תוספות הרא"ש/קידושין/לד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספות הרא"ש TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png לד TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
תוספות הרא"ש
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
ספר המקנה
בית מאיר
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


אמר אביי אשה בעלה משמחה פירש"י בבגדים נאים ובכלי פשתן וק' לר"ת היינו דוקא בזמן שאין ב"ה קיים כדמוכח בערבי פסחים דאמר אנשים בראוי להם ביין ונשים בראויי להם בבגדי צבעוני' ומוקי לה בזמן שאין ב"ה קיים [אבל בזמן שב"ה קיים אין שמחה אלא בבשר שנ' וזבחת שלמים ואכלת שם ותניא בפ"ק דחגיגה ג' מצוות נצטוו יש' ראיה חגיגה ושמחה יש בראיה מה שאין בשתיהן שכולה לגבוה ויש בחגיגה שאין בשתיהן שהיא לפני הדבור ויש בשמחה מה שאין בשתיהן שנוהגת באנשים ובנשים אלמא בגוף הקרבן מחייבי ועוד אמרי' בפירקא גבי קטן עד האידנא מאן אתייא וקאמר אביי עד האידנא דהוה אימיה מחייבא בשמחה אתייא ואי שמחה דנשים בכלי פשתן מה צריכה לבא ירושלים בביתה יכולה לעשות זה ומפ' ר"ת אשה בעלה משמחה בשלמי שמחה שהחובה שלה מוטלת על בעלה ובאלמנה נמי על מי ששרויה אצלו אבל היא גופא לא מיחייבא לאייתויי:

ואנא אמינא טפלים חייבים נשים לכ"ש. תי' מה ענין ק"ו זה אצל מצה דמשמע משום דכתיב מצה הוא הא אפי' בלא מצה נמי יכול לדרוש ק"ו זה. וי"ל דאי לאו מצה לא אייתו נשים לק"ו דטפלים משום דטפלים אתו לכלל חיובא אבל השתא דכתיב מצה אמרי' ומה מצה דטפלים פטורים נשים חייבות הקהל דטפלים חייבים אינו דין שיהיו נשים חייבות וא"ת האי ק"ו למה ליה ניליף הקהל במה מצינו ממצה י"ל משום דאי לאו ק"ו הוה ילפי' הקהל מראיה אבל השתא דאיכא ק"ו מוקמינן ג"ש למילתא אחריתי וילפינן נמי האי ק"ו וכי האי גונא אמרי' לעיל לגבי יום הכיפורים כתיבא חוקה ודרשי' ק"ו אע"ג דחוקה הוא ג"ש כדפי' ר"ת פ"ב דזבחים וכן בפ"ק דזבחים גבי היקשא דיליף ר"א אשם שנכנס דמו לפנים פסול משום דאיתקש לחטאת דכתיב כחטאת כאשם ורבנן לא ילפינן מהקישא לפסול אשם משום דאתי בק"ו מעולה אע"ג דרבנן נמי אית להו הקישא כדקאמר התם לרבנן מאי הלכתא איתקש חטאת לאשם אלמא לא אתי הקישא ומפיק ק"ו אע"ג דקי"ל דאין הקישא למחצה:

וניליף מת"ת אע"ג דקי"ל בפ"ק דיבמות דף ה' גבי אשת את ואחת אשה ובפ' כל הצלמים גבי נעבד ואתנן דכל היכא דאיכא לאקושי לקולא ולחומרא לחומרא מקשי' הכא נ"ל סברא למילף מת"ת לקולא טפי ממורא לחומרא משום דשאני אב ואם דהוקש כבודם לכבוד המקום כדאמרי' בסוף אלו מציאות דאע"ג דבכל התורה כולה ק"ל דאין עשה דוחה את לא תעשה ואי לאו דאשמועי' דכולכם חייבים בכבודי ק"ו דכיבוד אב ואם דחי עשה ול"ת משום שהוקש כבודם לכבוד המקום אלמא לא ילפינן שאר מצות ממורא:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף