תוספות הרי"ד/יומא/א/ב

תוספות הרי"ד יומא א ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואינו טמא משום הזייתו אר"י בר"ב משהיה מקריב קרבנותיו היו מזין עליו ע"כ. בציון ירושלים מקשה כיון דצורך הוא אין הזאה מטמאתו וכמ"כ קשה על הש"ס דילן דף י"ד ועיין במל"מ ז"ל פי"ט מה' אה"ט עיי"ש ולכאורה קשה ע"ז באמת מה שהקשה המל"מ ז"ל גבי ב' שבילין על הר"ש ז"ל דאינו אלא חומרא בעלמא להצריכו טבילה והזאה שמא היום או למחר יתברר הדבר דהתינח טבילה לא נפיק ריעותא אם אנו מצריכין אותו לחומרא אבל הזאה כיון דמדין לא היה צריך נמצא שאנו מטמאין אותו בידים שהרי המגע במי חטאת שלא לצורך הזאה טמא ואולי כיון דתקנת חכמים הוא להזות עליו נמצא שהוא לצורך הזייה וכל שהוא לצורך אינן מטמאין וכמבואר עכ"ל ז"ל. ולכאורה קשה מאוד על תירוצא דידיה מסוגית הש"ס דף י"ד הנ"ל דמוכח דאליבא דר"ע אף הזאה שהיא צריכה מ"מ כיון שטהור הוא טמא ומה שנסתפק בתחלה וס"ל דהזאה שהוא משום חומרא דרבנן הוי טמא פשיטא דהוא הכל אליבא דר"ע דמקשה שם על ר"ע ור' יוסי וע"כ דקושייתנו על ר"ע דלרבנן פשיטא דטהור אבל תירוצו קשה. ונראה לפענ"ד בפשיטות דדוקא הכא גבי שבעת ימי הפרישה דהוא מחשש טומאה שפיר ס"ל לר"ע דהוא טמא דשמא באמת טהור הוא ורבנן לא עשאו כטמא דהא עובד עבודה כל ז' רק לענין יוה"כ אסמכוה רבנן אקרא דמילואים [לשיטת הש"ס דילן] וחששו לטומאה כדאיתא בתוס' ז"ל ד"ד ע"א שהבאתי לעיל אבל התם גבי ב' שבילין דבאמת הספק טומאה לפנינו רק התורה התירה ס"ט ברה"ר וכיון דחכמים החמירו אצל גברי דאיפשר בתקנה וע"כ אינו בהיתר שהתירה התורה ברה"ר וביטלו חכמים ההיתר דרה"ר והוי כמו ברה"י וע"כ ספיקו טמא וכיון דהוי טמא מן הדין א"כ הוי הזאה צריכה מן הדין תורה ודומה למה שכ' המג"א ז"ל באו"ח סי' תמ"ד ס"ק מ"ו ונ"ל דאפי' באכילה שרי לענין חמץ נוקשה דרבנן והא דכתב הר"נ ז"ל פ"ק ישראל שהפקיד חמצו אצל א"י וקיבל הא"י אחריות צריך ביעור מדרבנן ואם עבר ולא ביערו אסור אחר הפסח שאני התם כיון דזה החמץ צריך ביעור מן התורה וחכמים תיקנו שזה לא מקרי ביעור א"כ הו"ל כאילו עבר מדאורייתא דומיא דמי שביטל חמצו ולא ביערו דאסור אחר הפסח וכו' עכ"ל ז"ל עיי"ש וה"נ דכותיה דהכא גבי פרישה דיוה"כ דמדאורייתא אין כאן כלל חששא דטומאה אלא מדרבנן והעיקר ספק טומאה הוא מדרבנן משא"כ הכא גבי ב' שבילין דספק טומאה הוא מדאורייתא והו"ל ספיקא מדאורייתא ורק מן התורה ר"ה מתירו וכיון דאמרו רבנן דאין ד"ה מתירו כיון דאיפשר לגברא בתקנתא ממילא הו"ל ספיקא דאורייתא ולחומרא וצריך הזאה מד"ת משא"כ הכא גבי פרישה דכל חששא דטומאה הוא מדרבנן הו"ל כמו נוקשה דרבנן דעיקר החמץ הוא מדרבנן א"כ מן ד"ת א"צ הזאה וא"כ טמא הוא מד"ת א"כ היכי עביד עבודה וכי בשביל שצריך הזאה מדרבנן יהיה טהור לעבוד עבודה כיון דמד"ת הוי טמא משא"כ גבי ב' שבילין דהתם אמרו רבנן דרה"ר לא הוי היתר ונמצא דהוי טמא מן התורה וצריך הזאה מד"ת והזאה מטהרתו כמו בעיקר חמץ מן התורה ורבנן אמרו דלא הוי ביעור הו"ל כאילו עבר אדאורייתא וה"נ כיון דאמרו רבנן דלא הוי רה"ר היתר הו"ל כמו דצריך הזאה מן התורה וזה ברור ופשוט וראיתי בנו"י ז"ל דמקשה על ספיקא דהמל"מ ז"ל דאף בצריך הזאה מדרבנן מ"מ טמא ע"ז מקשה הא אליבא דרבנן גבי הזאה דיוה"כ ס"ל לרבנן דטהור ומפלפל ע"ז אבל באמת המל"מ ז"ל מעיקרא לא מקשה רק אר"ע דהא קאי שם אליבא דר"ע ולר"ע דס"ל דהזאה על הטהור הוי כנוגע ורק בנוגע לצורך הזייה טהור ג"כ ע"כ מסיים המל"מ בלשונו ז"ל והנוגע במי נדה שלא לצורך הזייה טמא ומה שמסיק המל"מ ז"ל דרבינו ז"ל לא כתב כי אם טבילה אלמא דבהזאה לא החמיר עליו להזות עליו שלא לצורך ולפ"ז דין זה לא נאמר כי אם בטומאת שרץ אבל לא בטומאת מת דלא אמרינן זילו טבילו כיון דטבילה לא מהניא כלל בלא הזאה עכ"ל ז"ל הגם דרבינו ז"ל פסק כרבנן דר"ע היא לאו משום דחשש לטמאו בידים ז"א אלא דלא מחמירין עליו רק לענין טבילה דהרי מקוה לפניך אבל לא בהזאה דצריך לאפר פרה ולבוא לירושלים ואפילו בלא ירושלים לא בנקל למצוא אפר פרה ונמצא דדברי המל"מ ז"ל מבוארים היטב בע"ה:

היה שם עוד אחד. הש"ק ז"ל הק' על הרמב"ם ז"ל דכתב ונוטל חלק בראש כיצד כשירצה אומר זו החטאת שלי וזה האשם שלי ע"כ נראה שזו דעת רבנן שלעולם אינו נוטל אלא אחת ובפ"ב מה' תמידין פסק כרבי וכו' ואיני מבין הקושיא דהרמב"ם ז"ל פסק כרבי והא דכתב זו החטאת שלי כונתו בדאיכא שתים נוטל הוא בראש ואומר זו אני נוטל ואם היא שמינה יותר הוא שלו ואין הכהנים רשאים ליטול טרם שיטול הוא חלקו בראש כי חלק בראש ונוטל מחצה או אחת ב' ענינים הן וזה פשוט לפענ"ד ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף