שפת אמת/פרשת כי תשא/תרסא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך







פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

שפת אמת TriangleArrow-Left.png פרשת כי תשא TriangleArrow-Left.png תרסא

תרס"א
[עריכה]

אך את שבתותי תשמורו. וכן כתיב ביוה"כ אך בעשור. לומר כמו שיוה"כ מכפר לפני ה' תטהרו. כן שבת דרשו חז"ל שומר שבת מחללו מחול לו. וביוה"כ הוא ע"י ועניתם ובשבת ע"י עונג שבת. וכמו שדרשו התם אך מכפר הוא לשבים ואינו מכפר לשאינם שבים כן בשבת מ"ש חז"ל מוחלין לו הוא ע"י תשובה. רק השבת מוחל הפגמים שנעשו ע"י העונות. וכמו שצריכין קרבן גם אחר התשובה וכן יוה"כ מכפר עם התשובה להיות טהור לגמרי מליכלוך העונות. כן השבת מטהר ומזקק מליכלוך העונות. וז"ש אך כמ"ש אך את הזהב שצריכין להעביר החלודה כמ"ש במ"א. והטעם ביני ובין בני ישראל אות הוא. וצריך שלא להיות דבר המפסיק בינתים. וסמיך לפרשת השבת ויתן אל משה. כמ"ש במ"א כי בשבת יש הארה מלוחות הראשונים. שזהו כוחו של מרע"ה דכ' ומשה יקח את האהל. ובשבת מחזירן לבנ"י ומתחדש אותו הארה בכל שבת. ובכל שבת חוזר הקב"ה ונותן מתנה זו למשה שהוא הדעת של כלל בנ"י. ואיתא ב' דברות שמעו בנ"י מהקב"ה בעצמו ואח"כ אמרו דבר אתה עמנו. והי' בזה הלימוד שכחה. וע"ז מבקשין ישקני מנשיקות פיהו ע"ש במדרש שיה"ש שהשיב להם הקב"ה אין זה עתה רק לעתיד ועל לבם אכתבנה ע"ש. והנה שבת מעין עוה"ב. לכן יש בו הארת ב' הדברות מפיו של הקב"ה. והם בחי' זכור ושמור בש"ק כלל המ"ע ול"ת שהוא אנכי ולא יהי' לך. וכבר כתבתי במ"א שזה החילוק שכ' במד' מפיו דעת ותבונה פרוסה מתוך פיו. וע"ז אמרו חז"ל חבה יתירה נודעת להם כמ"ש בשבת לדעת. אני ה'. בלי אמצעי. וגם הביאו ע"ז הפסוק לקח טוב נתתי כו' תורתי אל תעזובו שהוא בחי' שאין בה שכחה. כי שבת יומא דזכירה כמ"ש זכור את יום השבת. ומתעורר בו נקודה החקוקה בנפשות בנ"י שא"א לבוא לידי שכחה. ואל תעזובו הוא גזירת הכתוב כמ"ש ואנכי לא אשכחך כמ"ש במ"א:

ורש"י פי' אך למעט שבת ממלאכת המשכן. והרמב"ן הקשה. וכבר כ' במ"א. והענין הוא דכתיב ועשו לי מקדש ושכנתי זה עצמו כמו ימי המעשה שהם הכנה לשבת כמ"ש ושכנתי בתוכם ככל אשר כו' מראה אותך. וזו המדריגה אשר אני מראה אותך מתגלה בש"ק בחי' מרע"ה. א"כ הוא למעלה ממלאכת המשכן. גם דייק רש"י לומר ממלאכת המשכן כי שבת נק' שלום ואין בו חסרון וכמ"ש כאלו כל מלאכתך עשוי' שלא תהרהר אחר מלאכה. ובאמת השבת משלים המלאכה. וכמו כן בכל פרט איש ישראל כפי כח שמירת שבת שבו שמשליך כל מחשבת מלאכת חול בביאת הש"ק. כמו כן נשלם אצלו ג"כ עבודת הבורא ית"ש. הגם שהוא חסר השלימות. השבת נותן לו שלימות. ולכן הגם שהיו זריזין במלאכת המשכן. כשבא שבת כאלו נשלם המשכן ששבת שלום משלים המלאכה כמ"ש. וז"ש למעט שבת ממלאכת המשכן:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.