תוספות הרא"ש/קידושין/פ/א

תוספות הרא"ש קידושין פ א

תינוק שנמצא בצד העיסה ובצק בידו פ"ה בידוע שנטל מן העיסה:

דרכו של תינוק לטפח פ"ה לטפח בשרצים ובנבלות שבאשפה ולפ"ז נקט בחנם ובצק בידו הול"ל תינוק שנגע בעיסה לכך פי' ר"ת דתינוק טמא ודאי כדתניא בתוספתא דרוב נשים נדות מגפפות אותם מיהו לא ידענו אם התינוק זה עצמו לקח אותו בצק שבידו או אחר טהור נתן לו לטפח פי' בעיסה שכן מצינו טיפות גבי אוכלין בדוכתא אחריתי:

סמוך מעוטא אחזקה דאיתרע ליה רובא פ"ה מיעוטא דאין מטפחין לחזקה דעיסה ואיתרע ליה רובא דמטפחין דלר"מ לא בטל מיעוטא לגמרי דשמעי' ליה דחייש למיעוטא הילכך במקומו עומד וכי משכח מידי לאצטרופי בהו מצטרף בהדיה דחייש למעוטא בכל מקום אם חשוב הוא קצת:

ורבנן מיעוטא כמאן דליתיה דמי לבטל ליה לגבי רובא ורבנן לטעמייהו דלא חיישי למיעוטא:

ואיתרע ליה רובא תי' דהכא משמע דכי איתרע רובא מטהרינן לגמרי ולא הוי כפלגא ופלגא ליחשב ספק טומאה בר"ה וביבמות פ' האשה שהלך בעלה משמע דלר"מ הוי כי ה"ג פלגא ופלגא גבי ההיא דתנן האשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעלך לא תנשא ולא תתייבם עד שתדע שמא מעוברת היא צרתה ופריך בגמ' עלה לא תנשא אמאי הלך אחר רוב נשים ורוב נשים מתעברות וילדות ומסיק ר"מ היא ומפרש רבא טעמא דהתם מש' דחזקה לייבום ורובא לשוקא ואתי מיעוטא דמפילות סמוך לחזקה והוה ליה פלגא ופלגא הכא נמי הוה לן למי' פלגא ופלגא ועוד קשיא דהכא משמע דכי נמי אמרי' דרובא עדיף לר' יוחנן אין שורפין עליה את התרומה אלמא לא משנינן דודאי טומאה ובכל דוכתי אמרי' רובא עדיף בתלמוד משמע דשוינן לה כודאי ומ"ש ואו' ר"ת דהכא שאני דהוי רוב גרוע הא רוב תינוקות מטפחין ולא חשיב כמו רובא דעלמא וכן משמע דבסמוך קתני גבי הך דהכא דעשאוהו חכמים כמי שיש לו דעת לישאל משמע דמרבנן בעלמא הוא:

אם רוב שרצים טמאה פ"ה דחזקה ורובא דאיתי' קמן אבל רובא דתינוק כרובא דליתיה קמן הוא:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף