שפת אמת/פרשת ויצא/תרמה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך







פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

שפת אמת TriangleArrow-Left.png פרשת ויצא TriangleArrow-Left.png תרמה

תרמ"ה
[עריכה]

ב"ה

אמרו חז"ל שתיקן ת"ע. כי הנה פרשת ויצא הוא מה שהכין יעקב אע"ה תיקון ודרך גם למי שאינו זוכה להיות בפנים. כדורותינו שנתגרשנו מבית חיינו. ובאמת בכל מקום נמצא תיקון בכח התורה. והוא בחי' יעקב אע"ה תתן אמת ליעקב ואין אמת אלא תורה. והתורה נותנת מקום וקיום לכל דבר אשר ע"ז אחז"ל אין לך דבר שאין לו מקום. וזהו ויפגע במקום. מאבני המקום פי' מו"ז ז"ל שהאותיות נק' אבנים כו'. ובכל מקום נמצא רשימות ואותיות מן התורה. אך יש במקומות התגלות יותר כמו א"י וביהמ"ק שנקרא שמו ית' שם. ויש מקומות שהוא בערבוב ובהסתר רק הקדוש ביותר יוכל למצוא האותיות ולסדר אותם כענין שמצינו בפשטות התורה שיש פרשיות המתפרשין כפשטן ויש שצריכין ביאור. וכענין גורעין ומוסיפין ודורשין וחסורי מחסרא כו'. וזה ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו. שימה היא סידור כמו ושמו בדיו. וכ"כ אשר שמתי מצבה יהי' בית אלקים שסידר ובנה מהאותיות בנין ובית. וזהו ענין תיקן תפלת ערבית:

איתא המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים דכתיב והאכלתיך נחלת יעקב וכתיב בו ופרצת ימה וקדמה וכו'. ומה שייכות למצות שבת. ויובן עפ"י ענין החלום סולם מוצב ארצה כו'. והנה ה' נצב עליו כו'. ולא נזכר שום ענין שהי' צורך למראה הסולם. ואחר כך וידר יעקב נדר פירש הכל ולא מענין הסולם. וחז"ל אמרו עוד כי לא רצה יעקב אע"ה לעלות על הסולם גילו לנו חכמינו ז"ל כי הראה הקב"ה ליעקב ב' מדריגות כי הסולם הוא הדרך איך לקשר עולם הזה בשורש עפ"י כח מעשה בראשית והוא ענין דרך ארץ שקדמה לתורה אבל דרך התורה המיוחד לבנ"י הוא למעלה מכל זה וזה בחי' ה' נצב עליו כו' וזה מיוחד לבנ"י בפרט כמ"ש כי יעקב בחר לו כו'. יתכן לומר שהי' נסיון כי אם הי' עולה בסולם הי' לו שלוה בעוה"ז והוא ביקש רק לחם ובגד. אך שיהי' במדריגה השני' יהי' אלקים עמדי. והוא ענין ימי המעשה והשבת כי בימי המעשה ההנהגה עפ"י הטבע והסולם שהוא התקשרות מדריגה אחר מדריגה. אבל השבת הוא הנהגה שלמעלה מהטבע והוא דביקות בהשי"ת ומי שמשתוקק למדריגה זו נקרא מענג את השבת וזוכה לנחלה בלי מצרים. ובודאי אין הפי' בעוה"ז. כי נחלה אין לה הפסק והיינו עולם הבא. כי מצינו שיש לחסידי אוה"ע ג"כ חלק בעוה"ב אבל בני ישראל יש להם נחלה בלי מצרים ועוה"ב תליא בעבודת האדם בעוה"ז כפי מה שזוכרין גם בעוה"ז להכין על עוה"ב. ובנ"י שמניחין כל עוה"ז בעבור להתקשר בהשי"ת זוכין לדביקות שאין לו סוף:

ובמדרש בפסוק אין זה כי אם בית אלקים שראה ביהמ"ק בנוי וחרב כו'. כי פי' אין זה כי אם בית אלקים הוא שביטל הכל לעבודת השי"ת וכ' הארץ אשר אתה שוכב דרשו חז"ל שקיפל כל ארץ ישראל תחתיו והם הד' אמות שכולל כל העולם כמ"ש ה' אלקיך דורש אותה ובשכר דרישה זו כולם נדרשים. והכל ע"י מקום ביהמ"ק שכולל הכל וזה המקום נתן השי"ת ליעקב ויעקב ביטל המקום להשי"ת ואמר אין זה כו' שאין למקום זה קיום רק בעבודת אלקים. ולכן כשחטאו בנ"י נחרב המקדש וכל זה הי' בכלל בחירת יעקב אע"ה כנ"ל:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.