שפת אמת/פרשת כי תשא/תרנג
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
< הקודם · הבא >
|
תרנ"ג [עריכה]
בפסוק אך את שבתותי תשמורו כו' ביני וביניכם כו'. אמרו חז"ל שבת ניתנה בצינעא. הענין עפ"י מ"ש ששת ימי המעשה יהיה סגור וביום השבת יפתח. כי בשבת נגלה הפנימיות הנסתר. וכמו שהוא מצדו ית"ש כן בנפשות בנ"י נפתח פנימיות הלב בשבת קודש. ובכל מקום הפנימיות צריך שמירה. לכן כתיב תשמורו. וחז"ל אמרו זכור את יום השבת זכרהו על היין הרמז הוא שבו נגלה הסוד הפנימיות שזה פעולת היין. ותירוש ינובב בתולות. ואיתא נכנס יין יצא סוד. ובס' תורת חיים כתב לבעבור כי שבת רומז לעוה"ב לכן מקדשין על היין. לרמוז על יין המשומר בענביו לעוה"ב. ע"ש בפ' חלק בסנהדרין ופ"ב דעירובין. ופנימיות הענין הוא שיין המשומר בענביו הוא עצמו כח הנשמה הנסתרת בגוף. וא"י לשלוט בה מגע נכרי כי היא סתומה. ועלי' נאמר עין לא ראתה זה יין המשומר. ולעתיד צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם הוא התגלות הנשמה בשלימות. אך כי שבת הוא מעין עוה"ב לכן יש בו מעט התגלות הנשמה כמ"ש חז"ל נשמה יתירה בשבת קודש. לכן מקדשין על היין לרמוז על התגלות הנשמה כנ"ל. ולכן יין צריך שמירה ממגע נכרי. וזה עצמו מ"ש חז"ל בשבת זכור ובעמלק זכור. וגם קבעו פורים למשתה יין. כי כמו דזכרהו על היין לפי שמתגלה הפנימיות. ממילא יש שם איבוד עמלק. כי כשיש התגלות הפנימיות יש מחיית עמלק. ובשבת הסט"א נופלת לעומקא דתהו"ר. לכן יש בו התגלות היין. וכפי רחקות הסט"א כך מתגלה הקדושה. וז"ש בפרשה זו כשבקש מרע"ה ונפלינו אני ועמך והקב"ה השיבו אנכי כורת ברית כו'. והתנה עמו שמר לך כו' פן תכרות ברית ליושב הארץ כו'. כי הנהגה פנימיות המיוחדת לבנ"י א"א להתגלות רק כשנבדלין מכל האומות. ועל זה כתיב גן נעול אחותי להיות מובדל ומרוחק מן האומות. ועי"ז גל נעול. וזה היה המכשול שנפלנו אחורנית ע"י התערבות בין האומות. ולכן בשבת דבני ישראל מובדלין וסט"א ערקת לכן יש בו התגלות הנהגת בנ"י. וגם כחו של מרע"ה. דכ' וראה כו' העם אשר אתה בקרבו את מעשה ה' כי נורא הוא אשר אני עושה עמך. היינו כשזוכין להתגלות כחו של מרע"ה והוא בשבת כמ"ש רז"ל שמרע"ה מחזיר בשבת קודש הכתרים לבני ישראל כו':
בפסוק שבת שבתון. פירש"י מנוחת מרגוע. פרשנו להיות השבת משאיר רשימה לכל ימי המעשה. וזה שבתון לקבל בנפשותינו הארת השבת. כי השבת נותן דעת כמ"ש לדעת כי אני ה' מקדישכם. וצריכין לראות שיתפשט זה הדעת בכל האדם. ולקשור אותו במחשבה דיבור ומעשה. ובנוסח אהבה נאמר ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל. פי' במחשבה. לשמוע ללמוד וללמד הוא בדיבור. לשמור לעשות ולקיים הוא במעשה. והם ג' מיני דעת. והוא חב"ד בחי' נר"ן. ובשבת מתחדשין המוחין. וצריכין להתחדש בכל האדם. ואלה הג' בינה שמיעה שמירה כולם נאמרו בשבת לדעת. ושמיעה הוא בשבת כמ"ש חכמינו ז"ל היום אם בקולו תשמעו הוא בשבת שניתנו בו עשרת הדברות ויש בו קריאת התורה והוא בחי' הדיבור. לשמור דכתיב ושמרתם. ושמרו בני ישראל. והוא גם כן בחי' חכמת התורה כמ"ש חז"ל ושמרתם זה משנה. והוא הבחי' המביא לידי מעשה. לכן נאמר לשמור לעשות ולקיים. נמצא הג' בחי' בשבת. בינה שמיעה שמירה. ומתפשטין לששת ימי המעשה ג' ימים דקמי שבתא מחשבה דיבור ומעשה. וג' ימים דבתר שבתא מדו"מ. והוא להבין ולהשכיל. ללמוד וללמד. לעשות ולקיים. אלה הששה הוא התפשטות החב"ד כנ"ל:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |