שפת אמת/פרשת מצורע/תרלט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שפת אמת פרשת מצורע תרלט

תרל"ט

פ' תזריע מצורע

במדרש מצורע מוציא רע. כי בכ"ד יש תערובת טו"ר. וכן באדם. ומ"מ כמו שהוא בשורש הטוב גובר על הרע. כי מידה טובה מרובה. אבל צריכין ליזהר שלא להוציא הרע מן הכלל. וכן כתיב נצור לשונך מרע כו' בקש שלום הוא הביטול אל הכלל וכן כתיב בטהרת מצורע שתי צפרים חיות. המים החיים. הכל לחזור להתדבק בשורש. וכשהוא בתוך הכלל יכול ליתקן:

ברש"י עץ ארז ואזוב. שנתגאה וחטא ישפיל עצמו כאזוב כו'. ולמה לי ארז. רק ע"י הגיאות צריך לבוא לשפלות ביותר כשבא לתשובה וע"י שבא לו הכנעה ע"י הגיאות ניתקן החטא. וע"י שמשפיל עצמו מתכפר לו. א"כ כ"א יחטא ואח"כ ישפיל עצמו. אך באמת אין החוטא יכול להשפיל עצמו. ובוודאי מי שיכול להשפיל עצמו כאזוב ותולעת בלי ספק ניתקן החטא מקודם. והוא צדיק גמור ובעל תשובה. וכן כל עניני התורה סימנים כענין שאמרו המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו. א"כ כל פושע יהי' מעביר ע"מ אבל לא יוכל לבוא לזה כ"ז שלא תיקן החטא:

בפסוק כי תבואו כו' ונתתי נגע כו'. וקשה מה בשורה היא זו. ופירש"י שהטמינו כנענים כו'. וקשה וכי היה צריך הבורא ית' אלה העצות ולמה נתן לכנענים זאת המחשבה להטמין ושיצטרכו בנ"י להחריב הבתים. אמנם וודאי גוף הענין נגעי בתים הוא פלא גדול והוא אות ומופת על קדושת בנ"י שמביאין קדושה וטהרה גם במקומות מושבותיהם. ויש ללמוד ק"ו דכתיב אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה על החטא שקורות ביתו של אדם מעידין. מכ"ש מדה טובה מרובה שהצדיק צריך להביא הרגשת קדושה בכל השייך אליו וגם בצומח ודומם. והנה בנ"י כן עשו שהוציאו ארץ כנען מיד הטומאה והכניסוהו בקדושה שכשנקרא ארץ ישראל השרה הבורא ית' שכינתו בבהמ"ק. וזה בכלל ובכל מאודך שצריכין להביא לכל הנכסים הארת הקדושה. ומצד זה יכול להיות טומאת נגע צרעת גם בבתים. וזאת הבשורה טובה שיוכלו לתקן כל המקומות ג"כ. והוא באמת מטמוניות. שבכל דבר הגשמיי ביותר. מוטמן בו ניצוצי קדושה ביותר. וגם לפי פשוטו הי' נסיון גדול לסתור כל הבנין ע"י שחפץ איש הישראלי להיות שורה קדושה וטהרה במקומו. ובאמת איתא כי המטמוניות מצאו כדי שלא יהיו נפסדין בסתירת הבנין:

*

תרל"ט

פ' תזריע מצורע

במד' אחור וקדם צרתני. יש בצרתני ב' פי' לשון יצירה ולשון צרה. כענין מאמר חז"ל אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי. ז"ש המד' זכה נוחל ב' עולמות עוה"ז ועוה"ב. וכבר דברנו בזה כי הם ב' מיני העלמות. העוה"ז מרוב חומריות נסתר דרך האמת כי החושך יכסה. ועוה"ב מצד עומק הרוחניות קשה להשיגו. ואמנם ע"י שמתקן אדם עצמו בפרוזדור בזה העולם ומשבר כל הגשמיות. כמו כן הוא מוכן לקבל העלם עליון. וזהו אחור וקדם כמ"ש רש"י ר' שמלאי אומר כשם שיצירתו של אדם כו'. פי' שאדם נברא באחרונה ע"י שהוא למעלה מכולם. כמו כן באדם עצמו יש בו נפש הבהמיות ונשמה טהורה. וצריכין מקודם לתקן תורת בהמה כו' אח"כ זוכין למצוא כל א' תורתו ועל מה נברא. ובגמ' רמזו אסור לאדם לאכול עד שיתן לבהמתו דכ' עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת כו'. שא"י לתקן תורת אדם עד שמתקנים תורת בהמה כנ"ל. והוא בחי' ימי המעשה. הכנה אח"כ לשבת. וזהו אחור וקדם:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.