שפת אמת/פרשת נח/תרנה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שפת אמת פרשת נח תרנה

תרנ"ה

ב"ה

במדרש אלה תולדות נח כ"מ שנאמר אלה פסל את הראשונים. ומה פסל דור המבול. דכל הצדיקים היו מתפללין ומצילין בני דורם כמו אברהם ומשה רע"ה. ונח לא הצילם והתירוץ הוא כי הצדיקים שבני דורם מקבלים מהם עבודת הבורא ית' כמו שלימד מרע"ה בנ"י התורה ובזה נתקשרו בו ונקראו תולדותיו וכמו כן באברהם אע"ה כתיב הנפש אשר עשו דשיעבידו לאורייתא. ודור המבול לא קיבלו תורה מנח כדאיתא במדרש שנאו בשער מוכיח שלא רצו לשמוע לו וזה שפסל הדור המבול שלא היו בכלל תולדות נח רק בניו. ולכן לא הי' יכול להצילם. איברא כי הוא באמת מיעוט בנח עצמו שלא העמיד תולדות זולת בניו. הגם שהי' מחמת רשעת בני דורו. עכ"ז נחסר זכות זה אל הצדיק. ולכן אמרו אפילו נח אינו כדאי כדאיתא בס' חובת הלבבות כי לא יתכן שכר לעובד הבורא זולת במה שמקרב אחרים אליו ית' ע"ש. לכן נאמר באברהם שכרך הרבה מאוד שמילא כל העולם במעשיו הטובים והקנה להקב"ה שמים וארץ בפרהסיא. לכן בנח כתיב מצא חן ועל אברהם נאמר הוצק חן בשפתותיך. דכ' גן נעול גל נעול. והוא בחי' ברית המעור בסתר וברית הלשון בפרהסיא. ואברהם אע"ה זכה לשני הבריתות כדאיתא בס' יצירה כרת לו ברית בין אצבעות ידיו ורגליו כו'. ולכן נח הוצרך סעד להיות ניצל מאלה הרשעים. ויתכן לפרש מ"ש במדרש תאבד דוברי כזב כו' ואני בחסדך אבוא ואני כאשר עשו כן עשיתי. והלא מי לנו כנח שכ' בתורה עליו איש צדיק מה שלא נמצא על שום אדם בתורה. אך כדאיתא במד' הנכנס לזירה או ניצוח או נוצח. ולכן לפי שבני דורו לא רצו לקבל ממנו עשו בו פגם. וז"ש כאשר עשו כן עשיתי שבמעשיהם עשו בו פגם. וי"ל פי' דובר תמים יתעבו בפועל יוצא שגרמו בו תיעוב ולכן הוצרך להסתר מהם בתיבה. אבל באברהם נאמר אהבת צדק והוא ג"כ פועל יוצא כדאיתא בספר ואהבת את ה"א שיהי' שם שמים מתאהב על ידך כאברהם. ופרי צדיק עץ חיים נאמר על נח. ולוקח נפשות חכם על אברהם ולכן לא הוצרך סעד כדאיתא מי שבא בשביל רבים כאלו בא בזרוע:

ובמשנה סדרו אלה הג' מדריגות בעשרה מאמרות ועשרה דורות מאדם עד נח ועשרה מנח עד אברהם ואז הי' תיקון העולם והם הג' בחי' שכ' בפ' ויכלו ויכל אלקים ביום השביעי וישבות ויברך וע"ש בזוה"ק בפסוק זה. ואדה"ר הי' עיקר מעשה בראשית מעשי ידיו של הקב"ה ועליו נאמר ויכל מלאכתו. והוא בחי' שבת בראשית. וישבות הוא בחי' נח כמ"ש בזוה"ק פרשה זו. ויברך את יום השביעי הוא בחי' אברהם אבינו והוא בחי' אור זרוע לצדיק כי הצדיק הוא כלי להאיר לעולם. אבל מצינו יש צדיק אובד בצדקו כמו שהי' בנח. ובאברהם התחיל ב' אלפים תורה מי העיר ממזרח כו' ואלה הג' בחי' הם בשבת כי ששת ימים עשה וכו'. וזכרת כי עבד היית הוא בחי' החירות להיות כלי מוכן לתורה ועיקר השבת הוא שבו ניתנה תורה והוא תיקון עשרה מאמרות בכח עשרת הדברות. ויברך א'ת'. הוא כ"ב אותיות התורה שבהם נברא העולם ומתברכין ביום השבת [ועיין בספר שערי אורה שער ב' דיש בחי' צדיק וצדק וצדקה והם ג' בחי' הנ"ל ובאברהם כתיב ויחשבה לו צדקה] והמעיין היטב בזהר פ' ויכלו יבין הדברים:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.