שפת אמת/פרשת זכור/תרמה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שפת אמת פרשת זכור תרמה

תרמ"ה

מפ' תצוה ופ' זכור נכתב בקיצור

במדרש זית רענן כו'. ובמדרש יפה נוף כו' ע"ש. פי' כמ"ש משוש כל הארץ. והכל על ידי בנ"י שנטהרו שם ע"י הקרבנות המשיכו המה הארה לכל האומות ג"כ. כל אומה לפי מה שמוכן לה. לכן כמו שנק' ביהמ"ק יפה נוף. כן נקראו בני ישראל יפה פרי תואר כו'. ובנ"י נמשלו לכל מינים משובחים כמ"ש שם במדרש. אך נוסף עליהם יש בהם ענין הזית הוא הכח שיכולין להוציא יקר מזולל ולברר האמת גם תוך התערובות. ובחי' זו מתערב עם כל המשקין ואעפ"כ עומדת לעצמה. והיא המדריגה התחתונה שבבנ"י. וע"י מדריגה זו מעלין לכל האומות. וזהו להעלות נר תמיד. וע"י כל גלות וגלות מבררין בחי' הנ"ל. כמו שהי' אחר יצ"מ האירו לכל האומות. ולולא שבא אותו הרשע עמלק ימח שמו במהרה היו מתקנים כל הברואים. וע"ד זה יש לפרש הפסוק והי' כאשר ירים משה ידו כו' וכאשר יניח כו' וגבר עמלק. וקשה א"כ למה יניח ידו והלא אח"כ כתיב וידי משה כבדים ואעפ"כ גם מקודם כתיב וכאשר יניח. ובמכילתא איתא מלמד שהיו ידיו של משה עולים ויורדים ע"ש. וי"ל ע"ד הנ"ל כי יש בבני ישראל ב' הבחי' כמו רצוא ושוב. סתים וגליא. וכן בפרט משה רע"ה שהוא כללן של בנ"י נק' איש האלקים חציו איש וחציו אלקים. וכאשר יניח הוא המדריגה שרוצין להעלות העולמות התחתונים. ומצד זה יכולין לתקן גם לשאר האומות. ועל זה עמד אותו הרשע ולא הניח לתקן עצמו בבחי' ירידה הנ"ל. ולכן אין תקומה לעמלק לעולם כמ"ש אמחה. ובאמת זה עצמו הגורם שלכל אומה יש איזה אחיזה ותתברר לעתיד לכן גם עתה ע"י אותו החלק טוב שגנוז שם אין יכולין להרע כל כך לבנ"י. ועמלק אין לו שורש כלל והוא כולו שקר היפוך הצדיק יסוד עולם. והוא שורש האיבוד וההפסד שנמצא בעולם. לכן כתיב קרך. וכן אשר קרהו. שאינו רק במקרה ועראי. לכן הוא היפוך השבת שהוא המנוחה והעלאת כל דבר לשורשו. והוא אין לו שורש רק ברפידים כשיש קצת פירוד מן השורש אז הוא בא למלחמה. ולכן בש"ק שבאין לדביקות השורש יש לזכור למחות אותו כדכתיב והי' בהניח. ולעתיד יום שכולו שבת שיהי' מבורר דביקות כל דבר בשורשו אז ימחה שמו מכל וכל. ואיתא בגמ' דשבת אלו שמרו בנ"י שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון דכתיב יצאו ללקוט וכתיב אח"כ ויבוא עמלק. ולכן בודאי באחרית הימים שנזכה לבחי' שבת בשלימות כמו שהיה בשבת ראשונה יתמחה שמו. וע"ז אמרו אלו משמרים בנ"י שבת אחת מיד נגאלין. לכן קבעו יו"ט של פורים ביום המנוחה. וכ"כ ונוח מאויביהם. ואח"כ כתיב והרוג בשונאיהם כדכתיב בהניח:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.