שפת אמת/פרשת זכור/תרלד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שפת אמת פרשת זכור תרלד

תרל"ד

תצוה לשון זירוז כמ"ש ז"ל צו הוא זירוז מיד ולדורות. פי' שכל מעשה שנעשה בזריזות הוא דבר של קיימא. וזהו ואתה. תצוה שיכניס מדת זריזות בלב בנ"י. כי זריזות מביא לידי חסידות. ועמלק ימ"ש וזכרו רצה ליקח מדת הזריזות מבנ"י. דכתיב וחמשים עלו בני ישראל מזרזין. וקדם עמלק בדרך כמ"ש קרך כו' ברש"י ז"ל. והוא בחי' זכירה אם הוא נשרש בכח הפנימיות שבאדם בעיקר החיות במקום שאין שם שכחה. ועיקר הזריזות בא על ידי השמחה שאדם זוכר כמה מעשיו מגיעים עד לשמים. והאמת כי ההכנעה הוא עצה לזה. [כאשר הגיד מו"ז ז"ל בשם הרבי מלובלין ז"ל כי שמחה והכנעה מדה אחת היא]. וע"י שאדם מבין שמרוחק הוא מן האמת. ואעפ"כ זוכה להתקרב להשי"ת בכל עת. זה נותן לו כח ועוז. לכן זֵר הוא זָר בחילוף הנקודות. וכשההכנעה אינה מביאה לעצבות רק לשמחה הוא טוב. והוא העצה לשמור ההשגה. והוא ר"ז גי' או"ר. וע"ז נאמר אשר צפנת ליראיך שלא יהי' מוטל על המצח. וכל זה נכלל במדת זריזות. ואחר יציאת מצרים קיבלו בנ"י התורה. דכ' ה' עוז לעמו יתן כו'. הוא התורה. כי אחר יציאת מצרים צריכין שמירה יותר. והוא ע"י התורה. כי יש ב' הכנעות. א' על ידי שפלות בגלות ומן המיצר כו'. וכשיוצאין מן המיצר צריך להיות הכנעה ע"י כח התורה שרואה האדם עומק חכמתו ית'. וחל עליו בושה והכנעה. ולכן קידם עצמו עמלק אחר יציאת מצרים קודם קבלת התורה. וחז"ל קבעו לקרות בש"ק פ' זכור. מכלל שבש"ק הזמן למוחקו. וכ"כ והי' בהניח כו'. כי בשבת קודש באים למקור החיות. מקום הזכירה. דכתיב זכור את יום השבת. והוא לקבל עיקר חיות התורה שיש בכל איש ישראל תוך עומק הלב. כדאיתא בשבת ניתנה תורה. וכ' דאתאחדת ברזא דאחד. והוא ג"כ פי' זכור להיות מוטמן חיותו ית'. כ"ו גי' שם הוי"ה ב"ה. בפנימיות האדם. והוא רזא דאחד:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.