שפת אמת/פרשת וישב/תרנד
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
< הקודם · הבא >
|
תרנ"ד [עריכה]
ב"ה
בפסוק אלה תולדות יעקב יוסף פי' חז"ל שהי' דומה לו ומה שאירע לזה אירע לזה. הענין הוא כי ברית הלשון וברית המעור תלוין זה בזה. וכפי מה שזוכין לתורת אמת כך יכולין לשמור בקדושת הברית. וכמו כן כפי שמירת הברית זוכין לתורה. ויעקב הוא בחי' התורה כמ"ש תתן אמת ליעקב אין אמת אלא תורה. ובזה תלוי הכל כי הוא עץ החיים ומזה בא תיקון כל המדות. והנה בעצם ברית המילה שייך להתורה וקבלת כל התורה ע"י המילה בגר שנתגייר. כי ציור המילה שייך רק למקבלי התורה. ולכן הגם כי ניתנה המילה לאברהם אע"ה קודם נתינת התורה. באמת הי' זה מתנה וחסד. ונתקיים בו מי הקדימני כו' תחת כל השמים כו'. ע"י שמסר נפשו להשי"ת שגם בחינת מסירת נפש שייך רק לבני ישראל מקבלי תורה. והוא זכה בזה שלא כדרך כענין אהבה מקלקלת השורה. וזה ענין שכתבו חז"ל בפסוק לבית יעקב אשר פדה את אברהם יעקב פדה את אברהם כו'. הענין כמ"ש תתן אמת ליעקב חסד לאברהם. כי באמת כל האבות קיימו את התורה. ואברהם בכח החסד ויצחק בכח פחד. אבל ליעקב שייך אליו התורה בעצמותו כמ"ש שצורתו חקוקה תחת כסא הכבוד. ולכן המילה הגם שניתנה לאברהם אבל שלימות המצוה שייכה ליעקב. כי גם מדות אברהם ויצחק שייכים רק למקבלי תורה וכמ"ש אין בור ירא חטא ולא ע"ה חסיד. והרמז למעט ישמעאל ועשו ממדת אברהם ויצחק. אבל יעקב כולל כל מדות הנ"ל באמת. ובמד' כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו ואלופיו. הם ב' בריתות הנ"ל. כינוסו ברית הלשון. כינוס בניו ברית המעור. כי מאחר שנקראו בריתות א"כ יש בהם התקשרות והתאחדות כל האדם. וזה הרמז אחד בפה ואחד בלב. ברית הלשון בפה וברית המעור בלב:
במדרש ביקש יעקב לישב בשלוה כו' השטן מקטרג. קפץ עליו רוגזו של יוסף כו'. כ' אחת שאלתי כו' שבתי בבית ה' כל ימי חיי. ובודאי לזאת הבקשה נתכוין המד'. כל ימי חיי לרבות גם בעוה"ז. כמו שיהי' לעתיד יום שכולו שבת. ואז נכון יהי' הר בית ה' גם בעוה"ז. וכל האבות ע"ז שמו כל לבם ונפשם והקב"ה רצה למלאות רצונם וכמו שהי' אח"כ בקבלת התורה ומצות ובנין ביהמ"ק ויהי' נגמר הכל בשלימות לימות המשיח בב"א. ולכן הוצרך לגלגל סיבת גלות מצרים כי ע"י יציאת מצרים הי' הכנה לכל זה. כמו שתלה הקב"ה בתורה כמה מצות ביצ"מ. וכמו כן למען תזכור כו' צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך. ולכן קפץ רוגזו כו' שיוכל להיות נגמר עצה עמוקה זו כמ"ש ז"ל בפסוק מעמק חברון. והנה מנוחת שבת היא מעין עוה"ב. והוא באמת זכר ליציאת מצרים שע"י יציאת מצרים זכינו לשבת שניתנה במרה אחר יצ"מ. וזה הענין נוהג תמיד שמקודם צריכין להלחם במריבות ומחלוקות והוא בחי' ימי המעשה כמ"ש במ"א שהוא מלשון כפי'. וכן הי' תהלוכות יעקב בחו"ל. ועתה וישב יעקב רצה לישב בשלוה בחי' השבת כמ"ש. ובאמת יוסף הוא בחי' השבת. וזהו רמז החלום מאלמים אלומים בתוך השדה. קמה אלומתי כו'. מאלמים מתרגמינן מאסרין איסרין. וגם פי' מאלמים מלשון אלם כמ"ש במדרש קמה אלומתי משתיקותא דאמא ע"ש לפי דרכו. ובדרך הנ"ל יתפרש ע"פ מ"ש במ"א פי' הגמ' בגיטין מי כמוכה באלים. באלמים ששומע גדופו של הרשע ושותק. והוא הנהגתו ית' את העולם מלובש ומוסתר בדרך הטבע. ולכן הוא עבודת ימי המעשה בתוך השדה לברר מלכותו ית"ש כי הוא בכל משלה. הגם כי הוא מלובש בטבע. וכפי מה שמבררין בימי המעשה יש לזה עלי' בש"ק. והוא בחי' יוסף. קמה אלומתי וגם נצבה. ולא עוד שנותן קדושה גם לימי המעשה וזה רמז תסובינה אלומותיכם כו' שצריכין לבטל ימי המעשה אל השבת. וכמו כן השבטים עם יוסף הוא כלל הצריך לפרט ופרט הצריך לכלל. כי מקודם כתיב אנחנו מאלמים ביחד. ועי"ז קמה אלומתי. ואח"כ תסובינה אלומותיכם כו'. ומ"ש רמז מי כמוכה באלים על הנהגת ימי המעשה יתפרש סיפא דקרא מי כמוכה נאדר בקודש על קדושת יום השבת כמ"ש בזוה"ק אמור ובמ"א כבר כתבנו מזה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |