שפת אמת/פרשת חיי שרה/תרנב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שפת אמת פרשת חיי שרה תרנב

תרנ"ב

ב"ה

במדרש ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל. מי יעלה כו' מי יקום במקום קדשו זה אברהם כו'. דאיתא בספרים על פסוק ומי יקום כי העלי' שיש לאדם צריכין לראות שיהי' דבר של קיימא. לא לעלות ולחזור לירידה כו'. וז"ש וישכם אברהם כו' אל המקום אשר עמד שם. שכל מה שתיקן בכל יום היה דבר של קיימא. וביום השני הלך למדריגה אחרת. לכן בא בימים שלא אבד אפילו יום אחד. וז"ש שנותיהם תמימים כולן שוין לטובה. ואז הוא כלי מחזיק ברכה. ונקרא שלום. תמים. שאין הפסק בין כל עליותיו שבכל יום ויום. [וי"ל עוד פירוש אל המקום אשר עמד שם כמ"ש בזוה"ק בפסוק אשר עמדתי לפניו שקאי על הנשמות שעומדין לפני הקב"ה קודם ירידתם לעולם ע"ש פ' ויחי רל"ג. וחיתא דנשמות הצדיקים עולין בכל לילה למרום. וז"ש וישכם אל המקום אשר עמד שם]. אכן נראה עוד לפרש אל המקום אשר עמד. שבאמת צריך האדם לתקן גם המקום והזמן בבחי' עולם שנה נפש. וכולן נרמזו בקרא. וישכם אברהם בחי' נפש בבוקר בחי' זמן אל המקום בחי' עולם. וז"ש חז"ל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזרו. דכתיב עד אמצא מקום לה'. והאבות ודהמע"ה הוציאו מכח אל הפועל מקום המיוחד. והוא ביהמ"ק. וזכו להמשיך השכינה בעולם. וע"ז כתיב בכל המקום אשר אזכיר את שמי כו'. וז"פ ואברהם זקן כ' במדרש זקן זה קנה ב' עולמות. פי' לא זו שמצא לעצמו חלק השייך לו למעלה ובעוה"ב. אף זו שמצא מקום למטה להתגלות הקדושה בעוה"ז. ועליו נאמר איזה חסיד המתחסד עם קונו דעביד לי' קן כנ"ל. ולכן וה' ברך כו' וה' הוא וב"ד. כי הברכה הי' מגיע עליו במדת הדין. כדכתיב בכל המקום כו' אבוא אליך וברכתיך. ולכן נאמר על אברהם אבינו ע"ה שהקנה להקב"ה שמים וארץ. וכמ"ש במ"א בשם מו"ז ז"ל בענין חמשה קנינים קנה (לו) הקב"ה כי מכל החמשה נגמר הקנין להיות כבודו ית' נגלה בארץ. בכח אברהם וביהמ"ק וישראל כו' שכולן צריכין זה לזה. ואפילו כל איש ישראל בפרט יש לו חלק בתיקון זה שצריך כל אדם למצוא עת ומקום שע"ז נברא בעולם. ובביהמ"ק יצא מכח אל הפועל אבל גם עתה איתא תפלות במקום תמידין איתקן. ולכן צריך כל אחד לקבוע לו מקום לתפלה וע"ז נאמר מי יקום במקום קדשו. ואנו עכ"פ בכח תשובה צריכין למצוא זה המקום. כי מי הוא בחי' תשובה על ידי השתוקקות לחזור למקום קדשו. ולכן מתפללין נגד ביהמ"ק תל שכל פיות פונים אליו:

בשם מו"ז ז"ל כי חז"ל אמרו אין ארור מדבק בברוך לכן צריכין לתקן עצמו לצאת מכלל ארור שיהי' מוכנים לקבל השבת דכתיב בי' ויברך כו' יום השביעי כו'. ונראה כי בימי המעשה העבודה לצאת מכלל ארור. וכאשר חכמים הגידו לפי ששרת אותו צדיק באמונה יצא מכלל ארור כמו כן העבודה בימי המעשה בבחי' אמונה. דכתיב להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות. פרשנו במ"א כי בבוקר הוא יום השבת דלא כתיב בי' ערב. ובלילות הם ימי המעשה. וכיון שאין האור מתגלה בחול צריכין לעבוד באמונה. ועי"ז זוכין לקבל אח"כ הארת השבת. ובאמת עיקר להגיד בבוקר הוא בשעת הגאולה ולעתיד. וכל ימי הגלות התיקון ע"י אמונה. ומעין זה הוא בשבת שהוא מעין עוה"ב. ובאמת מעין זה יש בכל יום עצמו דכתיב ויהי ערב ויהי בוקר ואמרו חז"ל מי שלא אמר אמת ויציב שחרית אמת ואמונה ערבית לא יצא ידי חובתו דכתיב להגיד בבוקר כו' ואמונתך. והיינו שצריכין ב' הבחי' לאחוז באמונה בעת החשכות ועי"ז זוכין ליכנום לכלל ברוך. וכמ"ש במדרש על אליעזר הלך חשכים כו' והי' התיקון ע"י אמונה ובטחון. ובזוה"ק דורש על זמן תפלה הלך חשכים שהסט"א הולך לו בזמן תפלת שחרית. ויתכן לומר כי ב' הפירושים אחד שע"י היגיעים בעבודה שבלב בזמן הגלות והחושך. לכן עובר החשכות מפניהם. וכדאיתא בפסוק ושם דרך זה המדליק נרות במבואות האפלים כו' אראנו בישע אלקים. ושני העבודות נצרכים בעוה"ז כאשר רצה הקב"ה להיות תיקון עולם השפל. לכן קבע זמנים שמאיר הארה הגנוזה. ולפעמים גולל אור מפני חושך כו' ובזמן שיש אור צריכין להכין גם על ימי החושך. לכן הקדים להגיד בבוקר חסדך אח"כ ואמונתך בלילות. כי אור השבת מסייע לכל ימי המעשה לכן נקראו סעודות שבת בזוה"ק סעודתי דמהימנותא כאשר הגיד מו"ז ז"ל כי המה סועדים האמונה כו'. והוא הכנה לימי המעשה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.