שפת אמת/פרשת שמיני/תרנד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך







פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

שפת אמת TriangleArrow-Left.png פרשת שמיני TriangleArrow-Left.png תרנד

תרנ"ד
[עריכה]

ב"ה מפ' שמיני ופ' פרה

במד' חצבה עמודי' שבעה כו' ע"ש. כי כל החכמות הם עמודים להיות נבנה בית ה' והוא היראה שדרשו עליו בגמ' בפ' והיה אמונת עתיך כו' אי יראת ה' היא אוצרו אין ע"ש במס' שבת דאמרו וי מאן דלית לי' דרתא ותרעא לדרתא עביד. כי התכלית מכל המדות לבוא על ידיהם ליראת ה'. יש ע"י אהבה ויש ע"י פחד ויש ע"י אמת ושאר המדות. ויראת ה' נק' אוצר ורמז ליום השבת ירא שבת שאחז"ל עליו מתנה טובה בבית גנזי. ועיקר היראה השלימה הוא בחי' ראיות כבוד ה' כמ"ש וירא אליכם כבוד ה' והוא שנאמר עליו יראת ה' לחיים. כמ"ש באור פני מלך חיים. ואמונת עתיך כו' הם בחי' ששת ימי המעשה. ולכן כ' פתח אהל מועד תשבו שבעת ימים כי כל הז' ימים הם להיות הכנה לפתוח בית ה' בחי' תרעא לדרתא:

ואיתא בת"כ זה הדבר אשר צוה ה' תעשו אותו היצה"ר העבירו ותהיו כולכם בלב א' ועצה אחת לשרת לפניו כמו שהוא יחידי בעולם כן תהי' עבודתכם מיוחדת לפניו. עשיתם כן וירא אליכם כבוד ה'. והוא מתקיים בש"ק שמניחין כל המלאכות להיות מיוחד לעבודת השי"ת. והוא ממש הלשון שכתוב בזוה"ק כגוונא דמתיחדין לעילא באחד שצריכין לבוא אל האחדות מיוחד אליו ית"ש. כמ"ש ה"א תעבוד שאין לך עבודה אחרת אלא זו. והוא בחי' זה הדבר נבואתו של מרע"ה בירור בלי פסולת ותערובות והמשיך כל דור המדבר אחר דרכו בקודש. ואנחנו עכ"פ יש לנו הארה מבחי' מרע"ה בש"ק כדאיתא שמחזיר לבנ"י בש"ק אותן ההארות שהי' לנו קודם החטא. בירור הגמור בלי פסולת כנ"ל:

בפסוק זאת החי' אשר תאכלו כו' לפי שישראל דבקים בחיים כו' כמ"ש רש"י ז"ל ואיתא בגמ' ע"פ המעלה אתכם מארץ מצרים אלמלא לא העליתי את בנ"י אלא לפי שאין מטמאין בשרצים די. דהנה המעלה אתכם הוא בחי' גדולה מיצ"מ. והוא כמ"ש הוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים. כי יש גאולה מן המיצר אבל יש בחי' יתירה שהוא למעלה מכל המקומות של צרה והוא בחי' נחלה בלי מצרים. ולפי שהקב"ה הביא אותנו להיות בני חורין בעצם לכן לא התיר לנו לאכול דברים שמשעבדין את הנפש אל הגוף כי עיקר חירות הנפש שלא להתקשר בדברים גופניים. ויש מינים שיכולין להעלות אותם כמ"ש במ"א פי' הסימנים מעלה גרה רמז על העלי'. ומפריס פרסה הוא שאין הקדושה נסתרת לגמרי. ויש מקומות פתוחים שנמצא הארת הקדושה כמו מציץ מן החרכים. אבל במי שאינו מפרים אין שם גילוי הקדושה רק בהסתר גדול שא"י להתברר עד לעתיד. והנה חז"ל דימו אדום לחזיר שהוא מפריס וגרה לא יגר שהגם שיש לו מלבוש שהי' יכול לתקן עצמו אבל לא חפץ בעלי' כמו שדרשו חז"ל עליו שמו נאה ואין מעשיו נאים. ובנ"י נתעלו מתערובות טו"ר ונדבקו בעץ החיים שהוא החירות. ולכן כל מאכל שלהם צריך להיות בו בחי' חירות. וכתיב עיני כל אליך ישברו כו' נותן כו' בעתו פי' כפי זמנו ומקומו. אבל אל בנ"י כתיב פותח את ידך ומשביע לכל חי שדבקים בחיים ויש להם המזון כפי רצונו ית' בלי התלבשות הזמן והטבע וזהו בחי' נחלה בלי מצרים:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.