שפת אמת/שבת הגדול/תרלה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם והשגות הראב"ד נושאי כלים מפרשי הרמב"ם

שפת אמת שבת הגדול תרלה

תרל"ה

מה שמקשין למה מיוחד ענין לקיחת הקרבן פסח לשבת דהי' צריך להיות לעולם בעשור לחודש הן בשבת והן בחול. אבל נראה כי מסתמא כשבחרו החכמים ביום זה יש בו חשיבות מאוד. כי הקבלה שקבלו בנ"י מצוה הראשונה בכל לבם נחשב יותר בשמים מקיום המצוה במעשה. כי בודאי במעשה קשה להיות בלי שום חסרון. אבל הקבלה והלקיחה הי' בלב שלם לגמרי. ולאשר כי הי' אז בשבת. ושבת הוא יום שביתה שאין בו מעשה ובשבת אין צריך למעשה רק הרצון בלבד ולכן נחשב הקבלה כאלו גמרו כל המעשה בטוב. והנה עדיין לא נגמר המכוון שהי' להקב"ה בהוציאנו ממצרים להיות שמו הגדול מקודש על ידינו כמו שיהי' לעתיד. כי עמלק הרשע בלבל אותנו כמאמר אשר קרך בדרך. ולכן מצווין לזכור שנאתו כמו שמצווין לזכור יציאת מצרים כי הוא קלקל הדרך. אבל הרצון הי' אמת בבנ"י בעת שנאמר משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם כו'. ולכן בטוחים אנו שיהי' לנו אחרית טוב. כי הכלל כל מעשה שאדם עושה בלב שלם אף שבמעשה אינו נגמר כראוי בטוח הוא שיהי' לו עוד תיקון ואחרית לטובה. ולכן בשבת שהוא מעין עוה"ב יום שכולו שבת יכולין לעורר הרצון שהיה לנו בתחילת קבלת מלכותו כמאמר זכרתי לך חסד נעוריך כו'. לכן נקרא שבת הגדול ע"ש שמו הגדול שיתקדש במהרה בימינו אמן:

*

תרל"ה

בעזה"י מצורע שבת הגדול

במדרש זאת תהיה תורת המצורע. הדא הוא דכתיב (תהילים נ טז) ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי כו'. דמה שכתוב בכל מקום תורת המצורע תורת הזב כו' הוא משום שכל התקונים וכל המעשים נעשה הכל בכח התורה. וכפי מה שמתקן מעשיו זוכה להתקרב אל התורה. וזה תיקונו דכולא באורייתא איתכלילו. וכל דבר יש לו שורש בתורה. ומכל שכן נפש הישראלי. וכ"ז שיש בו פגם וקילקול א"י להתדבק בשורשו. וז"ש מה לך לספר כו'. ואיתא כי צרעת בא מלה"ר מוציא רע. פי' דיש ללמוד תיקון הנפש מהגוף. ונודע דעיקר חיות האדם בלב וריאה והדם שנמצא בלב מתפשט בכל האברים וחוזר ללב. וזה קיום האדם דמו בנפשו כו'. והריאה להוציא אויר ולהכניס אויר. וכמו כן בנפש האדם עיקר כוחן של ישראל בפה. והוא להוציא מפנימיות האדם דיבורים בתורה כמאמר (עירובין נד.) חיים הם למוציאיהם בפה. ואיתא דברים היוצאין מן הלב נכנסין אל הלב. פי' שכל דיבור בתורה שמוציא האדם כראוי בכל לבו נכנסין הם ללבו ומוצא בהם טעם חדש והוא ממש כדמיון הילוך הדם מהלב לכל האברים וחזרתו ללב. והוא על פי הפסוק (קהלת א ז) כל הנחלים הולכים כו' מקום שהנחלים הולכים כו' שבים כו'. וכמו כן להיפוך מוציא רע הוא שיש ג"כ יצה"ר בלב אדם בשמאלו כמ"ש לב כסיל לשמאלו כו'. וכשמוציא הבל שמאלי לחוץ מכניס בו רוח שטות כנ"ל. ולשון ופה האדם הם המחברין הבל ורוח לנפש האדם. וז"ש מות וחיים ביד לשון כדאיתא במדרש. ועוד שם כי גדול לשון הרע מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים שנק' גדול ולה"ר נק' מדברת גדולות לשון כפול ע"ש. פי' הדברים כי כל אלו הם כוחות באדם למשל גילוי עריות ושפיכות דמים שהם בכח האדם למשול על חבירו להורגו וכן להטיבו ולהשפיע לכל מי שרוצה. אבל הגדולה להשי"ת בלבד היא. והוא בחי' אברהם ויצחק שמסרו כל החסד והדין להשי"ת אשר לו הגדולה והגבורה. וכן ע"ז בכח העובד לעשותו אלהים אחרים לכן נקרא גדול שבכח האדם לתת כח אלהות למי שעובד לו. והוא בשקר והוא נגד מדתו של יעקב שהוא אמת. ולכן ייחד עליו הקב"ה אלקותו שהוא אלהים אמת. ולה"ר כולל הכל והוא נגד דהע"ה שהוא מלכותו ית' והנהגתו את העולם. וז"ש מדברת גדולות לשון דיבור והנהגה שכל האברים נמשכין אחר הפה והלשון כנ"ל:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.