שפת אמת/פרשת שמות/תרסד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שפת אמת פרשת שמות תרסד

תרס"ד

בפסוק בלבת אש מתוך הסנה. איתא במד' שהראה לו שהגם שהמצריים שולטין עליהם לא יכלו ח"ו ע"ש. ובאמת לשון הפסוק מראה הגדול הזה משמע שזה המראה הי' עיקר האות למרע"ה. ושע"ז נאמר אח"כ וזה לך האות. דכ' כה דברי כאש נאום ה'. וכן נאמר דבריו שמעת מתוך האש. ומרע"ה אמר לבנ"י הנשמע כדבר הזה השמע עם כו' מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי. וזה הראה הקב"ה למרע"ה שיוכלו בנ"י לקבל אש הגדול הזה וישתארו חיים בגוף. כדאיתא במד' אש שלמעלה שורפת ואינה אוכלת. וכמו כן אש התורה מהפך הגוף להבעירו בהתלהבות האש. ואעפ"כ נשאר חי בגוף. וע"ז כ' תורת ה' תמימה משיבת נפש. ואחז"ל גדולה תורה שנותנת חיים לעושי' בעוה"ז ובעוה"ב. וכ' הכא הסנה בוער באש וכ' התם ההר בוער באש. וזה הרמז וזה לך האות בהוציאך את העם כו' תעבדון א"ה על ההר הזה. באש הגדול הזה. אכן הראו לו שבאמת יזכו לזה ע"י גלות מצרים שגם זה נרמז הסנה בוער באש ואיננו אוכל. שע"י שירדו לכור הברזל במצרים ואעפ"כ העלו משם ני"ק. עי"ז עצמו יזכו לקבל האש שלמעלה ג"כ. וכ"ז הרמז בכל איש ישראל. הנשמה אש מן השמים והגוף מתנגד אל כח הנשמה. וכפי נצחון המלחמה שאין הגוף משנה כח הנשמה. כך זוכה גם הגוף לקבל הארה מן הנשמה. וכן איתא במד' שיסורי מצרים הי' הכנה לקבלת התורה:

ובמדרש אני ישנה ולבי ער כו' דופק פתחי לי כו' עמו אנכי בצרה ע"ש. דהנה עיקר הגלות הוא שהנשמה נאסר בגוף וקול דודי דופק הוא כח הנשמה שבנפשות בנ"י שמעורר האדם לפתוח כחודה של מחט בגופו שתוכל הנשמה להאיר באדם. וז"ש וימררו את חייהם כו' בחומר ובלבנים מה שהנפש שהוא החיות שבאדם הוא מוטרד כל היום בהבלי עולם. ומצד זה נמשך הגלות בפועל ממש. כי באמת בנ"י הם נשמת כל הברואים ומן הדין צריכים להיות כל האומות כפוין לבנ"י. כמ"ש אדם אתם אתם קרוין אדם לפי שיש להם נשמת אלהים חיים. אך בנ"י עצמן צריכין לשעבד ולבטל גופם אל הנשמה. וממילא יהי' הכל כסדר כמ"ש ועמדו זרים ורעו צאנכם כו' ואז הנשמה שולטת בכל הבחי'. בנ"י שולטין על האומות. ונשמת בנ"י שולטת על הגופים. והקב"ה שהוא מחי' כל הנשמות מגלה כח אלקות אל הנשמות. אבל בדורות השפלים שהגוף עיקר והנשמה טפילה ולכן משועבד הנפש להגוף כמ"ש בנפשנו נביא לחמינו. ועם זה בא כל מיני גליות בכל המדרגות שאין הנשמה שולטת. ונסתר בחי' אלקות בעולם. וז"ש עמו אנכי בצרה. אבל הקב"ה הכין לבנ"י ד' מיני דביקות בשורש הנשמה לכל הד' גליות. כמ"ש במד' אחותי רעיתי כו' תמתי על ד' הגליות. שאלה הד' הם לשוני חיבה ודביקות. וזה שורש הד' גאולות כשמתעורר קול דודי ודופק הנשמה בגוף. והנה בש"ק עכ"פ מבטל כל איש ישראל הגוף בשביתה מכל מלאכה. ולכן מאיר הנשמה יתירה בגוף. ולכן הוא זכר ליצ"מ ולגאולה. וז"ש בירושלמי על שבת היום אם בקולו תשמעו זה הקול דודי שדופק בשבת:

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.