שפת אמת/פרשת שמיני/תרנב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך







פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

שפת אמת TriangleArrow-Left.png פרשת שמיני TriangleArrow-Left.png תרנב

תרנ"ב
[עריכה]

איתא אותו היום נטל עשר עטרות כו'. הענין יובן עפ"י מ"ש המדרש ביום השמיני קרא חכמות בנתה כו' חצבה עמודיה שבעה כו'. ופרשנו כבר כי ז' ימי הבנין הם הכנה בעוה"ז לזכות שיחול ע"ז הברכה מן השמים. ויום השמיני הוא אור שבעת הימים. והוא בחי' ג' ראשונות. כי האדם צריך לתקן ז' המדות אהבה ויראה כו'. ואח"כ זוכה לחכמה בינה ודעת מן השמים. ואיתא קריאה לשון חיבה היינו כשמשלים האדם עבודה שמוטלת עליו מתדבק ממילא אל השורש וחל עליו הברכה מג"ר. ואיתא אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה ובזוה"ק כחך זו נשמה א"כ יש לאדם יד וחלק בהנשמה. אבל לא בכל. רק אח"כ זוכה לסייעתא דשמיא שיחול עליו ברכה משורש הנשמה שבשמים. ולכן כתיב מקודם ז' ימי המלואים אח"כ ביום השמיני קרא כו'. והוא בחי' נשמה יתירה היורדת בשבת. ונק' השבת שלום. ואיתא כלי מחזיק ברכה הוא שלום. פי' יתירה כמו כלי מלא וגדוש. שהגודש הוא ההארה שלמעלה. והרמז אמרו חז"ל גודשא תילתא. היינו בחי' ג"ר. שהוא חלק שליש העליון. והוא יתירה למעלה מן המדה והוא הברכה של השבת כדאיתא בזוה"ק דבי' תליא כולהו ברכאין:

בפסוק זאת החי' אשר תאכלו כו' כי אני כו' המעלה אתכם מארץ מצרים כו'. ובת"כ המודה בשרצים כמודה ביצ"מ והכופר בשרצים ככופר ביצ"מ ע"ש. ובגמ' אלמלא לא העליתי בנ"י ממצרים אלא שאין מטמאין בשרצים די כו'. הענין הוא עפ"י המדרש עמד וימודד ארץ כו'. כי הנה הקב"ה הוציאנו ממצרים להיות בנ"י בני חורין. ומאכלות אסורות הם מאסרין הנפש להיות משועבד להגוף והגשמיות. והנה באמת נמצא הארה חיות בכל דבר. אבל הם במדה וצמצום כמ"ש וימודד ארץ. אבל לבנ"י כתיב לא יהי' בך אל זר אנכי כו' המעלך מארץ מצרים הרחב פיך. פי' שלא יקבלו בנ"י כח ממאכלות אסורות כדי שיהיו בני חורין. נחלה בלי מצרים בחי' השבת. שהוא בחי' עלמא דחירות נחלת יעקב אביך כדאיתא בגמ' שהוא נחלה בלי מצרים. פי' בכל דבר שבעולם כשיורד ההארה מלמעלה יש עליו קליפה ומלבוש שהוא מצומצם ונמדד בתוך מצרים וגבולים. אבל בנ"י כשהוציאנו הקב"ה ממצרים להיות לו לעם נחלה ונעשו בני חורין. רצה הקב"ה שלא יהי' לנו שיעבוד והתקשרות בגשמיות. ולכן הבדיל לנו מינים טהורים אשר החיות שבהם הם בבחי' החירות בלי השתנות. וז"ש זאת החיה אשר תאכלו כו'. וע"י מאכלות אסורות ניטל החירות מהנפש ולכן הוי ככופר ביצ"מ:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.