תוספות הרי"ד/בבא קמא/א/ב

תוספות הרי"ד בבא קמא א ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשאמר לו לסוד אח הבית הזה כו'. הפ"מ ז"ל ומהרא"פ ז"ל מפרשין דמיירי במכר לו הבור. וקשה להבין א"כ מאי קמ"ל בסיוד כיון דשלו הוא פשיטא דהוא חייב ועוד למה נקט סוד את הבית ולא נקט סוד את הבור. ע"כ נראה לפענ"ד כמו דמבואר בפנים ולזה צריך להא דר"א דשמירת נזקין כשמירת קנין. והנה בבבלי דף נ"א ע"ב גרסינן גבי ב' שותפין דמשימסור לו דליו חייב השני. ואח"כ גרסינן אמר ר"א המוכר בור לחבירו כיון שמסר לו דלי' קנה. ולכאורה נראה דזהו ג"כ כשיטת הירושלמי. אבל ז"א דהא מסקינן דלא מהני מסירת דליו אלא במקום אמירת חזק וקני. ומסירת דליו גבי שמירת נזקין לא מהני אלא דווקא בשותפין כדכ' הרמ"ה ז"ל מובא בשטמ"ק ז"ל. ומכאן מוכח כשיטתו ז"ל דהא משמע בירושלמי בסוגיא דידן דאי סייד לא הוי קנין לא מחייב גם בשמירת נזקי'. וכיון דמסירת דליו לא הוי קנין לא מחייב בשמירת נזקי' באינש אחריני אלא דווקא גבי שותפין ודוק:

ולמה תני נוהגין הן ברשות הניזק והמזיק אלא זה ש"ח והשואל כו' עי"ז יש להבין מה דגרסינן בבבלי דף יג ע"ב דר"א אמר פטור על השן ועל הרגל וה"ק חוץ מרשות המיוחדת למזיק ורשות הניזק והמזיק נמי פטור. וכשהזיק חב המזיק לאתוי קרן פי' דהאי ורשות הניזק והמזיק קאי לפניו ולאחריו דחוץ מרשות המיוחדת למזיק פטור ורשות הנזק והמזיק נמי פטור. ומ"מ רשות הניזק והמזיק כשהזיק חב המזיק בקרן. וע"ז פריך הניחא לשמואל אלא לרב מאי קמ"ל בזה דבקרן חייב ברשות הניזק והמזיק. ע"ז משני דקמ"ל בזה בשו"ח והשואל דהוי רשות הניזק והמזיק דלשניהם יש רשות להכנסת שוורים וחייב בקרן [דאל"כ קשה מאי בעי שו"ח והשואל הכא מאי סמיכות הפרשה למשנה הזאת כשהזיק חב המזיק] וקמ"ל הרבותא דבאזקי' תורא דמשאיל לתורא דשואל חייב דהא הי' הקס"ד בזה דנהי דלא קיבל שמירת נזקי' היינו נזקין דעלמא אבל אנזקין לתורא דשואל גופי' ס"ד דקיבל ולפטר קמ"ל. כדאיתא בתוס' ז"ל דף י"ד ד"ה ולא. אך לכאורה קשה למה פסיקא לי' דשן ורגל פטור ברשות הניזק והמזיק. והא דתני דכשהזיק חב המזיק ברשות הניזק והמזיק לא משכח"ל אלא לשמואל בקרן. ולרב דלא הוי חידוש בקרן גרידא הוי חידוש בקרן דשו"ת והשואל. הא בשו"ת ושואל חייב גם בשן ורגל דהא לשיטת רש"י ז"ל בדף י"ד ע"א דבמיוחד לחד לפירות ולזה ולזה לשוורים הו"ל גבי שן ורגל חצר הניזק ולקרן ר"ה א"כ בשו"ח ושואל דהוי ג"כ לזה ולזה לשוורים ולפירות לחד. א"כ יתחייב נמי בשן ורגל כמו קרן דהא לא קבל עליו שמירת נזקי'. אכן נראה לפענ"ד לתרץ דהנה התוס' ז"ל ד"ה לא מקשים על שיטת רש"י ז"ל דהא מוכח לעיל דאזלינן בתר היחוד דשוורים. ומתרץ בשטמ"ק ז"ל בשם הרא"ש ז"ל דיש לחלק דלעיל מיירי במיוחדת לשניהם לפירות ולשוורים. אבל הכא דמיוחדת לחד לפירות אע"פ דמיוחדת לשניהם לשוורים חשיבי חצר הניזק עכ"ל ז"ל קשה לי ע"ז עפ"מ שמבואר שיטת הרשב"ם ז"ל במס' ב"ב דף פ"ה דחצר דהנפקד שהחפץ מונח בו הוי ברשות המפקיד להשתמשת והק' המהר"ת ז"ל היכי דאינו מיחד לו מקום מאי איכא למימר. ותירץ הקצוה"ח ז"ל סי' קפ"ט דכיון דמעיקרא הכי אושלי' לכל דוכתי' שיהא מונח שם החפץ יהא ההשתמשת שלו. וכה"ג אמרינן בפ' השואל בשואל גרגותני והיא מקום לחפור בור דכרי לי' בכל מקום שירצה עכ"ל ז"ל וכן הוא שיטת רש"י ז"ל במס' ב"ק דף מ"ח ע"א ד"ה הויא בריש העמוד עיי"ש מפורש. ולפ"ז קשה לי מאוד דא"כ אמאי ולענין שן ורגל הוי חצר הניזק הא כיון שיש רשות לשורו לילך בחצר א"כ כ"מ שילך בדרך הילוכו הוי המקום ההוא חצירו ומושאל לו גוף החצר האיך הוי חצר הניזק הא הוי ג"כ חצר המזיק לתשמישו של הילוך השור אלא ע"כ דשיטת רש"י ז"ל היא כמו שתירץ תלמידו הר' ישראל ז"ל מובא בשומ"ק ז"ל דהא דקאמרינן לא לזה ולא לזה לפירות אלא לחד לזה ולזה לשוורים מיירי שלקח שניהם חצר אחד על אופן זה דלאחד יש ב' תשמישין בין לפירות בין לשוורים ולאחד תשמיש אחד אך לשוורים וכשישתמש זה בפירות בהחצר אין רשות להכניס שוורים אך בעת שלא יהי' פירות יכול להכניס שוורים ע"כ אם הכניס זה שוורים בשעה שהחצר הוא בפירות אז הוי חצר הניזק אבל כשאין פירות בחצר רק שוורים יש לו רשות. להכניס שוורים וע"כ הוי קרן בר"ה. משא"כ בשו"ח והשואל דקיבל לרשותו הבהמה אע"ג דלא קיבל עליו שמירת נזקי' מ"מ הא קני המשאיל והמפקיד את גוף החצר ואפילו כשמיוחד לפירות אך להניזק בלבד מ"מ לא הוי חצר הניזק לבד ז"א דהא מושאל להמשאיל על שורו ואפילו כשהחצר מלא פירות של הניזק השואל מ"מ כ"ז שלא החזיר לו השומר שקיבל על שמירת גופו את השור להמשאיל ולהמפקיד הרי היא ברשותי עד שעה שמחזירו לבעלים. וא"כ יש רשות לשורו דמשאיל לילך בחצר דשואל ושומר. וא"כ אפילו במיוחד לפירות דניזק מ"מ לא הוי חצר הניזק אלא חצר השותפים רשות הניזק והמזיק ופטור על השן ועל הרגל א"כ כשהזיק ברגלו דרך הילוכו פשיטא דפטור. וכן פטור על השן משום דהוי רשות הניזק והמזיק ואינו חייב אלא בקרן לבד ודוק:

סליק פירקא קמא בס"ד

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף