שפת אמת/פרשת ויחי/תרנא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שפת אמת פרשת ויחי תרנא

תרנ"א

ב"ה

בפסוק כרע רבץ כארי. אמר מו"ז ז"ל כי כוחו של יהודה אפי' בשעת שפלות שהוא שוכב הוא כארי ולביא שכן הי' במעשה תמר שהודה ולא בוש. ומזה נבנה המשיח. ולכן הרמז כל השם ביהודה ואות ד' להראות כי אפי' כשהוא דל ה' עמו עכ"ד. ויתכן לומר שהוא בכח ההכנעה כמ"ש בשמו ז"ל שע"ש זה נק' יהודה שממעט עצמו. ורמז ג"כ שהגם שכל השם בו הוא שפל ודל בעיניו. ע"ש. ולכן כיון שיודע שאפי' אחר כל המעלות והתרוממות שהכל מהשי"ת והוא שפל בעיניו לכן שכרו שהגם שהוא נופל ה' עמו. וזה ב' הבחי' שכ' במד' כרע שכב. כרע רבץ ע"ש. פי' שבעת תקפו הוא כורע ומכניע עצמו. ובעת שפלותו הוא ג"כ רובץ כארי. והוא באמת מדת ההשתוות שהוא בחי' גדולה מאוד להיות שוה בשעת הירידה כבשעת העלי'. [וכל בנ"י נק' יהודים על שמו שזה כוחן של בנ"י שממעטין עצמן. והשם עמהם אפי' בעת צרה ושפלות. והוא בחי' אמונה כמ"ש וצדיק באמונתו דרשו חז"ל אפי' צדיקו של עולם פי' שכפי האמונה משרה שכינתו]:

בברכת יוסף ברכות אביך גברו כו'. אמר מו"ז ז"ל כי היא בחי' נחלה בלי מצרים שהיא ברכת שבת כמ"ש חז"ל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים. וביאור המענג השבת שיש לו תענוג ממצות השבת ומניח בעבור זה כל הדאגות כשבא שבת ונח. לכן מסירין ממנו כל המצרים כנ"ל. ונ"ל שזה רמזו חז"ל מענגי' לעולם כבוד ינחלו ופי' הרוקח לעולם שהיא נחלה בלי מצרים. ולפי הנ"ל פי' מענגי' לעולם. שאפי' בעת צר לו מניח הכל ומענג השבת. ולכך כבוד ינחלו בלי מצרים. ויתכן עוד לפרש לעולם ממש כי השבת צריך להיות נשאר באדם אפי' בימי המעשה שהוא ברית עולם. וכשאדם נזכר מן השבת צריך להיות מלא עונג ושמחה כמ"ש שש אנכי על אמרתך. וכמו שהוא באות ברית קודש בגוף. כן באות השבת שאדם יש לשמוח שהוא מיוחד להעיד על הקב"ה ויש לו חלק בברית השבת וזה מענגי' לעולם. וברכת השבת היא למעלה בשורש כמ"ש בזוה"ק דלא אשתכח בי' מנא משום דכל ברכאין בשביעאה תליין כמ"ש בכמה מקומות בזה. והיא ברכת יוסף שלמעלה מברכת כל השבטים וכ' כל אלה כו' ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך. פי' ויברך אותם בכלל. וכ' אותם מלא בוא"ו הוא בחי' יוסף פי' אות שלהם אות ברית קודש שבו שורש כל הברכות. וכמו שהוא בכל אדם כן בכלל הי' יוסף אות ברית קודש. איש כברכתו הוא בפרט כל א' וא'. והני תלתא בני חיי מזוני דלאו בזכותא תלי' רק במזלא הם בברכת יוסף. ברכות שמים חיי. ברכות תהום מזוני. שדים ורחם בני. וכ' ה' רועי לא אחסר הוא בחי' השפע היורדת בשבת שהיא מהשי"ת בעצמו שורש הברכות על מי מנוחות כו' ואינו בגשמיות. והוא נותן ברכה להתפשט אח"כ בימי המעשה בגשמיות ופרטיות. וזה תערוך לפני שולחן כו' והוא בעוה"ז נגד צוררי כי בשבת אין מגע סט"א כלל. והנה בחי' השבטים הוא ראשי חדשים כדאיתא בטור או"ח הל' ר"ח שהי' ראוי להיות ימים טובים וע"י החטא נתבטלו. לכן לעתיד יהי' יו"ט כמ"ש מדי חדש בחדשו כו'. וע"י שאלה ההארות שהי' ראוין להתגלות ע"י השבטים הם קרובים יותר לעוה"ז לכן נפגמו ע"י החטא ולעתיד יתקיים תערוך לפני שלחן נגד צוררי שיהי' התיקון אפי' בעוה"ז כמ"ש לתקן עולם במלכות שדי שהוא הנהגת הטבע שהוא כח מעשיו כו'. ולכן יש י"ב חדשים ד' תקופות. והפנימיות הוא שמות מיוחדים. ד' דגלים י"ב שבטים. וכ' מי זאת הנשקפה כו'. ואיתא במד' שד' מדריגות אלו עומדין נגד הד' מלכיות. והרמז למ"ש כי שלחן הוא ר"ת שחר לבנה חמה נדגלות והם נגד צוררי כדכ' יצב גבולות עמים למב"י:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.