שפת אמת/פרשת שמיני/תרמא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שפת אמת פרשת שמיני תרמא

תרמ"א

במד' ע"פ ביום השמיני קרא חכמות בנתה ביתה חצבה עמודי' ז' ימי המילואים נערותי' תקרא ביום השמיני קרא כו' ושאר הדרשות שם. והענין כי בכל עת צריכין לתקן מקודם ז' ימי הבנין של הטבע. שלכן נק' עמודים שכל התקרה סומכת עליהם. ובהר סיני שזכו להמשיך הדיברות הי' מקודם תיקון כל העשי' כמ"ש במ"א פי' העשוי' בהר סיני. אח"כ אחר החטא הי' התיקון ע"י המשכן. ונק' ימי המילואים שמילאו את החסרון שהי' ע"י החטא. ואז זכו להמשיך הארה מיום השמיני שהוא למעלה מהטבע כנודע. וכן הי' מיצ"מ עד קבלת התורה. וכן גם עתה וספרתם לכם כו' ז' שבתות תמימות הוא תיקון המדות זוכין אח"כ בחג השבועות להארה מעולם העליון. ומו"ז ז"ל אמר כי זאת הוא ענין מושבע ועומד מהר סיני השבע השביע אלה ז' השבועות כי שבוע' היא התאספות כל המדות כו' ע"ש במס' שבועות בחי' הרי"מ ז"ל. והענין שיש התפעלות ע"י שאהבת הבורא ית' מעורר האדם לבטל ע"י האהבה הכל אליו ית'. ויש ע"י היראה. ויש ע"י הכרת האמת כו'. והם שבע שבתות כנ"ל. ואז חל על זה הארה עליונה. דכ' עיניו כיונים כו' יושבות על מלאת. היינו שמקודם צריכין לבוא לשלימות ואז חל ע"ז השגחת הבורא ית'. לכן יש מקודם ימי המילואים אח"כ בחי' יום השמיני. [והוא כעין בחי' ממלא וסובב] ולכן מקודם ימלא את ידכם הכח שיכולין להשיג. ואח"כ כתיב וישא אהרן את ידיו והוא מתנה המשכת ברכת כהנים מעולם העליון:

ברש"י קרב אל המזבח למה אתה בוש לכך נבחרת. יובן עפ"י המד' ע"פ אשרי תבחר ותקרב יש שבחרו כו' ע"ש. כי בחירה הוא בחי' צדיקים גמורים. וקריבה הוא בחי' בעלי תשובה. ואמרו חז"ל במקום שבע"ת עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד. ולכן לא שרתה בו שכינה ע"י מרע"ה רק ע"י אהרן. אכן בוודאי אהרן הצדיק שב מאהבה שזדונות נעשין כזכיות מכש"כ שגגות. וקרוב לומר כי כל הענין שנזדמן שיהי' לאהרן שייכות בחטא זה הי' כדי להעלות תשובות כלל ישראל להיות מאהבה. והוא העלה כל חטא העם. ועליו דרשו על כל פשעים תכסה אהבה שבזכותו כיסה הענן על כל ישראל. ולכן אמר מרע"ה לכך נבחרת שאהרן הי' בוש שע"י צריך להיות בחי' בע"ת. ומה טוב אם היו בבחי' צדיקים גמורים. והשיבו כי בחי' קריבה זו כמו בחירה. וז"ש לכך נבחרת כי תיקן כל החטא להיות כזכיות כנ"ל. ובמד' אמרו כי כאן פרע למרע"ה על שאמר שלח כו' ביד תשלח כו'. נראה שבאו לרמוז כי אם הי' הכל בהנהגתו בלבד כמאמר הבורא ית'. לא היו באין לידי חטא. רק ע"י ששיתף עמו אהרן לכך הי' צריך עתה בבחי' בע"ת ולא הי' יכול להיות ע"י מרע"ה. אכן וודאי גם זה אמת שראה מרע"ה כי בנ"י עדיין אינם יכולין להימשך אחריו. וז"ש לא יאמינו לי היינו בסוף כי יצטרכו להיות בבחי' בע"ת כנ"ל. ובוודאי ראה מה שיהי'. ועכ"ז אם הי' נתקיים מאמר הבורא ית' היה מתוקן הכל:

בפסוק הוא אשר דיבר כו' בקרובי אקדש כו' וידום אהרן. אין פי' וידום דייקא על הקול. רק שביטל עצמו כענין אמרם לא מצאתי לגוף טוב משתיקה. כי ז"ש בקרובי אקדש להודיע כי לא מצד מעלת האדם יכול להתקרב אליו. רק בכח ציווי הבורא ית'. שע"ז נענשו נו"א כמ"ש אשר לא צוה. ומיד למד אהרן זאת. וזה וידום. כענין שנאמר ואהרן מה הוא. ולכן בחר בו הקב"ה שעושה השליחות רק לרצון הבורא ית' המצוהו:

בפסוק וידבר כו' לאמר אליהם. ובמד' אמרת אלוה צרופה כו'. כי השי"ת נתן המצות לבנ"י כדי לחבר כל המעשים אל השורש. וז"ש לצרף בהם את הבריות. והנה כל המאכלים הם לפי האוכל. כי הצומח מזין לבע"ח. והבע"ח להמדבר. וזה נעשה במאמר הנה נתתי כו' ע"ש בס' קול שמחה בפ' בראשית דפח"ח. ועתה שנבחרו בנ"י ממילא ניתן להם מאכל מיוחד. לכן כתיב לאמר כי הי' שינוי בהטבע להיות מינים אלו מיוחדים להם למאכל. דכ' עיני כל כו' ואתה נותן להם כו' אכלם בעתו. פי' כפי השייך לכל אחד. ולכן נשתנה המאכל כפי מדריגת האוכל. ובאמת זה מתקיים תמיד כפי מה שמקיים אדם הרישא להיות מצפה ומיחל לאביו שבשמים להזמין לו השייך לו. כך אתה נותן כו' אכלם בעתו. ומ"מ נאמרה פרשה זו אחר החטא והמשכן כנראה שקודם החטא הי' אפשר לתקן כל המינים כמו שיהיה לעתיד. רק עתה יש דברים שא"י לתקנם לכן נאסרו עתה ויש להם עלי' ע"י הפרישה שאין אוכלין אותם. לכן יתתקנו אח"כ כדכ' במד' לא תאכלו כדי שתאכלום לעתיד. כמ"ש במ"א פי' החי' אשר לא תאכל כמו שמקבלין שכר על הדרישה כך על הפרישה. ולכן כ' זאת החי' אשר תאכלו מכל הבהמה כו'. פי' שבאכילת אלו המינים ימשך חיות לכל המינים. כדכ' במד' על פסוק ואבדיל אתכם מן העמים אלו הי' מבדיל האומות לא הי' להם תקומה רק בירר אותנו מהם. כן הכא זאת כו' אשר תאכלו מכל הבהמה כו'. וכ' והתקדשתם והייתם קדושים כו' אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים. פי' שביצ"מ נתברר זאת. כי ע"י התקדשות מעוה"ז ולגבור נגד הרשעים והסט"א. ע"י זה זוכין בעוה"ז להמשיך קדושה. כאשר דרשו חז"ל אדם מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו מלמעלה הרבה. והטעם שמעט קדושה בעוה"ז חביב לפניו מהרבה למעלה. וע"ז העדות שכביכול הטריח הבורא ית' להוציאנו ממצרים לקדשנו אליו בעבור כי מציאות קדושה בעוה"ז חביב לפניו ביותר כי העליונים בעצם הם קדושים ואנחנו ע"י התרחקות מהבלי עולם זוכין לקדושה. והתקדשתם הוא לשון נפעל שא"י ליקח הקדושה בידים רק לגרום המשכת הקדושה בכח פרישות מעוה"ז:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.