שפת אמת/פרשת פרה/תרלא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך







פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

שפת אמת TriangleArrow-Left.png פרשת פרה TriangleArrow-Left.png תרלא

תרל"א
[עריכה]

תשא ופ' פרה.

אא"ז ז"ל הגיד בפרשת פרה שמטהר מטומאת מת והוא הסתלקות חיות הפנימיות והעצה להיות בטל כעפר ואפר אל חיות השי"ת. ועל ידי זה מתחדש החיות. ולכך פ' החודש אח"כ. עכ"ד פח"ח:

ובמדרש מי יתן טהור מטמא כו' לא יחידו של עולם כו'. כי בכל דבר יש נקודה חיות רק שצריך להיות האדם מקושר בנקודה מיוחדת שנק' זאת. פי' אא"ז מו"ר טעם שמלכות שמים נק' זאת משום שכל מה שיש דבר הוה. הוא רק מזאת הנקודה כמ"ש מלכותו בכל משלה כו'. והוא היפוך מ"ש בעגל אלה אלהיך שהוא מכוחות הנפרדים [כמ"ש ימשם יפרד]. אבל בנ"י דבוקין בפנימיות חיות השי"ת שהיא נקודה הנ"ל הנקראת זאת. והוא ענין פרה להיות בטל לנקודה הנ"ל. וכתיב זאת חקת וכתוב במדרש שאוה"ע אומרים מה טעם כו' חוקה חקקתי כו' אמרתי אחכמה כו'. כי וודאי גם לפרה יש טעמים. אבל הם למעלה מעולם הטבע. וע"י שבני ישראל מקבלין החק אף בלי טעם. זוכין לטעום גם מבחי' הטעם. וכמ"ש לך אני מגלה טעמי פרה שמשה רבינו ע"ה הוא בחי' הדעת ושלימותן של ישראל. אמרתי אחכמה כשהמכוון לידע אז רחוקה ממני. רק כשהקבלה כדי לקיים רצונו ית' זוכין לידע ג"כ. ופרה הי' תיקון העגל ג"כ כענין שכתוב ולא שתו איש עדיו כו'. וע"י ההכנעה המשיכו חיות מחדש. [כמו כן ד' פרשיות. שקלים שהוא נדיבות פנימיות ישראל. שהוא נקודה שנק' בת נדיב. ואח"כ התפשטות הנקודה לכל מעשה האדם וזהו זכור להיות כל מעשה דבוק בנקודה הנ"ל. ועי"ז זוכין להיות נכנע באמת לחיות השי"ת. ונתחדש חיות האדם]: מ"ש מטהר טמאים ומטמא טהורים. כי יש בחי' עצלות מבחי' עפר ג"כ ומטמא. ולהיפוך בחי' ביטול שהוא ג"כ בחי' עפר והוא חיות פנימי נטמן בשפלות האדם ומטהר אם כי נראה מבחוץ שהכל ענין אחד:

אא"ז מו"ר זצלה"ה הגיד על מה שהי' מרע"ה מ' ימים שניים בהר. אף שכבר קיבל במ' ימים הראשונים. ואמר שהוא כענין במקום שבע"ת עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד. ולכך הי' אח"כ קבלתו באופן אחר ממקודם. עכ"ד. ואף כי מרע"ה לא חטא. ואיך קיבל בבחי' בע"ת. אמת כי כלל ישראל נוגע למרע"ה ג"כ. אך כי יכול להיות בחי' תשובה בלי חטא. והוא החזרת החיות לשורשו. והוא בחי' פרה שהוא הביטול. ונק' תשובה שחוזר החיות לכמו שהי' קודם שנשתלח בעוה"ז. כמו כל תשובה על חטא. שחוזר לכמו שהי' קודם החטא:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.