שפת אמת/פרשת וארא/תרמז
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
< הקודם · הבא >
|
תרמ"ז [עריכה]
בפסוק וגם הקמותי כו' ופרשה זו היא תשובה למאמר מרע"ה למה הרעותה כו' כי כדי לזכות לא"י צריכין מקודם לסבול גלות מצרים. ומדרגת מרע"ה הי' כולו טוב כמ"ש כי טוב הוא ולא הי' בו מתערובת טוב ורע. אבל בנ"י הי' צריכין לתקן זאת התערובות שנעשה אחר חטא הראשון וישכן מקדם לג"ע כו' להט החרב המתהפכת הוא מקום התערובות שנתהפך פעם לטוב פעם לרע וא"י לזכות לדרך עץ החיים עד שמתקנים מקודם התערובות. וזה הי' הכנת האבות לתקן העולם ולברר ארץ ישראל לבנות בהמ"ק שהוא בנין הקודש שנעשה בכח עובדי ה' לברר כבוד מלכותו בעוה"ז לכן כ' מקודם והוצאתי כו' כל הלשונות ואח"כ והבאתי אתכם אה"א כו' שהכל הי' הכנה לתיקון א"י ובנין בהמ"ק. וגם אפשר כי ע"י שמרע"ה הי' טוב בשלימות. לכן לא נכנס לא"י. שהיא רק ע"י הבירור מקודם. אכן וודאי לולי חטאו בנ"י אחר קבלת התורה. הי' ניתקן כל התערובות. והי' יכול גם מרע"ה לכנוס שם. ומרע"ה רצה שיוכלו בנ"י לכנוס בבחי' הטוב בלבד. [וכן שמעתי פ"א מפי אמו"ז ז"ל בפרשה זו כי רצה מרע"ה לבטל בחי' להט החרב המתהפכת ולא הבנתי אז כוונתו. וכמדומה שכוון לדברינו הנ"ל]. וזה ההפרש בין בחי' אל שדי שאמר לעולמו די הוא הארת כבודו ית' בצימצום ובמדה בכל מקום והוא בחי' מעשה בראשית. ובחי' מרע"ה הוא שם הוי' הי' הוה יהי' שהוא בלי גבול. והוא דרך התורה והנסים. והיא הנהגה שלמעלה מן הטבע. וכשבנ"י זוכין לזו ההנהגה. אין שום מגע נכרי שם. והיא בחי' השבת יום שכולו טוב. ולכן יחסו השבת למרע"ה כמ"ש ישמח משה במתנת חלקו. וכן כתבו ר"ת "מזמור "שיר "ליום "השבת. למשה. כי בשבת יש הארות הנשמה יתירה שהיא בחי' התורה בחי' טוב להודות. והוא בלי גבול כמ"ש במד' ויכלו ארוכה מארץ מדה. וכבר כתבנו מזה בכמה מקומות. ולכן שבת הוא זכר ליצ"מ שע"י שעברו בנ"י הנסיון הגדול בגלות מצרים. זכו את"כ לבחי' השבת. לכן הוא עדות על יצ"מ:
בענין ד' לשונות של גאולה. כי הגלות הי' בכל העולמות. ויש מקומות שאין הגלות שולט כל כך לכן נחלק לכמה לשונות. מתחת סבלות מצרים הוא הגלות בעשי' ממש. שהי' שליטת הרע מאוד. והצלתי אתכם מעבודתם הוא מקום שלפעמים יש מנוחה ולפעמים עבודה [והוא עולם היצירה]. וגאלתי אתכם שלא להיות משועבד כלל. [והוא עולם הבריאה שהרע מעט]. ולקחתי הוא עולם שאין שם שליטת סט"א. אך ע"י השעבודים שלמטה א"י לבוא למדרגה זו. נמצא עיקר הגאולה לבוא לבחי' זו. גם בהשעבוד יש כמה בחינות. א' מצד שפלות המשועבדים להיות נכנע תחת הרשעים וזהו מתחת סבלות מצרים. ב' מצד הגבהות כוחות הסט"א להיות שולטים על בנ"י. והג' מצד הגנת הבורא ית' שבשעת הגלות אין זוכין להיות להם הגנה זאת. וע"ז כ' וגאלתי אתכם להיות מתעורר הגאולה בשמים. ולקחתי הוא תכלית הגאולה שלא להיות עבדי פרעה רק עבדי הש"י:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |