שפת אמת/פרשת ויקרא/תרלה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך







פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

שפת אמת TriangleArrow-Left.png פרשת ויקרא TriangleArrow-Left.png תרלה

תרל"ה
[עריכה]

ברש"י אדם למה נאמר. מה אדם לא הקריב מן הגזל כו'. כי האדם מקריב נפש בהמה ומתכפר לו. ומה טעם יהי' מכופר בנפש הבהמה. רק מצד שהאדם ממשיך חיות לכל הבע"ח שהוא למעלה מהם כמאמר כל שתה תחת רגליו. ובוודאי אדה"ר הוא המדבר ומשפיע חיות לבעלי חיים כסדר דצח"מ. וכן בכלל. כל דור ודור. אבל האדם הפרטי אם אינו במדריגות מדבר כמו שמצינו יתוש קדמך א"כ נקרא גזילה מה שמביא נפש בע"ח להתכפר בו. רק העצה לבטל עצמו לכלל ישראל כמ"ש כי יקריב מכם כו':

*


תרל"ה
[עריכה]

ויקרא ופ' זכור

במדרש ברכו ה' מלאכיו גבורי כח כו'. תחתונים שאינם יכולין לעמוד בתפקידיו של הקב"ה לא נאמר כל מלאכיו כו' עושי דברו שהקדימו נעשה כו'. פשוט כוונת המדרש שבני ישראל זכו במעשה המשכן לשמוע דבר ה'. כמאמר ויקרא כו' לציותן על מצות הקרבנות. וקודם החטא היו למעלה מבחי' עשי'. ממש כמלאכים עליונים. כמאמר חרות חירות. ואחר החטא היו צריכין למעשה בפועל. וזה דבר קשה ביותר. וכתיב והידים ידי עשו. ובמעשה יש רוב כח לסט"א להחטיא. ונקראו גבורי כח שע"י הגבורה שכובשין יצרם מושכין כח. כדכתיב כח מעשיו הגיד לעמו. וזה ההפרש בין עליונים שנקראו עומדים ותחתונים מהלכים. בבחי' רצוא ושוב. ע"י שכל הכח בא מהגבורה של כבישת היצר. לכן בהכרח להיות עולה ויורד תמיד. שמזה הירידה בא הכח. וז"ש גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו. שא"י עתה לבוא לבחי' קול יעקב עד שגוברין במעשה הידים של עשו כאמור. ובוודאי חטא העגל בא ע"י הקדמת עמלק הרשע. שהוא גרם זה שיצטרכו בנ"י לברר העשי' בפועל. וא"א לגבור נגדו רק ע"י המעשה שבא מכח ידי עשו. וכתיב בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש. כי מדתו של יעקב הוא התורה שנק' אש. והוא בחי' לוחות הראשונות. וזה ענין פ' שקלים שהוא ההתלהבות בלב איש ישראל להשי"ת בכלות הנפש. וכמ"ש מטבע של אש הראה לו. אבל לגבור כח עמלק צריכין לבחי' זכור והוא להמשיך קדושה במעשה. וזה להבה. שע"י שנדבק האור יותר בהפתילה שהוא גוף האדם. עי"ז מוסיף הלהב לעלות. ועי"ז בית עשו לקש הוא שריפת פרה אדומה. ובשבת קודש יש הארה לבני ישראל מהקדמת נעשה לנשמע. כמו שהי' קודם החטא. לכן נאמר והיה בהניח. שהוא שבת יום מנוחה. שבאין למקומם שהוא הקול קול יעקב. יכולין למחות שם עמלק. וכן פי' והיה כאשר ירים משה ידו שהוא התרוממות הידים לבטל המעשה אל החכמה. וממילא אין לעמלק אחיזה. ויש בידים ב' בחי'. כשהם למטה נאמר והידים ידי עשו. אבל יש נשיאות כפים שיכולין להגביהם למעלה מהראש. והוא בחי' הקדמת נעשה לנשמע. וזהו כאשר ירים כו' ידו וגבר ישראל. שמשה רע"ה הוא כלל הדעת של בנ"י. כמ"ש ז"ל כשישראל מסתכלין כלפי מעלה כו':



· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.