שפת אמת/פרשת יתרו/תרמ
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
< הקודם · הבא >
|
תר"מ [עריכה]
במדרש ה' עוזי ומעוזי כו' אליך גוים יבואו כו'. כי הש"י בחר לו בנ"י לחלקו. והי' עולה עה"ד כי עי"ז נתרחקו האומות. אבל באמת אדרבא זו עצה עמוקה של הבורא ית' לקרב כל האומות אליו ית' ע"י בנ"י. ובנ"י מבינים זאת והם חפצים לקרב הכל אליו ית'. לולא הרשעים שמעכבין כמ"ש ויבא עמלק. ויתרו שבא קרבו אותו בכל כחם. ה' עוזי תקפן של בנ"י. ומעוזי שמסר העוז לבנ"י. שיהי' התוקף בידם בכח התורה שמסר להם. כמ"ש ה' עוז לעמו יתן. כיון שהם שלוחים לקרב כל הברואים אליו ית'. ז"ש וידבר ה' כו' לאמר אנכי כו'. פי' כי הבורא ית' נתן להם התורה. כי אין ביכולת האומות לזה. וגם בנ"י פרחה נשמתן ונזדככו כמלאכי השרת. לכן כ' יום אשר עמדת לפני ה' כו' כמלאכים שנק' עומדים כו'. והמכוון שבנ"י יאמרו וימשכו אותן הדיברות מדרגה אחר מדרגה עד שיתקרבו כל הברואים. כי חיות הכל בתורה. ותיקון הכל בכח התורה. וז"ש לאמר שצריך כל אדם מישראל להעיד בכל יום על הבורא ית' כמ"ש שמע ישראל פעמים בכל יום. ודברים אלו מאירין לכל העולם ולכל הברואים. וברש"י לאמר מלמד שהיו עונין על הן הן כו'. והיינו שאין דיברות הבורא ית' כדיברות ב"ו. רק הדיברות היו חקוקים בלבם. והיינו דכ' רואים את הקולות. היינו בלבם ראו שנתקיים מיד. וניתקנו נפשותם שנמשכו אחר הדיברות. וזהו ענין תורה שבע"פ שכ' חיי עולם נטע בתוכינו שנבללו דברי תורה בנפשותם. וז"ש ומעוזי. היינו שנעשו מעצמות בנ"י תורה שנק' עוז:
בפסוק אנכי ה"א כו' מבית עבדים כו'. וכן מצינו שבח כפול שהוצאתנו מא"מ ופדיתנו מבית עבדים. הענין הוא שבנ"י נקראו בנים למקום. וביצ"מ ובקבלת התורה יצאו בנ"י מכלל עבדים להיות בנים. ויש ג"כ חסידי אה"ע ונק' עבדים. והענין הוא שנמסרו תחת ממשלת השרים. לכן נק' עבדים. אבל בנ"י נתרוממו להיות רק תחת ממשלת הבורא ית' בלבד. לכן לא יהי' לך א"א על פני. שהש"י בלבד אלהינו. בלי שום תערובות ושיתוף כנ"ל. ומה"ט קודם שנתקנו בנ"י לכנוס בכלל בנים היו משועבדים למצרים. כי אין זה מקומן של ישראל. ואין להם מקום בעוה"ז השפל מצד עצמם. רק כמ"ש ובגוים לא יתחשב ע"ש ברש"י. ולכן ג' החכמים יתרו ואיוב ובלעם הסכימו בחכמתם כי לא יצאו בנ"י מת"י מצרים שע"פ הטבע היו ת"י מצרים. וכמו שהי' כן גם באברהם אע"ה שראה שלא יוליד וא"ל הש"י צא מאצטגנינות שלך כו'. כן לבנ"י לא הי' מקום לצאת מת"י מצרים. אבל כשנתרוממו ונתקנו על מקום המיוחד להם. להיות בנים להשי"ת. אז וישמע יתרו כו' והבין וראה כי הש"י שליט על כל הטבע ובא והודה להש"י. ולכן אמר הש"י בני בכורי ישראל כו'. היינו שאם שהם משועבדים בבחי' עבדים. אבל הם בנים למקים ומצד זה יצאו מת"י מצרים כנ"ל:
במדרש כבוד חכמים ינחלו כו' דורש על יתרו ע"ש. הענין הוא כי יתרו הבין בחכמתו אמיתות הבורא ית' עד שאמר עתה ידעתי כו'. אבל גדלה מעלת בנ"י שיודעין את הבורא ית' בכח התורה ומצות. וע"ז נאמר הסיפא ותמימים ינחלו טוב שהיא התורה. ויתרו זכה לכבוד שהוא משמאלה עושר וכבוד. ולכן הקדים מעשה יתרו כמו ד"א קדמה לתורה. וגם שבנ"י ראו תכלית הידיעה שע"י החכמה לידע אח"כ יתרון מעלות כח התורה ומצות. כמ"ש לעולם ירוץ כו' שאם יזכה יבחין. וכשבא יתרו לבנ"י וראה כח הדרך שלהם שהוא ע"פ התורה והנהגות הבורא ית'. אז הי' כמיותר בעיני עצמו מה שהי' מקודם נחשב בעיניו יותר מכל החכמים שהי' חכם גדול כידוע ולכן נקרא יתרו:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |