו כתובה לאלמנה משום חינא הוא רק משום גרושה ובגרושה הוא משום שלא תהא קלה בעיניו להוציאה ובגרושה אליבא דרבנן שלא שייך שלא תהא קלה בעיניו להוציאה מ"מ הי' לאלמנה כתובה משום חינא משום דאין לשנותה משאר אלמנות ואעפ"כ ל"ל והוא משום דיצא כסף קנסה בכתובתה א"כ לר"י בר"י נמי לא יהי' לה כתובה באלמנה משום דיצא כסף קנסה בכתובתה דהא אין נ"מ בין ת"ק ור"י בר"י רק בהא דגרושה דרבנן ס"ל שממילא לא שייך באנוסה קלה בעיניו להוציאה ור"י בר"י ס"ל דשייך קלה בעיניו להוציאה ורק ע"י שיש לה כתובת מנה לא תהא קלה בעיניו להוציאה אבל לענין אלמנה אין נ"מ ביניהם וכמו לרבנן ל"ל משום הסברא דיצא כסף קנסה בכתובתה כן נמי לר"י בר"י למה יש לה כתובה הא ע"י הסברא דיצא כסף קנסה בכתובתה לא איכפת לן על חינא דבזה שייך חינא וחינא א"כ אם נימא דר"י בר"י ס"ל הסברא דיצא כסף קנסה בכתובתה א"כ קשה מ"ט יש כתובה לאלמנה באנוסה ואי נימא דר"י בר"י לא פליג את"ק בסברא דיצא כסף קנסה בכתובתה א"כ קשה מ"ט דר"י בר"י גבי אלמנה למה אית לה כתובה וא"ל כיון דיש לגרושה משום שלא תהא קלה בעיניו להוציאה ע"כ יש לאלמנה משום חינא ז"א דהא לרבנן נמי אע"ג דאין לגרושה משום דממילא אין קלה בעיניו להוציאה מ"מ הו"ל להיות חייב באלמנה משום חינא כדכתבו בתוס' ז"ל משום חינא דשאר אלמנות ומ"מ פטור משום הסברא דיצא כסף קנסה בכתובתה וא"כ לר"י בר"י נמי מ"ט יש לה לאלמנה כתובה מאי נ"מ בין חינא דשאר אלמנות לחינא דמשום גרושה אלא ע"כ דר"י בר"י לא ס"ל הסברא דיצא כסף קנסה בכתובתה וקשה הא ע"כ קי"ל דיצא כסף קנסה בכתובתה דהא במפותה לשיטת הרמב"ם ז"ל דכתובתה מאתים והוא מהירושלמי במכילתן דגרסינן שומע אני כשם שבאנוסה נותן מיד כן במפותה ת"ל מהר ימהרנה מלמד שהוא עושה אותן מהר וכן בירושלמי בסוגיא דידן כסף ישקל כמוהר מגיד שהוא עושה אותן עליו מוהר ואין מוהר אלא כתובה וכיון דבמפותה לכו"ע יצא כסף קנסה בכתובתה מה"ת א"כ באנוסה ע"כ ג"כ כן דהא גמרינן אונס ומפתה מהדדי ואך כל עיקר הנ"מ בין אונס ומפתה הוא דבאנוסה פוטר הכתובה ע"י הקנס תיכף כשנושאה ובמפותה פוטר הכתובה ע"י הקנס כשיוציאנה וכן כתב הפנ"י ז"ל בפירוש כדברינו דף ל"ט הנ"ל דכ"ז הוא כל החילוק בין אנוסה למפותה עיי"ש וא"כ קשה על ר"י בר"י האיך לא ס"ל דיצא כסף קנסה בכתובתה אלא ע"כ דהפלוגתא בין ת"ק ור"י בר"י הוא כך דלר"י בר"י ס"ל דנותן הקנס במקום כתובה משא"כ לרבנן לאו דאמרינן דנותן הקנס במקום כתובה ז"א אלא דאמרינן דהקנס הוא גופיה כסף כתובתה דכסף קנסה הוא כסף כתובתה וחשבינן לה שיש לה כתובה כדאמרי רבנן יצא כסף קנסה בכתובתה ופרש"י ז"ל דכסף קנסה הוא כסף כתובתה וכ"כ התוס' ז"ל במס' יבמות דף נ"ט ע"א דהקנס הוא פוטר את הכתובה והוי דינא דכתובה דגובה מן זיבורית עיי"ש וע"כ בשביל זה ס"ל לרבנן דפטור מכתובה ולא חיישינן לחינא דאלמנה משום דזה הקנס גופי' נחשב כתובה ועולה לשני דברים לקנס וכתובה משא"כ לר"י בר"י דס"ל דשייך חינא באלמנה ונותן לה כתובה אחרת מנה בשביל חינא מדרבנן ע"כ דס"ל דלא אמרינן דיצא כסף קנסה בכתובתה וכסף קנסה הוא גופיה כתובתה ז"א אלא דאמרינן דנפטר מן כתובה מן התורה ע"י הקנס במפותה ובאנוסה דגמרינן מהדדי וזהו עיקר מחלוקתן דהת"ק ס"ל דלא צריכי לרבנן לתקוני באלמנה כתובה משום חינא משום דחשיבא שנוטלת כתובה כדפרש"י ז"ל בד"ה אע"פ שאמרו נותן מיד עיי"ש ע"כ מת יצא כסף קנסה בכתובתה ור"י בר"י לא ס"ל דיצא כסף קנסה בכתובתה וחשיבא דנוטלת כתובה ז"א אלא דפטר אותו רחמנא מכתובה ונפטר ע"י הקנס מהכתובה וע"כ שייך חינא גבי אלמנה כיון דלא נוטלת כתובה וע"כ כותב לה כתובת מנה וא"כ לפ"ז כיון דר"י בר"י לא ס"ל דכסף קנסה הוא ממש כסף כתובתה אלא דב' דברים הן א"כ לפ"ז במפותה לרבנן חשיבא שנוטלת כתובה והקנס משתמש לב' ענינים לקנס ולכתובה ולר"י בר"י הקנס אינו משתמש רק במקום קנס ופטור ע"י הקנס מהכתובה א"כ הדבר פשוט דבת מפותה לר"י בר"י אין לה בתנאי כתובה כיון דל"ל כתובה משא"כ לרבנן צריכה לן כיון דלרבנן הקנס והכתובה ביחד איפשר דיש לה בנן נוקבין כיון דנוטלת כתובה או דלמא דווקא כשיש לה כתובה כשאר הנשים או שייך להכתובה גם תנאי כתובה משא"כ האי כתובה דנצמחת מן הקנס איפשר דאין לה תנאי כתובה:

ועי"ז יתבאר הירושלמי בע"ה כעין חומר דר"א שחל בנות אנוסה מהו ומסיק דבריו פשיטא לי באנוסה דאין לה בנין דכרין דהא כל עיקר טעמא דבנין דכרין כדי שיקפוץ אדם וישיאנה לאיש והא מחויב באנוסה ע"כ לישאנה ובמפותה פשיטא דל"ל בנן נורבין לר"י בר"י [כדמפרש בעצמו אח"כ כל דבריו] אין תימר תרווי' צריכה פי' וא"ת דיש מקום לשאול האיבעיא על שניהן על אנוסה ועל המפותה או נשאול על תריהון בנות אנוסה ובנות מפותה מהו שיהא להן בתנאי כתובה ואח"כ קאזיל ומפרש דבריו הן דצריכה לי כרבנן הן דפשיטא לי כר"י בר"י כי' דלרבנן תרוויי' צריכי ולר"י בר"י פשיטא וסגנון הענין כך דר"א קאמר תחלה מה דצריכה לי' ומה דפשיטא לי' דצריכה לי' רק בחד ופשיטא לי' בחד וא"ת דצריכי תרווייהון יש לאמר דבאמת דתרוויי' צריכי ומפרש אח"כ מה שאמר דצריכי לי' ופשיטא לי' ההין דצריכא הוא לרבנן והן דפשיטא הוא לר"י בר"י ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף