שפת אמת/פרשת כי תשא/תרנ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך







פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

שפת אמת TriangleArrow-Left.png פרשת כי תשא TriangleArrow-Left.png תרנ

תר"נ
[עריכה]

בפסוק ואתה דבר אל בני ישראל כו' אך את שבתותי תשמורו. דאיתא שמשה רבינו ע"ה מחזיר לבנ"י בשבת קודש הכתרים של הקדמת נעשה לנשמע. שהוא כח עשרת הדיברות שניתנו לבנ"י קודם החטא. שהוא מעלה גבוה מאוד כדאיתא במד' בפסוק ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. משל שבא בנו ונתן לו ממה שבתוך פיו. כן עשרת הדברות ששמענו מפי הקב"ה שע"ז נאמר ישקני מנשיקות פיהו על זה כתיב מפיו דעת ותבונה. אכן אחר החטא ניטל מאתנו זאת המדריגה. עכ"ז ע"י היגיעה בתורה זוכין להשיג גם הארה הנ"ל ע"ד אמרם ז"ל העוסק בתורה הקב"ה יושב ושונה כנגדו. והוא כשעוסקין בתורה לשמה כענין המשל בא בנו ונתן לו מתוך פיו. היינו מי שלומד באהבה ודביקות בבחי' בן יגע בתורה. ובשבת קודש מתגלה לבנ"י השגה הראשונה כמ"ש במ"א פורס סוכת שלום עלינו. הוא פרוסה מתוך פיו. וזה עצמו ענין הבדל יום השביעי מימי המעשה. כי כולם בחכמה עשית. אך בימי המעשה נתלבש החכמה בעשי' וצמצום בכל מעשה שנעשה בכל יום ממאמרו ית'. ובש"ק לא הי' רק מאמר ויברך ויקדש ולא נתלבש בעשי'. וכמו כן יש חלקים כאלו בתורה. שהתורה שניתנה לנו בכתב מתלבש הדיבור באלה התיבות והמצות הערוכות בתורה. אבל מפיו דעת ותבונה הוא אור התורה שלא ע"י צמצום והוא בחי' השבת. ונק' נשמה יתירה שגם בימי המעשה כל אדם יש לו נשמה. אבל היא מורכבת בגוף ונפש. והנשמה יתירה היא בלי התלבשות והרכבה. והיא בחי' אור תורה ובחי' השבת כנ"ל. והנה איתא בגמרא וינפש כיון ששבת וי אבדה נפש. ומקשין דא"כ שייך זה במוצאי שבת ולמה נכתב בשבת וינפש. אבל נראה לבאר הענין כי השבת מחי' כל ימי המעשה כדאיתא בזוה"ק כיון דלא אשתכח בי' מנא מה ברכתא אשתכח בי' אלא כולא בשביעאה תליא. והענין הוא כי השי"ת רצה שיתמשך הברכה לכל ימי המעשה. והמה באמת רחוקים מן הקדושה. לכן הי' התיקון ע"י שחול מכין לשבת. בכח הכנה זו נמשך ברכת השבת גם לימי המעשה. ז"ש ושמרו כו' את השבת לעשות. פי' להכין צרכי שבת. ועי"ז השבת מברך גם ימי המעשה. ועי"ז לעשות כו' השבת לדורותם ברית עולם. שיהי' התקשרות ודביקות כל הימים בשבת. וכענין הזה עשה השי"ת עוה"ז להיות פרוזדור והכנה לעוה"ב. והטעם שעי"ז יוכל העובד אלקים למשוך הארות מעוה"ב גם בעוה"ז. כענין שאמרו עולמך תראה בחייך כי עוה"ז רחוק מאוד מעוה"ב. וגלוי לפניו ית' שאי אפשר להיות בעוה"ז התגלות הקדושה. והי' התיקון ע"י הכנה מעולם הזה לעוה"ב. וכן הוא המדה. וכן הוא בש"ק דמיני' מתברכין כולהו יומין. ואם הי' הטל יורד בשבת קודש. לא היה דביקות והתקשרות בימי המעשה אל השבת. רק ע"י והכינו כו' אשר יביאו כו'. וז"ש וינפש. כי השבת מלבד שבו מתגלה עיקר הקדושה. מלבד זה נותן הוא קדושה והארת הנשמה גם לימי המעשה. וינפש הוא פועל יוצא שנותן הארת הנשמה לנפש האדם לימי המעשה. והוא ע"י השתוקקות כל הימים אל השבת. על ידי זה הוי אבדה נפש יכולין למצוא הארה מן השבת גם בימי המעשה. ז"ש שבת וינפש. בחי' שבת לעצמו. וינפש הוא שארית גם לימי המעשה:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.