שפת אמת/פרשת ויצא/תרסא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שפת אמת פרשת ויצא תרסא

תרס"א

ב"ה

במדרש אז תלך לבטח. כי באמת ברח יעקב מפני עשו. אעפ"כ כתיב ויצא וילך לא בלשון בריחה כי הבוטח בה' באמת מבין כי מה' מצעדי גבר ולא יתלה הדבר במקרה זהו בחי' יעקב איש תם כמ"ש רש"י בפסוק תמים תהי' קבל הכל בתמימות. ולא נשתנה כלל ע"י בריחה זו וזה מדת השתוות שכתב בחובת הלבבות. אז הוא התקשרות בשורש שלמעלה מן הטבע כמ"ש בספרים א' על ז' ימי הטבע. וזהו עצמו פי' באר שבע המקור שמשם נובעין ז' הימים והוא אור שבעת הימים ולפי שיעקב הי' לו דביקות שם לכן ויצא וילך לבטח כמ"ש. וכ"כ הולך בתם ילך בטח:

ויפגע במקום. פי' מקום המיוחד לו והכיר את מקומו השייך לו. וזה המקום שורש כל המקומות כמ"ש שהכפיל כל ארץ ישראל תחת זה המקום שהוא מקום ביהמ"ק שורש כל המקומות והוא שייך ליעקב אבינו שהוא כמו כן בנפשות שורש כל הנפשות. ושוב מצאתי כדברים האלה בזוהר חדש:

ויחלום והנה סולם כו'. במדרש צמאה לך נפשי כשם שנפשי צמאה כך רמ"ח אברים כו'. זה עיקר התכלית להיות גובר השתוקקת הנפש להפוך גם השתוקקת הגוף אל הבורא ית"ש. וכן היה מראה הסולם רמז על מדריגת הגוף ונפש רוח ונשמה דכתיב סולם מוצב ארצה הוא בחי' הנפש בגוף שהנפש יש לו התקשרות בגוף. מלאכי אלקים עולים בחי' הרוח כדכתיב עושה מלאכיו רוחות. וה' נצב עליו בחי' נשמת אלקי. והצדיקים מהפכין גם כלי הגוף להיות מתעלה עם הנר"נ. לכן הצדיקים במיתתן קרויין חיים רומז על הגוף שהוא בחי' מיתה שעומד למות ולהתבטל וכל העומד לשרוף כשרוף דמי. אך הצדיקים מהפכין הגוף לנפש ונקרא גם הגוף חי. ורשעים להיפך בחייהם קרויין מתים שגם הנפש שהוא חי מהפכין להיות נטבע בחשכת הטבע ומתבטל אל הגוף. אבל הצדיק חי בנפש ובגוף. וז"ש יעקב אבינו לא מת שהי' כולו חי צמאה לך נפשי כו' בשרי:

בפסוק מלאכי אלקים עולים ויורדים. אחז"ל מלאכים שלווהו בא"י עלו וירדו מלאכי חו"ל כו'. דיש לכל מקום מלאכים מיוחדים. וכן בבחי' הזמן יש מלאכי שבת ומלאכי חול. פעם א' כתיב מלאכיו יצוה לך ופ"א כ' חונה מלאך ה' סביב כמ"ש מזה בזוה"ק ר"פ וישלח. מלאכיו יצוה מלאכי חול. לכן כתיב לשמרך בכל דרכיך. וחונה מלאך ה' על יום המנוחה דכתיב בי' אל יצא איש ממקומו. וכמו שמצינו מצות שתלוין בארץ. וכמו כן מצות שהזמן גרמא. והכל ענין אחד כי נשמות בנ"י הם ג"כ שלוחים לעשות רצון המקום והשליחות משתנה לפי המקום והזמן. וכמו כן איתא מכל מצוה נברא מלאך. ולכן אומרים בש"ק שלום עליכם מלה"ש. ויתכן לפרש צאתכם לשלום על מלאכי חול שעולין למעלה. ומקדימים בואכם לשלום. הגם דכאן כתיב עולים ואח"כ יורדים. אך בסוף הפרשה כתיב שם המקום מחנים פרש"י על ב' המחנות מלאכי א"י וחו"ל. א"כ נראה דהכל תלוי במלאכים העליונים במעלה כשהם יורדין התחתונים עולים וכשהם עולים התחתונים יורדין. לכן בבוא יום השבת מלאכי שבת יורדין ואח"כ מלאכי חול עולים. וכמו כן בכניסת יעקב אע"ה לא"י. וכן הוא בנשמות בבוא יום השבת כמ"ש בזוה"ק נשמתין נחתין ונשמתין סלקין ע"ש:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.